מה מעכב את ההתחדשות העירונית

מכת רישויים, חוסר ודאות, העדר תכנון, שכנים שחוששים לחתום ועוד. מהם החסמים העיקריים שמעכבים פרויקטי התחדשות במשך שנים?

נעם גל
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
יש צורך שגוף ממשלתי יפקח ברמת פיקוח עליון על כל החלטה של רשות מקומית לסרב למיזם של התחדשות עירונית
יש צורך שגוף ממשלתי יפקח ברמת פיקוח עליון על כל החלטה של רשות מקומית לסרב למיזם של התחדשות עירוניתצילום: shutterstock
נעם גל
תוכן שיווקי

תחום ההתחדשות העירונית הוא הכלי המרכזי ליצירת יחידות דיור חדשות לשוק הנדל"ן הישראלי, אך בד בבד הוא נאלץ להתמודד עם מספר חסמים שמעכבים לעתים את הבנייה בפועל למשך שנים רבות. החל מחסמים הקשורים לרגולציה, דרך הצורך לקבל את הסכמתם של בעלי הדירות שהם בעצם בעלי הקרקע, דרך בירוקרטיה מכבידה וחוסר ודאות שמקשה על ההתנהלות. בעשור הקרוב המדינה תצטרך לתת מענה לכל החסמים האלה כדי לאפשר בנייה בהיקפים גדולים שיענו על הביקושים הגבוהים והגידול הדמוגרפי הצפוי.

אבל מהם החסמים העיקריים שמעכבים את פרויקטי ההתחדשות העירונית נכון לאמצע 2022?

גוף ממשלתי מרכזי
פיני מלכה, מנכ"ל משותף בחברת מעוז דניאל קובע כי "תחום כמו התחדשות עירונית שכולל תהליכים ארוכים שנמשכים מספר שנים עד להתחלת בניה בפועל צריך גוף ממשלתי אחד המרכז ומתכלל את כלל התכנון אסטרטגי והביצוע עד למתן היתרי בניה, מדיניות ממשלתית ברורה שלא ניתנת לפרשנויות, שמגדירה במפורשות מה מותר לבנות, מה אסור, מהן הדרישות, לוחות זמנים ומהם ההיטלים וכדומה ואת התוכנית האסטרטגית הזו ליישם באופן קבוע ולעגן בחקיקה היכן שצריך לטובת הדורות הבאים לשנים הבאות, לא רק עד שיתחלף שר או שתתחלף ממשלה או שלמשהו יהיה רעיון מבריק".

לדברי מלכה, "לתוכנית הזו המדינה חייבת לרתום גם את ראשי הערים כי ללא שיתוף פעולה והעמדת האמצעים המתאימים זה פשוט לא יקרה, גם אם המדינה תרצה מאוד. התחדשות עירונית הוא הכלי המרכזי לחידוש וחיזוק החברה הישראלית וליצירת יחידות דיור חדשות לטובת אזרחי המדינה בשנים הקרובות, האמור נכון לגבי הערים המבוקשות במרכז הארץ שבהן אין קרקעות פנויות ובוודאי במעגלים המתרחבים סביבן ובפרפריה".

"הממשלה צריכה להתייחס לנושא זה כאל משימה לאומית לא רק ברמת ההכרזה ולנקוט פעולות כמתבקש, לא פחות. היא צריכה לדחוף ולקדם את התחום ובהיקפי ענק – על ידי קידום מזורז של מתחמי ענק להתחדשות, חתימת הסכמי גג עם רשויות לעידוד ההתחדשות, ואף החלת 'נוהל ותמ"ל' על פרויקטים בתחום", המדינה תהיה גם הראשונה ליהנות כלכלית מהעצמת התהליך כמי שלקופתה זורמים מיליארדי שקלים מהמיסים מענף הבניה בפרט ולא רק כי כלל התעשיות לוקחות חלק ונהנות מהגאות בביקושים למוצריהן, לזאת נוסיף את הפן החברתי והביטחוני שהם בהחלט באחריות הממשלה כאשר התחדשות עירונית מפחיתה ואפילו מבטלת את העלויות של הקופה הציבורית למתן הפתרונות הנדרשים לאילו אשר מקבלים תשובה מלאה באמצעות ההוצאה לפועל של פרויקטים בהתחדשות עירונית".

