שאולי כצנלסון
התעצמות טכנולוגית ודיגיטציה
שיפורים וחדשנות, במיוחד בתחום של טכנולוגיה דיגיטלית, ממשיכים למלא תפקיד מכריע בעיצוב מחדש של הפרדיגמה הכלכלית הגלובלית. בשנת 2023, לכ-5.3 מיליארד אנשים – 66% מאוכלוסיית העולם – יש גישה לאינטרנט. בשנת 2021 "הכלכלה הדיגיטלית" הגיעה לשיעור של 15.5% מהתמ"ג העולמי, והיא צפויה לתפוס נתח של 24.3% עד שנת 2025.
טכנולוגיה דיגיטלית משנה דרמטית את אופיו של שוק העבודה, יוצרת תחומים חדשים ומטשטשת את הגבולות שבין המרחב הפיזי והמרחב הדיגיטלי. עלייתה של הבינה המלאכותית, למידת מכונה ואוטומציה, מחוללות שינויים משמעותיים בתעשיות השונות ומובילות ל"מהפכה תעשייתית רביעית" (ועל כך ארחיב בהמשך).
התחממות גלובלית ופיתוח בר-קיימא
שינויי אקלים מהווים סכנה ברורה ומיידית לכלכלה הגלובלית. התחממות זו גורמת, בין היתר, להתייבשות של מקורות מים ולמדבור הולך וגדל של שטחים בכדור הארץ, לפגיעה בשטחי מחייה ומקורות מזון. לפי דו"ח הבנק העולמי, אם לא יינקטו צעדים מידיים לטיפול באיום זה, עד שנת 2030 שינויי אקלים ידרדרו 100 מיליון אנשים נוספים למצב של עוני. פיתוחים ברי-קיימא וכלכלה ירוקה כבר לא מהווים בחירה אלא הכרח.
אימוץ טכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת מבטאת צד אחד של מגמה זו. הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה מתחדשת (IRENA) מדווחת כי מגזר האנרגיה המתחדשת עשוי לספק כ- 86% מהביקוש לחשמל ברחבי העולם עד שנת 2050. בתוך כך עד 2027 צפויה הכלכלה הירוקה הגלובלית להגיע לשווי של 48.4 טריליון דולר, עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של 13.8%. תופעת ההתחממות והמדבור מייצרת הזדמנויות לתעשיות רבות המציעות פתרונות לניהול מיטבי של אנרגיה, לחקלאות מדייקת, לשיפור מערכות טיהור שפכים תעשייתיים וביתיים ולניהול והובלת מי שתייה.
שינויים דמוגרפיים
בשנים האחרונות מתרחשים שינויים דמוגרפיים משמעותיים ברחבי העולם, אשר משפיעים על התהליכים הכלכליים. עד שנת 2050 צפויה אוכלוסיית העולם להגיע לכ-10 מיליארד נפש, בהשוואה לכ-8 מיליארד כיום. עיקר הגידול צפוי להתרחש באסיה ואפריקה, בהן יישמר שיעור גבוה יחסית של אוכלוסייה צעירה (למעט סין). מאידך, מדינות מפותחות נאלצות להתמודד עם אוכלוסיות מזדקנות, והצפי הוא שמספר האנשים בעולם מעל גיל 60 יוכפל ל-2.1 מיליארד עד שנת 2050. דו"ח של האו"ם מצביע על כך שבשנת 2050, אחד מתוך 6 בני אדם בעולם יהיה מעל גיל 65, לעומת 1 מתוך 11 בשנת 2020. מגמה זו בולטת במיוחד במדינות מפותחות. ביפן, למשל, בני 65 ומעלה מהווים יותר מרבע מהאוכלוסייה במדינה. "הזדקנות האוכלוסייה" כפי שמכונה מגמה זו, מלווה באתגרים כלכליים וחברתיים לא מעטים. מגמה זו תכביד על מערכות הרווחה והבריאות במדינות אלו ותאט את שעורי הצמיחה הכלכלית בהן. עם זאת, חשוב לזכור ששינויים דמוגרפיים אלה מהווים עדות להתקדמות ולקידמה של המין האנושי. והם גם מייצרים הזדמנויות. "כלכלת אריכות החיים" הכוללת סחורות ושירותים עבור האוכלוסייה המזדקנת, מוערכת בשנת 2020, בכ-15 טריליון דולר.
