בשנים האחרונות אנו עדים לתהליכים חשיבתיים עמוקים איתם מתמודדות משפחות בעלות הון ועסקים משפחתיים. מגפת הקורונה והתמורות הכלכליות, חברתיות, פוליטיות הפנים ארציות והגלובליות הביאו לשינוי תפיסתי בנושא.
ראשי ומייסדי המשפחה נקראים להחלטות הנחשבות בגדר כתיבת "חוקה" / "אמנה" משפחתית במטרת-על מרכזית: לשמור על צביונה ושלמותה של המשפחה כמוה כשמירת העסק / ההון המשפחתי. בבואם להגות את החוקה/אמנה הם נדרשים לחשיבת עומק בהגדרת ליבת ערכיה של המשפחה על דורותיה הקודמים אותם יבקשו להנחיל לדורות הבאים.
בכל תהליך של בניית אסטרטגיה נכונה לניהול הון פרטי והעברה בין דורית ישנו מאבק בין ערך החופש לבין הצורך בשליטה. מצד אחד כל אדם היה רוצה שילדיו יהיו עצמאים וינהלו את חלומותיהם, שאיפותיהם, רכושם וכו' באופן בוגר ועצמאי, ומאידך, מאחר והרבה פעמים הנכסים מורכבים, העסקים דורשים מקצועיות וכישורים, הקשרים המשפחתיים מסועפים ולילדים אין מספיק כישורי חיים, בגרות או הכשרה - קיים צורך בשליטה בכדי לוודא שההעברה הבין דורית נעשית באופן נכון. לכל אלו מתווספים הערכים והמורשת שהמשפחה מעוניינת להשאיר בעולם.
עסק משפחתי הוא תאגיד שנושא זהות ברורה, יציבה ומגובשת יותר. התקדמותו נמדדת לא רק לפי חלוקת דיווידנדים ושווי מניות, ויעדיו אינם מתמצים בשורת הרווח מול ההפסד. בעסק משפחתי שלום-העסק הוא במובנים רבים שלום המשפחה ולהיפך.
לאורך שנות צבירת ההון והמעמד, מתוודע דור המייסדים לחשיבותה של הפילנתרופיה. בבואם להגדיר ולדייק את ליבת הערכים והמורשת אותה ירצו להנחיל לדורות הבאים, החיבור אותו רקמו ביחסי הגומלין של הנתינה, יסייע להם בכתיבת התקנון המשפחתי. נדרש דיאלוג קשוב עם ילדיהם תוך הבנה שיחד הם שותפים הן לנתינה וההחזרה לחברה, להגדרת המורשת המשפחתית וכמובן לשלמות קיומה וצביונה של המשפחה בהווה ובעתיד. שילוב הילדים, חשיפתם לשכבות השונות של החברה, לאורחות חיים שונות, העמדתם אל מול אי צדק, כשלים מערכתיים וצלליה האפלים של האדישות, הוא חלק מתהליך ההתבגרות של הילדים, והכנה נפשית לאתגרים עימם יצטרכו להתמודד בעתידם המקצועי.
לאחר שהגדירו יחד בהסכמה (תוך הקשבה אמיתית לרחשי הלב האחד של השני) את עקרונות הפילנתרופיה, יוכלו להתכנס ביתר קלות לכתיבת תקנון החברה והאמנה המשפחתית.
שילוב הדור הצעיר כמשתתפים פעילים בעשייה הפילנתרופית ייצר מגוון ערכים מוספים בשיח ובהתוודעות של דור המייסדים לדור ההמשך ויכול להוות לגשר מרכזי בהעברת המושכות, בריכוך תחושת דיקטטורת דור המייסדים אותה יכול לחוות הדור הצעיר בעת הכלת החוקה / האמנה המשפחתית ובהידוק הקשר הבין דורי.
בשנים האחרונות למדנו על קרן הפילנתרופיה אותה ייסד ביל גייטס ואליה הצטרפו שורה של בעלי הון בה הקציבו לצאצאיהם סכום הנחשב לזעום ביחס להונם האגדי, אך ככזה המותיר מרחב מחייה מכובד לצאצאים ו/או כזה המאפשר להם להגשים את חלומותיהם ולפתוח עסק משלהם.
בתהליכי העברה בין דורית אנו מדייקים עם משפחות את עולם הערכים שלהן, ממפים את הרכוש בארץ ובעולם את האזרחויות השונות של בני המשפחה ובונים תוכנית משפחתית ידועה ויציבה, שיש בה היבטי מיסוי, תאגידים, פילנתרופיה וכמובן כל היבטי דיני המשפחה שמלווים את התהליך, עריכת אמנה/ חוקה משפחתית יציבה ומוסכמת, הסכמי ממון, הסכמים בין יורשים, צוואות יפוי כוח מתמשך. הכל, תוך שימוש מותאם בכלי הנאמנות בישראל ובעולם.
עו"ד שירי מלכה היא שותפה במשרד שבלת עורכי דין, המתמחה בניהול הון והעברה בין דורית
בשיתוף משרד שבלת
