ברמת השרון, עיר המזוהה באופן מסורתי עם נתוני בגרות מהגבוהים בישראל, בחרו לחשב מסלול מחדש. בעוד רשויות רבות נאבקות לשמר את הסטטוס-קוו האקדמי, מערכת החינוך העירונית, בהובלתה של שלומית שפיגלבלט - ראש מינהל חינוך בשבע השנים האחרונות - הפנתה את המשאבים למה שהיא מכנה "הסיפור החברתי-ערכי ."התוצאה: טרנספורמציה של העיר כולה למעבדה חינוכית חיה, המלווה למעלה מעשרת אלפים ילדים וילדות מגיל לידה ועד הגיוס, שזיכתה את הרשות בפרס החינוך המחוזי לשנת 2025.
"זכינו בפרס החינוך דווקא בזכות העשייה הערכית שלנו", מסבירה שפיגלבלט, "אנו פועלים בתוך 'שגרת חירום' מתמשכת מאז הקורונה ועד המלחמה הנוכחית ולא חוששים לגעת בפצעים המדממים של החברה הישראלית. הישגים הפדגוגיים שלנו נשמרו, אבל הזרקור שלנו הוא הסיפור החברתי. דהיינו, איך אנחנו מייצרים בוגרים עם חוסן, אחריות ואקטיביזם".
המודל הכלכלי: עדיפות מובהקת לחינוך
מנקודת מבט כלכלית, רמת השרון מציגה מודל חריג ומרתק בנוף המוניציפלי בישראל. מתוך תקציב עירייה כולל של כ-600 מיליון שקלים, תקציב החינוך עומד על למעלה מ-200 מיליון שקלים. "מדובר בהשקעה של למעלה משליש מהתקציב העירוני בחינוך, נתון מדהים בנוף המוניציפאלי בישראל", אומרת שפיגלבלט. "השקעה זו משמעותית במיוחד לאור העובדה שרמת השרון, המדורגת בדירוג סוציו-אקונומי גבוה, מקבלת פחות תמיכה ממשלתית. אנחנו עיר עם מעט מאוד אזורי תעשייה ותעסוקה, ובכל זאת בחרנו לשים את החינוך בראש סדרי העדיפויות".
לדבריה, ההשקעה מתורגמת לאוטונומיה ניהולית רחבה שמעצימה את המנהלות בשטח. כך למשל, במסגרת פרויקט "פורצים את החומות", מנהלות בתי הספר מקבלות תקציב ייעודי לעיצוב מרחבי למידה חדשניים. "אנחנו נותנים להן כוח אמיתי להיות מעצבות פדגוגיות", אומרת שפיגלבלט. "כך מייצרים מרחבים רלוונטיים לבית הספר ובמקביל נמנעים ממרחבים מנותקים מהצרכים האמיתיים. אנחנו מצליחים לייצר פתרונות מותאמים שמחברים בין מבנה, פדגוגיה וזהות בית ספרית".
מרחבי צמיחה ואחריות חברתית
בלב המהפכה המבנית נמצא מודל EDUCity (אדיוסיטי), חינוך יוצר עתיד, המבוסס על שלושה מרחבי צמיחה: האישי, החדשני והחברתי-קהילתי. המודל מבקש לפתח "בוגר שלם" המחזיק בזהות אישית מגובשת, חוסן נפשי, יכולות לימודיות גבוהות ומחויבות חברתית.
כפועל יוצא מראייה זו, הוביל מינהל החינוך את מהפכת "פתיחת אזורי הרישום", שהפכה את העיר למרחב חינוכי אחד, בו הבחירה של ההורים היא על פי הייחודיות הפדגוגית של כל מוסד חינוכי. "זה דורש מצוינות מתמדת ומייצר תנועה והתחדשות בכל המערכת", מציינת שפיגלבלט. בימים אלו ממש מתרחב המהלך גם בקידום גני ילדים ייחודיים, במטרה לייצר רצף חינוכי מובנה מהגיל הרך.