"הקלף המנצח" של כלכלות מתפתחות משתקף באוכלוסייה צעירה ודינמית. אפריקה, לדוגמא, צפויה להוות יותר ממחצית הגידול באוכלוסיית העולם בין השנים 2020 ו- 2050. ה-"דיווידנד הדמוגרפי" הזה עשוי להביא לצמיחה כלכלית בכפוף להשקעות מתאימות בחינוך, שירותי בריאות ויצירת מקומות עבודה לאוכלוסיות אלה.
גלובליזציה 2.0
על אף חילוקי הדעות בנושא, אין עוררין על כך שגלובליזציה עיצבה מחדש את פני הכלכלה בעולם. עם זאת, גל חדש של גלובליזציה – אשר לעיתים מכנים אותו "גלובליזציה 2.0" – נראה באופק. השלב הזה מאופיין בזרימה דיגיטלית של נתונים ומידע, בקצב מהיר יותר מהעברה מסורתית של סחורות, שירותים והון פיננסי.
פלטפורמות דיגיטליות הביאו ליצירתן של "Micro-multinationals", חברות קטנות עם טביעת רגל גלובלית. שינויים עמוקים אלה מייצרים מגוון הזדמנויות ואתגרים עבור ממשלות וחברות הנדרשות לוודא שהצמיחה תהיה ברת-קיימא ותכלול בתוכה את כלל המגזרים.
עיור וערים חכמות
העולם חווה תהליכים מואצים של עיור בקצב חסר תקדים. לפי תחזיות של האו"ם, עד שנת 2050 68% מאוכלוסיית העולם תתגורר בתוך או בקרבת ערים גדולות, לעומת 56% בשנת 2020. שינויים אלה, בשילוב עם התעצמות טכנולוגית, ייצרו את הקונספט של "ערים חכמות".
"ערים חכמות" עושות שימוש בטכנולוגיה על מנת לשפר שירותים עירוניים, תשתיות קיימות ואת איכות חייהם של התושבים. פרויקטים עירוניים כאלה הם עתירי חדשנות, החל מטכנולוגיות הבנייה המתקדמות, דרך הדפסות תלת-מימד של אלמנטי בנייה ועד לתכנון בניינים מאופסי אנרגיה (Zero (Energy Buildings. לפי דו"ח של Deloitte , התנועה במרחב הציבורי תהיה מבוססת על פתרונות של מיקרו-מוביליטי במפלס עליון והסעות המונים במפלסים מופרדים, תוך יישום קונספט "עיר של 15 דקות". כלומר, החיים ייבנו כך שאדם יוכל להשיג את כל צרכיו בטווח של 15 דקות הליכה, 15 דקות של מיקרו-מוביליטי או 15 דקות נסיעה בהסעת המונים.
שווי השוק של "ערים חכמות" בעולם צפוי לגדול מ-411 מיליארד דולר ב- 2020 ל-820 מיליארד דולר בשנת 2025.
שינויים במאזן הכוחות הכלכליים הגלובליים
לפי נתוני הבנק העולמי, בשנת 2020 כלכלות מתפתחות היוו כ- 40% מסך התמ"ג העולמי, לעומת 20% בשנת 2000. גידול זה בחלקן בעוגת התמ"ג הגלובלי מרמז על כך שהכוח הכלכלי עובר ממדינות מפותחות לכלכלות מתפתחות.
ב-1980, כלכלת סין הייתה קטנה יותר מכלכלת הולנד. בשנת 2020 היא הגיעה למקום השני, לאחר כלכלת ארצות הברית. המרכז למחקר כלכלי ועסקי (CEBR) צופה שעד שנת 2030 תעקוף סין את ארה"ב ותהפוך לכלכלה הגדולה בעולם. במהלך תקופה זו, סין עברה ממודל של צמיחה מוטת יצוא והשקעות למודל מאוזן יותר המונע על ידי צריכה. צמיחת מעמד הביניים בסין, שצפוי להגיע ל- 1.2 מיליארד בני אדם עד שנת 2030, הוא מנוע המזין את הגידול בצריכה הפרטית והמשך צמיחת הכלכלה הסינית אם כי בקצב מתון יותר.
הודו היא כוח עולה בכלכלה העולמית. לפי נתוני הבנק העולמי, מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת גדל התמ"ג של הודו בשיעור שנתי ממוצע של 7%, וכיום היא אחת הכלכלות הגדולות הצומחות ביותר.