פיני מלכהצילום: יחצ

חוסר ודאות ומחסור בתשתיות

נוי דותן, סמנכ"לית פתוח עסקי והתחדשות עירונית בחברת אלמוגים מסבירה כי "תהליך התחדשות עירונית הוא אחד מהתהליכים המורכבים בעולם הנדל"ן ולכן הינו מאתגר ליישום. מדובר בצרכים וברצונות של גורמים רבים המעורבים בו זמנית בתהליך: בעלי דירות, יזם ורשויות התכנון".

לדבריה, "החסמים להתקדמותם של פרויקטים להתחדשות עירונית ולעיכוב בהוצאתם לפועל נובעים בעיקר מהתמשכות התהליך על פני תקופה ארוכה, הקושי לחזות כיצד ישתנה המרקם החברתי והצורך ביצירת תשתיות חדשות.

החסמים המפריעים להוצאת היתרי בנייה ולמימוש תוכניות ההתחדשות מגוונים ורבים וביניהם חסמי תשתיות, חסמי תכנון, היבטים כלכליים וכאלה שתלויים ברשויות המקומיות".

דותן מוסיפה כי "אחד מהחסמים המרכזיים בפרויקטים מסוג זה הינו החסם הבירוקרטי והתהליך הארוך והמייגע שיש לעבור לצורך אישור תוכניות של פינוי בינוי אל מול הרשויות השונות. התהליך המתמשך הזה מביא עמו עלויות רבות ואי וודאות גדולה. רצוי שתהליך כה חשוב יקבל אור זרקורים ויקבל פתרון ראוי.

כמו כן, במתחמים רבים בהם הרשות המקומית מעכבת קידום תכנית פינוי בינוי המובאת לפתחה ע"י יזמים או דיירים במקרה הטוב, או מסרבת בכלל לקדם תכניות אלה במקרה הרע, אין כל פיקוח אמיתי על החלטתה, מה שגורם ל"התשה" אצל היזמים / הדיירים".

לדברי דותן, "לעיתים קרובות קיים פער בין רצונות והחלטות הממשלה לגידול בהתחלות הבניה והוספת יחידות דיור רבות ככל האפשר באמצעות פרויקטים של התחדשות עירונית ובין הרצון האמביוולנטי של הרשות המקומית מצד אחד, להתרחב ולתת מענה למצוקת הדיור אך בו זמנית לשמור על הרחבה מבוקרת, מאידך, יש צורך שגוף ממשלתי יפקח ברמת פיקוח עליון על כל החלטה של רשות מקומית לסרב למיזם של התחדשות עירונית. בדרך זו, הפיקוח ימנע סירובי סרק מצד הרשויות ואף ידרבן אותן למצוא פתרונות לכל חסם שמונע את קידום הפרויקט. יתרה מזו, על הממשלה לתגמל או למנוע תקצוב מרשויות, שמונעות פרויקטים של פינוי־בינוי בניגוד להחלטות ממשלה.

לצד זאת, היזמים מתמודדים גם עם התנגדויות שונות של בעלי דירות כגון אי הסכמה בין בעלי הדירות עקב צרכים שונים. השוני המובנה בין האוכלוסייה המגוונת בפרויקטים של פינוי בינוי מביא עמו רצונות שונים ומגוונים עמם היזם צריך להתמודד ולהגיע לפתרונות יצירתיים המקובלים על כולם".