הבשורה המשמעותית ביותר של העיר היא "מטריית האחריות החברתית העירונית", מודל ייחודי שנולד מתוך צרכים בשטח ומתוך הבנה שיש צורך במענה חינוכי אמיץ לסוגיות כואבות. בין העוגנים המרכזיים הוא "תו תקן לשוויון מגדרי ומיניות בריאה" שהוקם לפני כשש שנים על רקע אירועים קשים של פגיעות מיניות ואלימות במערכות יחסים בקרב בני נוער. המערכת בנתה סטנדרטים שפועלים מגיל הגן ועד התיכון, עם דגש מיוחד על זהות, מוגנות, דימוי גוף והפרעות אכילה. "אנחנו לא מטאטאים מתחת לשטיח", מבהירה שפיגלבלט, "הנושאים הללו קיימים בכל מקום, ואנחנו נותנים לזה מענה עוד מגיל צעיר. במקביל לכך, פותחה 'האמנה העירונית למניעת דחייה חברתית וחרמות, המשמשת כמצפן עירוני לכלל המסגרות, כולל תנועות הנוער".
תהליך כתיבת האמנה היה ייחודי: היא גובשה בשיח משותף של קבוצות הורים, תלמידים ואנשי חינוך שישבו יחד מתוך הכאב והצורך. "זה לא מסמך שמונחת מלמעלה, זה קול אותנטי של קהילה".
שפיגלבלט מבקשת לגעת בעוד אג'נדה חברתית שהיא הובילה - הרפורמה בחינוך המיוחד, שמטרתה לצמצם את הצורך של תלמידי רמת השרון לנדוד לערים שכנות. "כיום מפעילה העיר רצף מלא הכולל כיתות לליקויי שמיעה, גני וכיתות תקשורת ועיכוב מכיתה א'-יב. השנה אף נפתח בית ספר חדש לחינוך מיוחד באפיון נפשי, צעד המהווה אמירה ערכית משמעותית לגבי המחויבות לכל ילדי העיר, להחזיר אותם הביתה".
טכנולוגיה בשירות הערכים
חדשנות טכנולוגית ברמת השרון אינה עומדת בפני עצמה, אלא מגויסת לטובת המטרות החברתיות. בעניין זה הוציאה העירייה קול קורא לאנשי חינוך לפתח מיזמים טכנולוגיים המקדמים את האמנה למניעת חרמות. גננות ומורים פיתחו אפליקציות מבוססות AI בהקשר הערכי, ומיזמים אלו הוצגו בהאקתונים עירוניים ייעודיים. בנוסף, פותחו תוכניות למניעת הפרעות אכילה וחיזוק דימוי הגוף, נושא ששפיגלבלט מגדירה כ"מחלה שקטה" שחובה לדבר עליה. כחלק מכך, התלמידים הובילו קמפיין ויראלי באינסטגרם בשם "בלי פילטר" לעידוד דימוי גוף בריא וקבלה עצמית, תוך צמצום השפעת הפילטרים הגורמים לרזון מלאכותי.
שפיגלבלט גאה מאד בדגש שהמערכת שמה להעצמת ושימור אנשי ונשות החינוך. שימור ההון האנושי במערכת החינוך של רמת השרון נשען על התפיסה היסודית כי אנשי ונשות החינוך הם המנוע המרכזי לשינוי, ולכן השקעה בהם נתפסת כהשקעה ישירה בעתיד העיר. כחלק מאסטרטגיה זו, מעניקה המערכת אימון אישי (Coaching) לכל איש חינוך במפגשים ללא תשלום, כלי שנועד לסייע בהתמודדות עם שחיקה ולחצים מקצועיים, במיוחד בתוך "שגרת החירום" המאפיינת את השנים האחרונות.
לצד התמיכה הרגשית, מקודמת תוכנית בשם "פוטו-סטורי". "זוהי תוכנית המעניקה העצמה אישית ומקצועית מבעד לעדשת המצלמה ככלי ביטוי אמנותי ורגשי ייחודי לאנשי הצוות", מסבירה שפיגלבלט. "זאת ועוד, דאגנו גם למישור הטכנולוגי והמקצועי. בהיבט הזה העירייה דואגת לאספקת מחשבים ניידים לכלל המורים בחטיבות הביניים ובתיכונים, כדי לספק להם תשתית עבודה מודרנית וראויה".