על פי נתוני המרכז למחקר כלכלי ועסקי, הודו תהפוך לכלכלה השלישית בגודלה בעולם עד שנת 2030, ובכך תעקוף את גרמניה ויפן. צמיחה זו מונעת על ידי שילוב של גורמים: מעמד ביניים הולך וגדל, התפתחויות בטכנולוגיה הדיגיטלית, ושיפורים משמעותיים בייצור ובשירותים. ה-"דיווידנד הדמוגרפי" של הודו מאופיין באוכלוסייה צעירה, המהווה כוח עבודה עצום שמניע את גלגלי הכלכלה, ובמעבר מואץ לערים הגדולות. תחומים בולטים בצמיחת הכלכלה הם שירותי IT (שוק מוערך בככ-350 מיליארד דולר), שירותי רפואה (כ-372 מיליארד דולר), ותחום האנרגיה.
לצד סין והודו, גם כלכלות קטנות יותר אך משמעותיות בגודלן נהנות מצמיחה כלכלית מואצת ביניהן: וייטנאם, אינדונזיה והפיליפינים. כלכלות מתפתחות צפויות להמשיך ולטפס במעלה הסדר הכלכלי העולמי. קרן המטבע הבינלאומית צופה שהכלכלות המתפתחות באסיה יצמחו בקצב שנתי ממוצע של 4.7% עד שנת 2028, בהשוואה לקצב שנתי ממוצע של 1.7% בלבד במדינות המפותחות.
עלייתן של כלכלות סין והודו והשפעתן הגוברת על הסחר, מעברי ההון והטכנולוגיה בעולם, משנות את האקו-סיסטם של מאזן הכוחות הגלובלי. פרט להיותן שווקים של סחורות ושירותים, מדינות אלה הופכות בהדרגה לשחקניות מרכזיות בשרשראות הערך והחדשנות הגלובליים.
עם זאת, ראוי לזכור שהמדינות המפותחות ממשיכות להוביל במונחים של הכנסה לנפש, חדשנות טכנולוגית ושווקים פיננסיים. אנו צפויים לחזות במשחק הדדי מרתק של שיתוף פעולה לצד תחרות בשנים הקרובות בין הגושים הכלכליים הללו.
במבט קדימה, צמיחת הכלכלה העולמית בעשורים הקרובים תושפע מהותית מהמתרחש במדינות אסיה. ובראשן סין והודו, שימלאו תפקיד גדל והולך בעיצוב הכלכלה הגלובלית במאה ה- 21.
בינה מלאכותית: מנוע חדש של צמיחה כלכלית גלובלית
הבינה המלאכותית (AI) מעצבת מחדש את הכלכלה הגלובלית, תוך שהיא מניעה שינויים מהפכניים בתעשיות בפריון העבודה ובתהליכי התייעלות בתעשיות השונות.
חברת McKinsey מעריכה שטכנולוגיות הבינה המלאכותית עשויות לתרום כ- 13 טריליון דולר לפעילות הכלכלית הגלובלית עד שנת 2030, הווה אומר, תוספת של כ- 1.2% לגידול השנתי בתמ"ג העולמי. גודל השוק המוערך של ה-AI צפוי להגיע לכ-734 מיליארד דולר בשנת 2027.
לפי מחקר שערכה PwC, בינה מלאכותית מגדילה את פריון העבודה הגלובלי בשיעור של עד 40% משום שהיא מביאה לדיגיטליזציה של משימות שגרתיות, מעניקה תובנות בעלות ערך עבור מקבלי ההחלטות ומייצרת דרכים חדשות לניהול עסקים. ראוי לציון הדוח של McKinsey, שמצביע על כך שלפחות שליש מכלל הפעולות המתבצעות על ידי כ- 60% מכלל המשרות בעולם יתבצעו באופן דיגיטלי, דבר שישפר את פריון העבודה באופן דרמטי.
תרומת הבינה המלאכותית לענפים שונים
תעשיות רבות עשויות להפיק תועלת משימוש בבינה מלאכותית, כל אחת בהתאם לאופייה הייחודי והדרך שבה היא מיישמת את הטכנולוגיה הזאת. להלן חלק מהענפים העיקריים שירוויחו משימוש ב-AI:
1. שירותי בריאות – יכולת ה-AI בתחומי הדיאגנוזה הרפואית, אופטימיזציה של ניתוח וחיזוי נתונים ורפואה אישית, יעלו באופן דרמטי את יעילותן של מערכות הבריאות. שוק הבינה המלאכותית בתחום זה צפוי להגיע להיקף של 45 מיליארד דולר בשנת 2026, צמיחה שנתית ממוצעת של כ-45% בשנים 2020-2026 שעשוי לחסוך לתעשיית שירותי הבריאות בארה"ב כ-150 מיליארד דולר מדי שנה עד 2026.
