בלב הנוף המדברי, במרחק נסיעה קצר ממכתש ירוחם המרהיב, פועלת אחת מהזירות המרתקות ביותר של תעשיית התרופות בישראל. הרחק מההמולה של מרכז הארץ, מתקיימת מדי יום עשייה שקטה אך משמעותית, המשלבת חדשנות טכנולוגית עם ייצור תעשייתי מתקדם, ומשפיעה באופן ישיר על חייהם של מיליוני מטופלים בארץ ומעבר לים.
חברת פאדאגיס (Padagis), לשעבר פריגו, הנמצאת כיום בבעלות קרן ההשקעות האמריקאית Altaris, מהווה את אחד מעוגני התעסוקה, התעשייה והטכנולוגיה הגדולים והמשמעותיים בדרום. המפעל בירוחם מעסיק כ-600 עובדים, רובם המכריע תושבי ירוחם, דימונה, באר שבע ויישובי הסביבה, ומייצר כ-200 תכשירים שונים, בעיקר טופיקליים (לשימוש חיצוני), כמו קרמים, משחות, נוזלים, תכשירים הורמונליים ותרסיסי אף. התרופות המיוצרות בירוחם משווקות לשוק המקומי ולשוק האמריקאי הענק, תוך עמידה בתקני האיכות והרגולציה המחמירים ביותר של ה-FDA. בימים אלה פועלת החברה להרחבת פעילותה לשווקים בינלאומיים נוספים.
שניים מאנשי המפתח בחברה, אביבית טויל, מנהלת התפעול, וחיים אשכנזי, מנהל מו"פ (מחקר ופיתוח) פורמולציות, מספרים כיצד פועלת המכונה המורכבת הזו, במיוחד בתקופה של טלטלות גלובליות ולאומיות.
מו"פ וייצור תחת קורת גג אחת
אחד המאפיינים הייחודיים של חברת פאדאגיס בירוחם הוא הסמיכות הפיזית והמקצועית בין מחלקת המחקר והפיתוח לבין קווי הייצור. "יש יתרון גדול ומשמעותי מאוד בכך שהמו"פ והמפעל יושבים באותו אתר", מסביר אשכנזי. "זה לא מובן מאליו בתעשייה הזו. המשמעות היא שיותר מ-50 אחוז מהתכשירים המיוצרים היום במפעל, פותחו ממש כאן, במעבדות המו"פ שלנו בירוחם. הקרבה הזו מאפשרת לנו לעבוד בסנכרון מוחלט".
טויל מחזקת את דבריו ומדגישה את הערך התפעולי של השותפות הזו: "העבודה המשותפת היא קריטית. אנחנו עובדים בימים אלה על פרויקטים לייעול תהליכי ייצור שוטפים כדי להיות תחרותיים יותר בשוק העולמי. הצוות הנפלא של המו"פ נרתם, שומע ומסתנכרן איתנו מדי שבוע על כל צעד כדי לעזור למפעל. מעבר לטכנולוגיה ולאוטומציה שאנחנו מטמיעים, היכולת של המפעל לעבוד בשיתוף פעולה מלא ועם ערבות הדדית בין המחלקות - זה המפתח האמיתי להצלחה".
חוד החנית הטכנולוגית: המאבק במגפת האופיאטים
כאשר שואלים את אשכנזי אלו אתגרים טכנולוגיים מורכבים הם מפצחים במעבדות הדרומיות, הוא מצביע מיד על מוצר הדגל של החברה, שנמצא בחזית עולמית כפולה, גם טכנולוגית וגם רפואית-חברתית.
"אנחנו בוחנים כל הזמן טכנולוגיות חדשות, אחת מהן היא פיתוח תרסיסי אף בטכנולוגיית Unit Dose. מדובר בתכשיר לאף שכל לחיצה עליו מכילה בדיוק מנה אחת", הוא מפרט. "המוצר המבוקש ביותר שלנו בתחום הזה הוא תרופה המכילה את החומר הפעיל נלוקסון (Naloxone). בארה"ב וגם בישראל יש כיום מגפה שקטה של התמכרות לאופיאטים (משככי כאבים נרקוטיים), והתכשיר הזה פשוט מציל חיים. כאשר אדם נמצא בכשל נשימתי כתוצאה ממנת יתר של אופיאטים, הנלוקסון בעצם מתחרה עם האופיאט על הרצפטורים במוח, מסלק אותו ומשפר את מצבו של המטופל תוך שניות".
ייצור של תכשיר כזה דורש מיומנות פיתוח אדירה ומכשור קצה. "לא כל חברה בעולם יודעת לפתח ולייצר את המוצר הזה", מדגיש אשכנזי. "יש לנו כאן מכונות מתקדמות מאוד במיוחד עבורו. לדעת שאנחנו מפתחים ומייצרים כאן בירוחם תרופה שממש מצילה חיים של אנשים, גם בצד השני של העולם, זו תחושה יוצאת דופן".