במקביל, המערכת מעודדת יזמות פנים-ארגונית דרך "קולות קוראים", המעניקים תקציבים לפיתוח יוזמות חינוכיות עצמאיות, מה שמאפשר למורים להגשים חלומות פדגוגיים בשטח.
היבט אסטרטגי נוסף הוא בניית עתודה ניהולית בשיתוף סמינר הקיבוצים, שמטרתה להצמיח מנהיגות חינוכית מתוך המערכת העירונית עצמה ולגדל את דור המנהלים הבא של העיר.
מהישגים אקדמיים לשירות משמעותי
לצד המהפכה הערכית, ההישגים הלימודיים נותרו מהגבוהים בישראל: 97.3 אחוזים זכאות לבגרות, למעלה מ־90 אחוזים לחמש יחידות באנגלית, כמו גם 43 אחוז זכאות לבגרות מצטיינת, 91 אחוזי התמדה ושיעור נשירה של 0.8 אחוז בלבד.
העיר גם מובילה במיצוי קצונה בקרב נשים (מקום ראשון בארץ) ובשיעורי גיוס גבוהים, הודות למרכז "מג'ינס לחאקי", המלווה את התלמידים וההורים לאורך כל תהליך הגיוס.
"הישגים לימודיים חשובים - אבל הם תוצאה", מסכמת שפיגלבלט. "אנחנו בונים דור עם חוסן, אחריות ויכולת להשפיע על החברה הישראלית.
היכולת שלנו להוביל מערכת חינוך חזקה, ערכית ומתחדשת נשענת על הנהגת העירייה שרואה בחינוך עוגן מרכזי ומשקיעה בו בלב שלם. האמון שהם נותנים בנו אינו מובן מאליו והוא זה שמאפשר לנו להמשיך לחלום, להעז ולבנות עתיד טוב יותר לילדי וילדות העיר".
דור העתיד מוביל שינוי בשטח
ההוכחה המוחשית להצלחת המודל החינוכי של רמת השרון נמצאת בקולן של המנהיגות הצעירות בעיר, המתרגמות את חזון ה"אקטיביזם" למעשים בשטח. דניאל טייטלר, יו"ר מועצת הנוער העירונית, מייצגת את הנוער בוועדות העירייה ופועלת לחיזוק המעורבות הקהילתית, מגני הילדים ועד בתי האבות. דניאל היא גם יזמית חברתית-טכנולוגית. בשנת 2023 זכתה בהאקתון של מינהל החינוך ופיתחה אתר לצמצום פערי מידות ברשתות אופנה לחיזוק דימוי הגוף בקרב נערות. "לא הייתי יכולה לעשות זאת בלי הליווי הצמוד והאמון שקיבלתי מהמערכת לאורך כל הדרך", היא מציינת.
לצדה פועלת הילית שחר, שגרירה בעמותת "שוות", המקדמת נערות במקצועות המדעים (STEM) ומרצה בפני אנשי חינוך על שילוב בינה מלאכותית (AI) בלמידה בכנסים ארציים ובינלאומיים. הילית הקימה את פרויקט המעורבות החברתית שנקרא "הסיפור הראשון שלי", שבו בני נוער מתעדים את סיפוריהם של תושבים ותיקים למען שימור מורשת העיר. "הבנתי שהדור שלי לא מכיר מספיק את רמת השרון של פעם - עם הפרדסים והשדות - אחרי ששמעתי סיפור על סבא שלי, שלא היה לי מושג לגביו", היא מסבירה. הפרויקט, שאיגד את העדויות לספר, חיזק את הקשר הבין-דורי והעניק לתלמידים מיומנויות הקשבה וכתיבה לצד נתינה לקהילה
בשיתוף עיריית רמת השרון
