גישת ה"יהיה בסדר" הישראלית המוכרת כל כך היא אולי אופטימית ועוזרת במצבים מסוימים, אך כשמדובר בהתמודדות עם רשויות המס האמריקאיות – IRS – כדאי מאוד לבחור בגישה אחרת, זהירה ומחושבת הרבה יותר.הדברים נכונים במיוחד כאשר מדובר בכללי הירושה ומיסוי העזבונות אמריקאיים, אשר חלים, באופן שמפתיע רבים, על כל אדם המחזיק בנכסים אמריקאים, אף אם הוא אזרח ותושב ישראל בלבד.
עורכי הדין ליאור נוימן ומוטי סבן, שותפים במשרד עו"ד ש. הורוביץ ושות', מכירים את הבעיה מקרוב: אליהם מגיעים היורשים "שהסתבכו". אלה הם היורשים של אותם ישראלים שהשקיעו את מיטב כספם בנכסים או בניירות ערך אמריקאיים, וכעת, כשהם הלכו לעולמם והיורשים מבקשים להעביר לרשותם את נכסי העזבון, מגיע מכתב דרישה מפתיע מרשות המיסים האמריקאית: עליכם להיפרד מכ- 40% משווי כלל הנכסים האמריקאיים הכלולים בעזבון, לפעמים בתוספת קנסות ריביות ושאר מטעמים.
"מכיוון שכיום לא קיים מס ירושה בישראל, אזרחי ישראל ותושביה פחות מודעים לכך שהם יהיו חשופים לתשלום מס עזבון על נכסים שהם מחזיקים בחו"ל", מסביר עו"ד נוימן, מנהל מחלקת המסים במשרד ש. הורוביץ ושות'. "הקושי הוא בעיקר בארה"ב, מכיוון ששם מס הירושה חל לא רק על נדל"ן מקומי אלא גם על ניירות ערך שמוחזקים במוסדות פיננסיים מחוץ לארה"ב, ובהינתן שהיום אין כמעט תיק השקעות שלא כולל ניירות ערך של חברות אמריקאיות".
עו"ד מוטי סבן (רו"ח), שותף במחלקת המסים במשרד, מסביר: "החוק האמריקאי קובע שאזרח ישראלי, שאינו מחזיק גם באזרחות או תושבות אמריקאית, זכאי לפטור ממס עזבון בארה"ב עד לשווי נכסים של 60 אלף דולר בלבד. חשוב להבין - מס העזבון שחל על היורשים הוא בשיעור של כ-40% משווי כלל הנכסים האמריקאיים הכלולים בעזבון ולא מהרווחים שנצברו. מדובר בחבות מס עצומה, שבמקרים רבים היורשים בכלל לא מודעים לקיומה. בעידן הנוכחי, שבו החלפת מידע בין הבנקים ורשויות המס הפכה לדבר שבשגרה, אנחנו נפגשים עם יותר ויותר לקוחות שמגיעים אלינו טרוטי עיניים, לאחר שהבינו שרובצת לפתחם חבות מס עזבון אדירה, שבמקרים רבים גוררת אחריה גם קנסות כבדים".
עו"ד נוימן מסביר שזוהי בעיה מוכרת גם בתעשיית ההייטק הישראלית: "ניקח לדוגמא הייטקיסט בשנות הארבעים לחייו שיש לו מיזם חדש ומצליח, אשר כולל חברה אמריקאית. הוא ישראלי תושב ישראל ויש לו מניות ששוות מיליונים, פנטזיית האקזיט רוקמת עור וגידים וכולם מאושרים. אבל אם חלילה יקרה לו משהו פתאומי, ואין לו הגנה ממס עזבון, אשתו וילדיו יידרשו לשלם 40% משווי החברה לרשויות המס בארה"ב, כשאין להם נזילות מזומנים וזו חברה פרטית. זאת בפירוש קטסטרופה. יש מגוון דרכים להתגונן מראש במצב כזה".
ומה קורה עם אזרחי ישראל שיש להם גם אזרחות אמריקאית?
עו"ד נוימן: "בדרך כלל לאזרחים אמריקאים יש מודעות גבוהה יותר לנושא, מכיוון שהם מגישים דו"חות לרשויות המס בארה"ב באופן קבוע. בנוסף, עבורם החוק הוא שונה: הם אמנם חייבים במס עזבון על הנכסים שלהם בכל העולם, כולל בישראל, אך הפטור שלהם מגיע עד לתקרה של כמעט 13 מיליון דולר לאדם, כך שרק בני זוג עם נכסים בשווי של עשרות מיליוני דולרים נמצאים בחשיפה".
