מיכל שפר היא אדריכלית עם ערך מוסף ייחודי. בתקופה בה אדריכלים נוטים לבחור נישה אחת ולפעול רק בה, מיכל בוחרת לעסוק במגוון רחב של פרויקטים, מבנייה פרטית ועיצוב פנים ועד עבודה במבנים ובאתרים לשימור אדריכלי וארכיאולוגי. בתכנון פרויקט חדש, כמו גם בעבודה באתר היסטורי, הדגש הוא תמיד על איתור האופי המיוחד של האתר, המבנה, או לפעמים גם של הדיירים, ולוודא שכל אלה נשמרים ובאים לידי ביטוי בתכנון.
"שימור בניינים דורש רגישות רבה מצד האדריכל, מכיוון שהוא יוצר חלון אל רגע אחד בעבר שלנו, ודרכו מוריש לדורות הבאים הרבה ידע", מסבירה שפר, המייסדת והבעלים של משרד שפר אדריכלים. "לבניין שעומד על תילו 80 שנה יש השפעה ישירה על בני האדם שחיים בו. מורשת פיזית שנשארת מטופחת היא חשובה לסביבה וגם מעניקה לנו הזדמנות חינוכית לעורר סקרנות בדורות הבאים לתחומים של ארכיאולוגיה והיסטוריה. זהו פן נוסף של שמירה על כדור הארץ באמצעות שימוש חוזר בדברים, גם בבניינים".
לא קל יותר להרוס בניין ולבנות אחד חדש מאשר להיכנס לתהליך תמ"א של שימור הבניין וחיזוקו?
"בוודאי שזה קל יותר. אדריכל רוצה את היצירה שלו, להרוס ולבנות מחדש מבלי להתחשב במערכות קיימות או בחזית הקיימת של הבניין. אבל תהליך תמ"א 38/1 בו מוסיפים קומות לבניין ישן ומחזקים אותו נגד רעידות אדמה הוא תהליך הרבה יותר ירוק ונכון לסביבה. כשהורסים בניין, כמות פסולת הבניין של ברזל ובטון היא עצומה. בהריסה ובנייה נדרשים משאבים הרבה יותר גדולים והסביבה משלמת את המחיר. בשימור בניין ובחידושו, השלד הקיים מחוזק אך לא נהרס, מנקים את הברזלים, והנטל הסביבתי מצטמצם. מהאדריכל זה כמובן דורש הרבה יותר".
לימודים בטכניון במילאנו
אין זה פלא ששפר עוסקת בין השאר באדריכלות שימור. אביה הוא מהנדס שימור במקצועו, לשעבר ראש תחום שימור ברשות העתיקות הישראלית, כך שבילדותה גדלה הלכה למעשה באתרים ארכיאולוגיים. מה גם שהשורשים המשפחתיים שלה הם מאיטליה, ארץ המקדשת את תרבות שימור העבר וההיסטוריה המפוארים. היא נולדה באיטליה למשפחה יהודית, ובילדותה המשפחה עלתה לישראל. לאחר שירותה הצבאי חזרה לאיטליה ללמוד אדריכלות בטכניון של מילאנו. לאחר הלימודים עברה לרומא שם עבדה במשרד האדריכלים FUKSAS. כאשר חזרה לארץ ב-2006 פתחה את שפר אדריכלים ברחוב רופין 25 בת"א. המשרד תפקד בין השאר כנציג המקומי של משרד FUKSAS. היא הייתה אחראית מטעם המשרד על תכנון וניהול פרויקט מרכז פרס לשלום ופרויקט בנייני האומה. המשרד שלה מתמקד בעיקר בבנייה ציבורית ובהתחדשות עירונית, אך במקביל, כמי שאוהבת מורשת עולמית ומורשת ישראלית, היא עוסקת בשימור עתיקות ושימור מבנים. בין השאר היא פיתחה את פרויקט מרכז המבקרים בפארק הארכיאולוגי הכלקוליתי בבאר שבע; היא אדריכלית תכנון ושיפוץ בפרויקט בניין לשימור מחמיר ברחוב הירקון 70 בתל אביב, שהיה בעברו בית דירות, וכיום הוא משופץ כדי להפוך למלון לדירות להשכרה. במסגרת יצירת חזון הקונספט למבנה, מיכל בחרה להתמקד באושיות התרבות שהתגוררו בו מאז שהוקם בשנות ה-30 של המאה הקודמת ע"י האדריכל זאב רכטר, ביניהם מאיר אריאל, לולה בר, אריה שרון ורבים אחרים. כל דירה תעוצב בהתאם לשנים בהן אותה אושיה הייתה בשיא פריחתה והשפעתה על האקלים התרבותי והחברתי. הפרויקט כולל תכנון מלא של כל עיצוב הפנים בדירות, "במטרה להעביר את רוח התרבות התל אביבית של אותה תקופה, בקריצה".
בין הפרויקטים הנוספים של המשרד הוא תכנון מבנה המדרגות בירידה למפעל המים הכנעני באתר הארכיאולוגי תל גזר. "עבדנו על כך במשך שש שנים, כי בכל חפירה נחשפו עוד ועוד מדרגות עתיקות, שיורדות 40 מטר עד לסף המים, כשהן הופכות להיות צרות יותר ככל שיורדים. בחרנו להציב גרם מדרגות חדש, מרחף מעל המדרגות העתיקות, מתוך מחשבה שלא לפגוע בהן, תוך יצירת חיזוקים קונסטרוקטיביים מינימאליים. כשעוסקים בשימור ובנייה חדשה באתר ארכיאולוגי צריך להתחשב בהרבה גורמים בסביבה – במים שעולים מהתהום, בעטלפים שחיים במקום, בסכנות ההחלקה – יש הרבה אתגרים. התכנון אורך הרבה יותר זמן מתכנון לבנייה חדשה, כי צריך להבין את האדמה והתקופה ההיסטורית ולא לפגוע בארכיאולוגיה, להשאיר כמה שיותר מהעבר".
כאישה שנמצאת הרבה באתרי בנייה, את מרגישה קושי?
"אני חושבת שהשנה המלחמה הזו הוכיחה (שוב) שיש מקום לנשים בכל חזית, אבל באתרי בנייה עדיין יופיעו כמה פרצופים מופתעים. תמיד חושבים שאני עובדת בשפר אדריכלים, לא שאני שפר אדריכלים. אני מקצועית, עם הבנה רחבה בכל תחומי התכנון ויודעת לקבל החלטות בשטח. היופי בבנייה הוא שאי אפשר להתקדם בלי שיתוף פעולה, ורק צריך למצוא את הדרך אל עמק השווה".
ליצירת קשר:
בשיתוף שפר אדריכלים
