אחרי שנים כעורכת דין, בתוך עולם של סדר, כללים ודיוק, עו"ד נילי שילה גילתה שדווקא החומר השבור והצבע מחזירים לה את השקט. היום היא משלבת בין עבודתה כמגשרת לבין יצירת פסיפס והנחיית סדנאות פסיפס בסטודיו אינטימי, ומספרת על מסע שמחבר בין גבולות ברורים לבין חופש יצירתי.
"הגעתי לפסיפס אחרי שנים בעולם המשפט", היא אומרת, "זה עולם שמבוסס על חשיבה רציונלית - על חוקים. אהבתי את זה, ועדיין יש בי את החלק הזה, אבל במקביל הרגשתי צורך במרחב אחר, כזה שפועל גם מהלב ולא רק מהראש". היא לקחה שנת שבתון מעולם המשפט, נהפכה למגשרת, ובמקביל מצאה את עצמה מהר מאוד בפסיפס – משהו שתמיד רצתה לעשות, אבל לא היה לה זמן פנוי בשבילו.
עו"ד שילה מספרת שבהדרגה התחיל הפסיפס לתפוס מקום מרכזי בחייה. היא גילתה שיש חיבור עמוק בין העבודה כמגשרת לבין הפסיפס. בשני המקרים היא עובדת עם משהו שנשבר במטרה ליצור תמונה חדשה. בגישור של בני זוג שמתגרשים, הדיאלוג מאפשר מציאת פתרון משותף ותמונה משפחתית חדשה, ובפסיפס לוקחים שברים של קרמיקה או זכוכית וחומרים אחרים ומחברים אותם לכדי שלם חדש.
הפסיפס מאפשר גם למצוא שלווה במציאות הסוערת. העבודה עם הידיים יוצרת עוגן. כשהיא יושבת מול החומר, היא מספרת, הזמן משתנה. "הפסיפס דורש הקשבה ונוכחות", מסבירה עו"ד שילה, "אי אפשר למהר אותו. אם מנסים לעבוד בצורה טכנית מדי, בלי להיות קשובים לחומר, מקבלים עבודה שהזרימה בה פחות טובה. פסיפס טוב הוא פסיפס שבו למרות חומר הגלם הקשה, נוצרת תנועה רכה ונעימה, ויש זרימה טבעית בין השברים".
הגישה הזאת מלווה גם את הדרך שבה היא מלמדת. כששואלים אותה איך נוצרת עבודה, היא מספרת שהיא לא מתחילה עם סקיצה מדויקת. יש רעיון התחלתי, כיוון, והיא נותנת לעבודה להתפתח תוך כדי תנועה. "אני עובדת בצורה גמישה. לפעמים היצירה לוקחת אותי למקום שלא תכננתי, ורגע הגילוי של התוצר הסופי הוא תמיד מרגש ומפתיע", היא מבהירה.
העבודות של עו"ד שילה צבעוניות מאוד, רחוקות מצבעי הפסיפס העתיק, העשוי מאבן.
הצבעוניות משתלבת לתוך עבודה מאוד מדויקת, בחתיכות קטנות. לא מעט מהעבודות האלה מוצאות את דרכן לבתים של אנשים שמבקשים להכניס אליהם קצת מהתנועתיות והאור של הפסיפס. עו"ד שילה מוסיפה שהעבודה דורשת דיוק גבוה והאתגרים בדרך הם חלק מהקסם. "יש רגעים שבהם משהו לא מסתדר, שבר שלא יושב נכון, צבע שלא מתחבר", היא מדגישה, "במקום להילחם בזה, אני עוצרת, מסתכלת, בוחנת, לוקחת את הזמן. הרבה פעמים הפתרון נמצא שם, בתוך העבודה עצמה. זה שיעור שאני פוגשת שוב ושוב, ביצירה, בגישור וגם בחיים".
מסגרת אינטימית ומשפחתית
לאחר שנים שבהן עבדה לבד, יצרה פסיפס ומכרה עבודות, עו"ד שילה פתחה גם סדנאות פסיפס, בסטודיו בהוד השרון, שלו קראה 'מקום לחלום'. "אני עובדת בקבוצות קטנות, עד שמונה משתתפות. היה לי חשוב לשמור על מסגרת אינטימית, כמעט משפחתית. אני רוצה להכיר כל אחת, לראות אותה בתוך התהליך. האווירה מאפשרת שקט, שיחה, וגם הרבה צחוק. הרבה פעמים גם מופתעים מהדבר היפה שכל אחת יוצאת איתו בסוף", היא אומרת בגאווה.
"אני פוגשת נשים שמגיעות ואומרות 'אני לא יצירתית'", היא ממשיכה, "אני מאמינה שיצירתיות היא לא מתת ליחידי סגולה, אלא קיימת אצל כולנו. לפעמים פשוט צריך מישהו שיפתח את המגירה של היצירתיות. כשנותנים לעצמנו רשות לנסות, לטעות ולהתנסות, משהו נפתח. אצל כל אחת זה נראה אחרת. לכן גם שולחן העבודה בסטודיו נראה צבעוני. כל אחת עובדת על משהו אחר, לפי הרעיון שעלה לה".
הסטודיו עצמו משקף את אהבתה הגדולה לחומרי היצירה. מדפים עמוסים בקרמיקות, זכוכיות, כלים ישנים - פריטים יומיומיים שממתינים להזדמנות חדשה. "יש לי שיגעון לקניות כשזה מגיע לפסיפס", היא מחייכת, "אני אוהבת למצוא אוצרות – דברים שמישהו אחר אולי היה זורק. בעיניי יש בהם פוטנציאל. הרגע שבו חתיכה כזאת משתלבת בעבודה ומקבלת חיים חדשים, מלהיב אותי כל פעם מחדש".
התנועה של עו"ד שילה בין עריכת הדין והגישור לפסיפס, לקחה אותה מעולם של גבולות ברורים לאומנות שמאפשרת לפרוץ אותם. "יש לי שיח ארוך שנים עם גבולות. בעבודות שלי אני אוהבת לצאת מהמסגרת, לפעמים ממש פיזית – לתת לפסיפס לחרוג ולגלוש - לא להישאר בתוך קווים נוקשים. זאת הדרך שלי להזכיר לעצמי ולאחרות שאנחנו לא חייבות להישאר בתבנית שהוגדרה לנו. לפעמים מספיק רגע קטן של יצירה, או חתיכה צבעונית אחת שמצטרפת לפסיפס, כדי לפתוח מרחב חדש של אפשרויות", היא מסכמת.
אולי בגלל זה הרבה נשים שמגיעות לסטודיו שלה בהוד השרון – לפעמים רק כדי להתנסות – מגלות מהר מאוד עד כמה העבודה בפסיפס ממכרת, וכמה סיפוק יש בלצאת הביתה עם משהו שיצרת בעצמך.
עו"ד נילי שילה
טלפון: 054-9288588
למעבר לאתר >>
בשיתוף עו"ד נילי שילה