משיכת טאלנטים: לא רק תנאים, אלא ערכים
בעידן שבו חברות הייטק ופארמה מתחרות באגרסיביות על כל מהנדס, כימאי או חוקר מבריק, נשאלת השאלה כיצד מצליחה פאדאגיס למשוך טאלנטים ללב המדבר. עבור אשכנזי, התשובה טמונה ב-DNA האנושי והערכי של המקום.
"אני לא צריך למשוך אותם, כי באים לכאן אנשים מיוחדים. יש להם ריאקציה אחרת לחיים", אומר אשכנזי. "הם באים לפה לא רק בגלל המפעל. הם באים בגלל הערכים, בגלל הציונות ובגלל שהם מחפשים חיים קצת יותר רגועים, עם פחות תחרותיות ויותר שיתוף פעולה. האווירה המיוחדת שיש בדרום, אווירה של עזרה הדדית, מתבטאת היטב גם בתוך צורת העבודה במפעל. זהו פקטור משיכה אדיר עבור מי שמחפש משמעות ואיכות חיים לצד קריירה מקצועית מאתגרת".
טויל, שהגיעה לירוחם מחדרה לפני 23 שנים כרווקה והקימה בעיר את ביתה ומשפחתה, מסכימה לחלוטין: "יש משהו מאוד קסום במקום הזה", היא אומרת. "הקהילתיות פה עוטפת. אמנם זה יישוב קטן, אבל הוא מונגש לכל הצרכים של הילדים - חוגים, השכלה ותרבות. גם בתקופה הזו של המלחמה, בזכות התמיכה של החברה, העזרה ההדדית עם הילדים כשהבעלים במילואים, אף פעם לא מרגישים כאן לבד. זה מה שמייחד את ירוחם".
והחיבור הזה לעיר לא נשאר רק ברמת העובדים הבודדים, שכן פאדאגיס מעורבת בקהילה המקומית: היא מעניקה מלגות לסטודנטים תושבי ירוחם הלומדים מקצועות מדעיים (כימיה, פיזיקה, הנדסה), תומכת במרכז המדעים המקומי ובעמותת "עתיד במדבר", ואף מארחת סיורי תלמידים בבתי הספר. "אנחנו שמחים להראות לדור העתיד את המעבדות, את פס הייצור והאריזה ולחשוף אותם לתעשייה מתקדמת ממש ליד הבית", מוסיפה טויל.
רציפות תפקודית בימי מלחמה: עוצמת העורף
בשלוש השנים האחרונות חוו שרשראות האספקה העולמיות והתעשייה הישראלית טלטלות חסרות תקדים, אבל בפאדאגיס גלגלי הייצור והפיתוח לא עצרו לרגע. "אני חושבת שזה אחד ההישגים המרשימים שלנו", אומרת טויל. "לאורך כל התקופות האלה - קורונה, שבעה באוקטובר - לא משנה איזה 'טייטל' היה למשבר, המפעל ידע להתמודד ושמר על רציפות תפקודית. לא הייתה פגיעה באספקה לשוק. יש פה צוותים מחויבים בצורה שקשה לתאר. גם היום, במלחמה הנוכחית, אנחנו עובדים מסביב לשעון כאילו אין מלחמה. יש לנו עובדים רבים שמגיעים מבאר שבע ומהסביבה. אנשים מסיימים לילה של שהייה בממ"ד בעקבות אזעקות, ובבוקר קמים ומתייצבים לפס הייצור ולמעבדות. זו מסירות בלתי רגילה שנובעת מהבנה עמוקה של חשיבות המוצרים שאנחנו מייצרים לבריאות הציבור".
על השאלה מהו הדבר שממלא אותם בגאווה בסיומו של כל יום עבודה ארוך, תובעני ומורכב במפעל, משיב אשכנזי: "אני הכי גאה באווירה שיש פה", וטויל ומסכמת: "מישהי שאלה אותי לא מזמן למה כיף לי לבוא לעבודה. נכון, לעבוד במפעל פרמצבטי זה אתגר רב-זרועות – יש רגולציה נוקשה, טכנולוגיות חדישות, דרישות איכות והמון שלוחות ניהוליות. מקבלים כאן ארגז כלים וידע מקצועי אדיר. אבל בסופו של יום, מה שגורם לי לרצות להיכנס בבוקר בשערי המפעל עם חיוך, זה האנשים. האנשים שאיתם אנחנו עובדים הם הגאווה האמיתית".
בשיתוף פאדאגיס