איילת צורצילום: עוז מועלם

בניה לא חוקית
גיל אורנשטיין, משנה למנכ"ל אלטנוילנד אומר כי "חוק ההסדרים האחרון העניק לרשויות מקומיות את הזכות להציב את היטל ההשבחה בפרויקטי התחדשות עירונית על שיעור של 0%-50%, ואכן חלק מהרשויות החליטו לבטל את הדרישה כדי לעודד את התחום, אך ראשי רשויות רבים, דווקא באזורי הביקוש במרכז הארץ שבהם רוב הפרויקטים, החליטו על שיעור של 50% ובכך לתפיסתי פגעו בהיתכנות הכלכלית של הרבה פרויקטים להקמת אלפי דירות חדשות. ביטול הפטור מהיטל וחוסר הידיעה לגבי החבות שתהיה בפועל גם מוסיף לחוסר הוודאות בפרויקטים מסוג זה ומהווה כשלעצמו חסם משמעותי. התחום לוקה גם בפוליטיזציה של ראשי הרשויות מול ועדות התכנון, ולצד היעדר התמיכה של העיריות בערים המבוקשות, קיים קושי לקדם פרויקטים".

"חסם נוסף לתחום מגיע מהתנגדויות של בעלי הדירות בדרישה לתמורות עודפות בפרויקטים. לרוב המתנגדים הם כאלה שביצעו בנייה לא חוקית בדירתם או שהשתלטו על שטחי הגגות ברבות השנים וכדומה. אמנם הממשלה הורידה את הרוב הנדרש בחוק ואף הוציאה את עברייני הבנייה מהמניין החוקי, אך נכון להיום עדיין אין מספיק פסיקות מרתיעות נגד דיירים סרבנים בבתי המשפט והם עדיין מעכבים פרויקטים רבים".

גיל אורנשטייןצילום: שירעד ניסים

בעיית הרישוי
"הליכי הרישוי ברשויות המקומיות הם אחד מהחסמים המרכזים כיום בכל הקשור לקידום פרויקטים של התחדשות עירונית" אומר חמי שאול, מנכ"ל קרסו התחדשות עירונית. לדבריו, "לאחר הליך ארוך של גיבוש וחתימה עם בעלי הזכויות, אנו נתקלים בבירוקרטיה מסואבת להוצאת היתרים. הרשויות המקומיות סובלות ממחסור תמידי בכוח אדם מקצועי וזמין ומשינויי מדיניות ודרישות תכופים. מערכת הרישוי המקוון ודרישות הרשויות גורמות לכך שרוב פתרונות התכנון ותהליכי הרישוי, נעשים עוד בטרם קיבלה הרשות המקומית החלטה לאשר את הפרויקט. זה מצב רע שגורם להוצאות גדולות ואי ודאות רבה".

תומר רייפמן, מנכ"ל יעז התחדשות עירונית בקבוצת יעז מסכים כי "לאחר שכבר הושגה הסכמת הדיירים, החסם היותר משמעותי בתחום הוא נושא הרישוי – היזמים פועלים כיום בתנאים של חוסר ודאות מוחלט, כשהרשויות המקומיות משנות מדיניות בכל יום ומהיום למחר, בכל יום עולות דרישות חדשות שנוגדות לגמרי את מה שכבר אושר והובטח לדיירים, וכך אי אפשר להתנהל ולקדם פרויקטים. כך למשל, כיבוי אש לא נתנו לנו אישור לטובת היתר הבנייה באחד הפרויקטים שלנו משום שרוחב הדרך לצד הפרויקט הינו פחות מ-5 מטרים וכבאית לא יכולה לעבור במקום. חצי שנה לא נתנו לנו פתרון, עד שבסוף החליטו שיש צורך בספרינקלרים בכל הדירות.

דוגמה נוספת, פרויקט ברחוב בלוך בת"א כבר קיבל החלטה ועדה, אלא שלפתע חברת חשמל החליטה שהיא רוצה חדר טרנספורמציה במרתף וכך הפרויקט נתקע מעל שנה משום שהיינו צריכים לעשות תכנון מחדש. ברגע שייעלו את הליכי הרישוי בישראל, זה יאפשר להוציא הרבה יותר פרויקטים אל הפועל בצורה מהירה יותר, וכך להגדיל באופן משמעותי את היצע הדירות בשוק".