2. ייצור – שימושי ה-AI בייצור מאפשרים תחזוקה מונעת, בקרת איכות משופרת, הפחתת הבלאי בייצור ושיפור משמעותי באופטימיזציה של שרשרת הערך. דוח של חברת Markets and Markets מעריך ששוק הבינה המלאכותית בתחום הייצור יגיע להיקף של כ-17 מיליארד דולר בשנת 2026 עם קצב צמיחה שנתי של כ-57%,
3. קמעונאות – בינה מלאכותית תביא להתאמה אישית של חוויית הלקוח ושירות הלקוח, תבצע אופטימיזציה במלאים ותשפר את ניהול שרשראות האספקה. שוק הבינה המלאכותית בתחום הקמעונאות צפוי להביא לשיפור הפריון בענף בכ-1-2% בשנה ולהביא לתוספת ערך שנתית של 400-660 מיליארד דולר.
4. שירותים פיננסיים – לפי דוח של Autonomous Research, טכנולוגיות של בינה מלאכותית עשויות להביא לחיסכון של כטריליון דולר בתעשיית השירותים הפיננסיים עד שנת 2030, כאשר שווי השוק צפוי להסתכם ב-300 מיליארד דולר בשנה זו. לפי דו"ח אחרון של McKinsey תוספת הפריון הצפויה לענף הבנקאות צפויה להגיע לכ-3%-5% שמשמעותם תוספת ערך שנתית של 200 – 340 מיליארד דולר.
5. תחבורה ולוגיסטיקה – בינה מלאכותית עשויה לחולל אופטימיזציה של תכנון נתיבים, לשפר בטיחות ולקדם רכבים אוטונומיים. מחקר של Grand View Research צופה שבינה מלאכותית בתחום שירותי התחבורה תגיע להיקף של 10.3 מיליארד דולר בשנת 2025.
סיכום ומבט קדימה
מגמות העל המאפיינות את הרבע הראשון של המאה ה-21 ימשיכו להשפיע באופן דרמטי גם במהלך הרבע השני של המאה. הצורך בהתמודדות עם התחממות הכדור ובתופעות האקלים, גידול האוכלוסייה העולמית תוך עלייה בתוחלת החיים וגידול משמעותי בשכבות הביניים, ובעיקר עליית משקלה של הדיגיטציה בדגש על ההשפעה הדרמטית של הבינה המלאכותית, מהווים הזדמנויות להשקעות וצמיחה. ניהול מוצלח של תמורות אלה דורש מחברות ומדינות התנהלות פרו-אקטיבית, אסטרטגיות עסקיות חכמות, וטיפול מושכל בעניינים חברתיים. מהפכת הבינה המלאכותית טומנת בחובה הזדמנויות דרמטיות לצמיחה ורווחיות אך דורשת גם ניהול נכון של הסיכונים והאתגרים הכרוכים בכך כדי להבטיח שלא תייצר שימוש לרעה וסיכונים גדולים לעתיד האנושי.
בעתיד הנראה לעין, הממשלות, הענפים והחברות העסקיות שיידעו למנף בצורה נכונה את הפוטנציאל הקיים בהזדמנויות הנוצרות, יובילו את הקטר של הכלכלה החדשה. באופן דומה, המשקיעים שישכילו לקרוא נכון את המגמות ולתרגם אותן לתיק השקעות נכון ומנוהל היטב – ייהנו מתשואות יתר תוך לקיחת סיכונים סבירים.
הכותב שאולי כצנלסון הוא יועץ כלכלי- פיננסי בכיר בחב' "תבור כלכלה ופיננסים". בעל תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת ת"א ותואר שני בניהול חדשנות באוניברסיטת לימבורג בהולנד. חבר בדירקטוריונים וועדות השקעה בגופים פיננסיים ומוסדיים בשוק ההון. מרצה באקדמיה בתחומי בנקאות, כלכלת ישראל, מאקרו ומיקרו כלכלה. מילא תפקידי ניהול בכירים במערכת הבנקאית ובגופים כלכליים מובילים במשק הישראלי, ושימש בעבר כסמנכ"ל מכון היצוא הישראלי.
