בשנת 1977 מונתה האישה הראשונה כשופטת בבית המשפט העליון, השופטת מרים בן־פורת ז"ל. בשנת 2022 מונתה השופטת רות רונן לבית המשפט העליון. בדברים שנשאה בוועידת המשפט ה–11 של לשכת עורכי הדין, בשנת 2022, אמרה: "כאשר אני מוניתי לפני מספר חודשים לבית המשפט העליון, פורסמה באחד העיתונים, תחת הכותרת 'עליונות נשית' תמונה של שש השופטות המכהנות היום בבית המשפט. נכתב שם כי במועד המינוי שלי נעשתה היסטוריה בבית המשפט ונשבר השיא הקודם של מספר השופטות המכהנות בו. גם המספר הזה לא משקף עדיין את חלקן של הנשים באוכלוסייה, אבל אין ספק שמדובר בהתקדמות משמעותית". באותה שנה מונתה גם לראשונה בישראל יועצת משפטית לממשלה, וכיום נשים עומדות בראש הרשות לניירות ערך ובראש רשות התחרות.
ומה מצבן של עורכות הדין בישראל?
על פי נתוני הלמ"ס, בסוף 2019 נרשמו בישראל כ–70,000 עורכי דין פעילים, גידול משמעותי של 79% במספר בעלי רישיון לעריכת דין. עם השנים התהפך היחס בין גברים ונשים בקרב מקבלי הרישיון, כך שבשנים 1995–1999 60% היו גברים ו–40% נשים, ובשנים 2014–2019 עברו הנשים להוביל את התחום עם רוב של 54% לעומת 46% גברים. כך גם עורכות הדין במגזר הערבי צימצמו את הפער הבין־מגדרי: בשנים 2015–2019 לא פחות מ–46% ממקבלות הרישיון לעריכת דין בקרב המגזר הערבי היו נשים, לעומת 9% בלבד בשנים 1995–1999. בארצות הברית, לצורך ההשוואה, יש כ–1.3 מיליון עורכי דין, ונשים מהוות רק כ–40% מהם.
חיים של אחרים
אם נשים רגע את ההשוואות בצד ונתמקד בעוסקות בתחום המשפט, נגלה כמה סוגיות מעניינות. המקצוע, שנתפס באופן מסורתי ולאורך שנים לא מבוטלות כגברי, מתבסס יותר ויותר כבעל רוב נשי כיום. עורכות הדין שעליהן תוכלו לקרוא בעמודים הבאים מציינות שלהיותן נשים בעולמות עריכת הדין יש יתרונות רבים המניבים תועלת ללקוחות שלהן. הן מציינות ערכים כמו הכלה, סבלנות וסובלנות, אינטואיציה ויכולת להנגיש מידע "בגובה העיניים".
אל אלו מצטרפות תכונות נוספות כמו היכולת לבצע כמה משימות או פעולות במקביל, או מתן תשומת לב לפרטים הקטנים — תכונות משמעותיות וחשובות לתחום המשפטי, החל בניתוח החומרים ועד לניסוח התיק המשפטי וביסוסו.
עורכות הדין שלוקחות חלק בפרויקט זה מרכזות את העשייה סביב ליווי הלקוחות שלהן בצמתים המורכבים ביותר שהם חוצים, מתוך מטרה ברורה ובוהקת — לסייע, לעזור ולהשפיע לטובה על חייהם.