תומר רייפמןצילום: קרן מזור

צעדים ממשלתיים לקיצור הרישוי
יגאל צ'ודנר, מנכ"ל חברת נתיבי הקמה המתמחה בניהול הליכי רישוי וסטטוטוריקה, אומר כי "הליכי הרישוי הארוכים והמסורבלים הם אחד מהחסמים הבולטים ביותר לפרויקטי התחדשות עירונית בישראל, שמעכב לעתים למשך 10 שנים ויותר פרויקטים במוסדות התכנון. צעדים ממשלתיים ייעודיים לקיצור משכי הזמן של הליכי הרישוי עשויים לשחרר פקק ענק של עשרות אלפי יחידות דיור תקועות. בין הצעדים הנדרשים הם לבצע קוסטומיזציה להיתרי הבנייה – לעשות רישוי מותאם מהות ולא מותאם הליך, וזאת באמצעות יצירת מסלולים שונים לסוגי היתרי שונים; צריך להגדיל את מגוון עבודות הבנייה הפטורות מבקשת היתר, ולפשט את ההוראות והמטלות שהיזמים צריכים לעמוד בהן על מנת לקבל היתר; וכמובן לבטל מתן הקלות ושימושים חורגים בתוכניות כפי שהחליטה הממשלה לפני מספר חודשים – דבר שיקצר משמעותית את משכי הזמן. בהתחדשות עירונית למעלה מ-80% מהבקשות הן עם הקלות ובקשות כאלה לוקח פי 3 זמן כדי לבדוק ולאשר".

יגאל צ'דנרצילום: אילן ספירא

מיסוד היטל ההשבחה
אייל בהרי, מנכ"ל צים בהרי נדל"ן מקבוצת עדי צים אחזקות טוען כי קיימות בהתחדשות עירונית 3 נקודות תורפה מרכזיות: "האחת, הביורוקרטיה ומיסוד כל נושא היטלי ההשבחה, זאת על מנת שהרבה פרויקטים תקועים יצאו לדרך. השנייה, העדר כמעט מוחלט של התחדשות עירונית בפריפריה, זאת בשל העדר כדאיות כלכלית. השלישית, הזיג זג המגומגם לגבי כל נושא המשך התמ"א 38/2. חשוב שמקבלי ההחלטות, הן בממשלה והן ברשויות המקומיות ישימו קץ לחוסר הבהירות בנקודות אלה ונוספות.

חשוב שכולנו נזכור שלעומת 3 נקודות התורפה יש להתחדשות עירונית 3 נקודות חוזקה: האחת, חיזוק מבנים ישנים ומסוכנים כנגד רעידות אדמה. השנייה, שדרוג והשבחת אזורים וותיקים. השלישית, האמצעי היעיל ביותר להגדלת ההיצע בשוק הדיור".

אייל בהריצילום: מאיר דקל

השגת החתימות
לדברי נסים אחיעזרא, מנכ"ל חברת אחים דוניץ, "אחד מהחסמים הגדולים ביותר להגדלת היצע הדירות במסגרת של התחדשות עירונית היא השגת ההסכמה של בעלי הדירות והחתמתם על הסכמים, ובפרט ההתמודדות עם דיירים סרבנים שנחלקים לשתי קטגוריות: כאלה שמסרבים כי הם חוששים מהתהליך, ואותם יש להכיל, לקבל בהבנה את החשש ולהתנהל מולם בשקיפות המלאה ובפתיחות תוך הצגת המידע המלא, לתת להם יחס אישי, להיות זמין לשאלות שלהם ולטענות וכדומה. הסוג השני הם סרבנים שמנסים לסחוט יותר תמורות, ומולם יש להיעזר בנציגות ובשכנים שלהם ואם גם זה לא עובד, החוק נותן כלים להתמודדות משפטית. החתמת הדיירים זה התהליך הארוך ביותר בפרויקט התחדשות עירונית – הוא לוקח שנים, ואליו מתווסף הצורך להתאים את עצמך לשינוי מדיניות התכנון והזכויות של הרשויות המקומיות באמצע התהליך. הפחתת רף ההסכמה ל-66% מבעלי הדירות היא אמנם צעד בכיוון הנכון, אך כל עוד היזמים מתחרים על כל פרויקט התחדשות עירונית ואישור התב"ע והרישוי נמשכים שנים, המחסור בדירות יימשך".