חייבים מיליונים לרשויות המס האמריקאיות
במחלקת המסים של משרד ש. הורוביץ ושות' – אחד מהמשרדים הגדולים והוותיקים בישראל - מטפלים בכל מה שקשור לתכנון העברה בין דורית וניהול הון קיים, כולל נאמנויות, צוואות מורכבות ומיסוי בינלאומי. הלקוחות הם בעיקר יחידים בעלי הון, בעלי שליטה בחברות, וכן משפחות עם נכסים רבים בארץ ובעולם.
עו"ד נוימן משתף במקרה שאירע במשרד רק לאחרונה: "שני שותפים, תושבי ואזרחי ישראל, החזיקו יחדיו ברכוש ששוויו מיליוני דולרים רבים, ואשר כלל, בין היתר, תיק ני"ע אמריקאיים ונדל"ן בארה"ב, באמצעות חברות זרות ושותפויות. הם הלכו לעולמם בהפרש של קצת יותר משנה האחד מהשני. הראשון שנפטר היה לקוח שלנו ועשינו לו מראש תכנון מס עזבון מקיף, כך שיורשיו כלל לא נחשפו לדרישות דיווח או תשלום מס עזבון בארה"ב. מספר חודשים לאחר שנפטר השותף השני, הגיעו אלינו יורשיו. בשיחה איתם גילינו, שאביהם המנוח, אשר לא היה לקוח שלנו, לא השתמש במנגנוני הגנה ממס עזבון, והם מצאו את עצמם חייבים מיליוני דולרים רבים לרשויות המס בארה"ב".
ואין פתרונות במצב כזה?
"יש, אבל הבעיה כבר קיימת. עכשיו צריך למצוא דרך למזער נזקים. במקרים רבים אנחנו מצליחים להפחית את נטל המס או לפחות לדחות את מועד תשלומו. אבל הנזק קיים ורשויות המס האמריקאיות כבר יושבות לנו על הכתף. לכן, הדבר הנכון ביותר הוא לגדר ולמנוע את הבעיה עוד לפני שהיא מתעוררת".
עו"ד סבן מוסיף: "הפער בתפיסה של הישראלים קיים בעיקר במעמד הביניים, שנוהג להשקיע במניות אמריקאיות כחלק מתיק ההשקעות שלו, או משקיע בנדל"ן בארה"ב. אנשים אומרים לעצמם - מה לי ולרשויות המס בארה"ב? הם באמת מאמינים שיצליחו לחמוק מהנושא, אבל הם עלולים להעמיד את היורשים שלהם בפני שוקת שבורה. צריך להבין - העולם הפך לשקוף, והזרוע הארוכה של רשויות המס בארה"ב מגיעה כמעט לכל בית. חשוב לדעת שהקנסות בגין אי דיווח ותשלום מס העזבון עלולים להגיע עד ל-50% בגין כל שנת מס מסך המס שלא שולם והם ממשיכים לצבור ריביות עד למועד תשלומם בפועל. אנחנו מכירים מקרים קיצוניים שבהם המס לא שולם בסמוך למועד הפטירה, ולאחר תקופה מסוימת חבות המס והקנסות הנלווים אליה היו גבוהים משווי הנכס שהועבר בירושה. זה מצב בלתי אפשרי שעלול להוביל את היורשים עד לפשיטת רגל"
ואם בוחרים בדרך של הגנה מראש כדי להימנע מבעיות בעתיד לבוא, מהם הפתרונות במקרים אלו?
עו"ד נוימן: "הפתרון הקלאסי הוא שימוש בנאמנויות. אבל, אם מדובר בלקוחות שהיקף הנכסים שלהם קטן יותר ואז גם החשיפה למס קטנה יותר כי היא נגזרת מהשווי, יש פתרונות אחרים. צריך לתפור מענה בהתאם לנסיבות הלקוח".
האם הבעיה קיימת גם במדינות אחרות?
עו"ד נוימן: "כן, רק שבמקומות כמו בריטניה או יוון מס העזבון/מס ירושה חל בעיקר על נדל"ן בתחומי המדינה ולא על מניות הנסחרות בבורסה. על כל פנים, בכל פעם שישראלי משקיע בנכס בחו"ל הוא חייב לבדוק גם את דיני הירושה החלים באותה מדינה, זה בדיוק כמו שאדם קונה רכב ולא עולה על הכביש בלי לעשות ביטוח. כאן אדם מתבקש להשקיע סכומים לא מאוד גדולים כדי לקבל הגנה, במקום שיורשיו ייאלצו להתמודד עם חרב על צווארם במועד פטירתו"
בשיתוף משרד ש. הורוביץ ושות'
