"הדיון על גיוון והכללה בישראל עדיין מצטמצם לרוב לעולם התעסוקה; אך שאלות ייצוג חשובות כמו כמה נשים בהנהלה? כמה עובדים מהחברה הערבית או כמה אנשים עם מוגבלות שולבו בארגון? הן הסתכלות חלקית בלבד. "גיוון והכללה אינם רק שאלה של העסקה, הם מודל עסקי", כך אומרת הלה אופיר, מנהלת 'עסקים מובילים באחריות' בעמותת ציונות 2000. ציונות 2000 היא עמותה שפועלת לצמצום פערים חברתיים כלכליים באמצעות עבודה עם המגזר העסקי. העמותה הוקמה בשנת 1995 על ידי קבוצת אזרחים בראשות רוני דואק ומובילה היום את מודל "האחריות בליבה".
לדברי אופיר, למגזר העסקי יש השפעה עצומה על החברה והכלכלה - כמעסיק, כרוכש מספקים וכמי שמפתח ומשווק מוצרים ושירותים עבור צרכנים. "דרך השפעה זו חברות יכולות לצמצם פערים או להרחיב אותם. אנחנו מסייעים לחברות להבין איך לשלב אחריות חברתית-כלכלית בליבת הפעילות העסקית שלהן", היא מסבירה. "אנחנו קוראים לזה: אחריות בליבה".
גיוון שמייצר צמיחה
לדברי אופיר, גיוון והכללה אינם רק ערך חברתי, אלא גם מנוע עסקי. "מחקרים רבים מראים שחברות שמגוונות את מעגל מחזיקי העניין שלהן - עובדים, ספקים ולקוחות - מעבר לבחירות הברורות מאליהן, לקהלים שלעתים נותרים מחוץ למוקד העסקי, מצליחות להבין טוב יותר את השוק, לזהות צרכים חדשים ולייצר חדשנות. גיוון מחזק את היכולת של החברה להתאים את עצמה למציאות משתנה, לקבל החלטות טובות יותר ולהיות רלוונטית יותר לצרכים של השווקים שבהם היא פועלת", היא אומרת. לדבריה, ארגונים שמרחיבים את מאגרי הגיוס שלהם נהנים מגישה רחבה יותר לטאלנטים וליכולות חדשות. במקביל, חברות שמבינות טוב יותר את צורכי הצרכנים השונים מצליחות לתת מענים חדשניים ומותאמים יותר למגוון קהלים וחברות שרוכשות מספקים מגוונים נהנות מגמישות, נאמנות ומענים מדויקים לצרכיהן.
שלושה מעגלי השפעה
בציונות 2000 פועלים לפי תפיסת "האחריות בליבה", המתמקדת בשלושה מעגלי השפעה מרכזיים: עובדים, ספקים ולקוחות. במעגל הראשון, מעגל העובדים, המטרה היא לסייע לחברות להגיע לאוכלוסיות מגוונות שלא תמיד מקבלות הזדמנות שווה בשוק העבודה. המעגל השני הוא הרכש התאגידי. "99% מהעסקים בישראל הם קטנים ובינוניים, ורבים מהם מתקשים להיכנס לשוק התאגידי", מציינת אופיר. לשם כך פיתחה ציונות 2000 יחד עם עמותת יסמין את מיזם WeSource , שנועד לקדם רכש מגוון על ידי חיבור בין חברות גדולות לספקים מגוונים וספקים תחת אתגר. "מדובר בספקים שנותנים לחברה את המוצר והשירות הטובים ביותר; גם במחירים טובים, בנאמנות, בפתרונות שאולי אין לספקים הקבועים שלה, שלעיתים כבר לא קשובים מספיק לצרכיהן". היא מסבירה ועדיין חברות גדולות רבות מתקשות להגיע לאותם ספקים ובדיוק בשביל זה הקמנו את WeSource.
להתאים את המוצרים לכולם
במעגל השלישי, מעגל הלקוחות והצרכנים, חברה ציונות 2000 לג'וינט ישראל מעבר למגבלות ולביטוח הלאומי - אגף הקרנות להקמת מיזם 'שווה פיתוח', שמטרתו לייצר מרחב צרכני שוויוני ומותאם לא.נשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם. השינוי קורה בשילוב שבין התאמת מוצרים ושירותים של עסקים מחד, ודרך פעולות שמטרתן קידום והגברת "הקול הצרכני" של א.נשים עם מוגבלות מאידך.
"18% מאזרחי ישראל הם אנשים עם מוגבלות, ולכל אחד כזה יש גם משפחה שסובבת אותו. זהו שוק עצום שחברות חייבות להתייחס אליו גם בראייה עסקית וגם בראייה חברתית", אומרת אופיר. היא מציינת כי החברות מקבלות ליווי ע"י צוות 'שווה פיתוח' במיפוי ובחירת המוצרים והשירותים הדורשים התאמות, בגיבוש קבוצות מיקוד עם "מומחים מניסיון" - אנשים עם מוגבלות שמסייעים לזהות חסמים במוצר ולהציע פתרונות מעשיים בתהליכי הפיתוח והשיווק.
לדבריה, לא מדובר בפיתוח מוצרים נפרדים, אלא בתפיסת "עיצוב מכליל" - התאמות שהופכות מוצרים קיימים לשימושיים ונגישים יותר לכולם. כך למשל, בליווי צוות 'שווה פיתוח' – חטיבת הממתקים של שטראוס בחנה באמצעות קבוצות מיקוד את אריזות שוקולד פרה החדשות, כדי לוודא שהן נוחות יותר לפתיחה, מפחיתות עומס ויזואלי וברורות יותר עבור אנשים עם ליקוי ראייה ואנשים עם מוגבלות קוגניטיבית; חברת ישראייר פיתחה ערכות הכנה לטיסה למשפחות עם ילדים אוטיסטים במטרה לסייע ולהפחית תחושות של אי ודאות וחששות לקראת הטיסה, הוט סינמה מקיימת הקרנות מותאמות במטרה ליצור חוויה קולנועית נעימה עבור משפחות ואנשים עם צרכים מיוחדים ועוד. "בסופו של דבר," מסכמת אופיר, "גיוון והכללה אינם אג'נדה חיצונית לעולם העסקי. חברות שיבינו זאת לא רק יתרמו לחברה ולכלכלה ישראלית חזקה יותר, אלא גם יבנו לעצמן יתרון עסקי אמיתי".
בשיתוף ציונות 2000