חוסר אמון בין הדיירים
אוהד אסרף בעלים של קבוצת ארי מגורים העוסקת בין היתר בהתחדשות עירונית מסכים כי "אחד החסמים המרכזיים בשוק ההתחדשות העירונית כיום הוא החתמת בעלי הדירות ויצירת אמון בין בעלי הדירות ובין עצמם ובין בעלי הדירות לבין היזם. באיזורי הביקוש נוצר מצב של " התנפלות" של יזמים על בעלי הדירות כאשר כל יזם מבטיח הבטחות ותמורות לדיירים בשלבים מאוד מוקדמים, בעלי דירות שאינם מנוסים מתפתים לעיתים להצעות של יזמים שאינן ברות ביצוע וכך נוצר חוסר אמון וניגודי אינטרסים בין הדיירים. היזמים הגדולים מגלים שגם שם של חברה גדולה ומנוסה עם פרויקטים מוצלחים שכבר אוכלסו איננה מספיקה לקבל פרויקטים ונדרשת עבודת שטח מסיבית מאוד שתפקידה ליצור קשרים אישיים עם הדיירים ולבצע הסברה בקרב הדיירים בצורה שקופה ומקצועית"

תכנון נכון ותגמול רשויות
לדברי אדריכל רוני תימור, מבעלי תימור-שוורץ אדריכלים, "נקודת המפתח בקידום התחדשות עירונית הינה שילוב של תכנון נכון ובד בבד תגמול הרשויות המקומיות. עד כה שתי נקודות תורפה אלה היוו את המוקשים המרכזיים לקידום התחדשות עירונית. העיריות לא ששו לקדם פרויקטים, זאת בלשון המעטה, בעיקר בגלל כל הנושא התקציבי.

חשוב לזכור שהעיריות מקבלות על ארנונה לעסקים פי 3 לערך לעומת ארנונה למגורים. כמו כן, בתמ"א 38/2 התעוררה הבעיה של העדר תקציבים לתשתיות משלימות.

המלצתי לשנות לאלתר את המצב, לתגמל הרבה יותר את העיריות הן בארנונה למגורים והן בתשתיות משלימות. פיצוח המוקשים הללו יגרום להערכתי באופן מיידי לגידול דרמטי בקידום פרויקטים מה שגם יגדיל משמעותית את היצע הדיור וגם יחדש שיכונים וותיקים מתפוררים וחסרי הגנה לחלוטין מפני רעידות אדמה והתקפות טילים".

ודאות תכנונית
לדברי ערן אלטמן, מנכ"ל משותף בחברת גלובלינקס, "ודאות תכנונית ליזמים בענף ההתחדשות העירונית היא מרכיב חשוב ומרכזי לקידום פרויקטים שבהם פוטנציאל למאות אלפי יחידות דיור בכל הארץ. יזמים כיום לא יודעים מהן בדיוק זכויות הבנייה בכל אזור, מה גובה היטל ההשבחה שיצטרכו לשלם, אילו מטלות ציבוריות הם יצטרכו לבצע ומה תהיה השורה התחתונה בדוח אפס מבחינת רווחיות. זה מצב שמקשה על התחום ומסרבל את ההליך המורכב גם ככה. הרשויות צריכות להגדיר מראש את כל מה שמותר ואסור, וגם אם עולות מחלוקות, הרשויות צריכות לתת מענה ברור, מהיר ורשמי באשר לזכויות הבנייה והאפשרויות התכנוניות – וליישם אותן גם אם מתחלף מהנדס עיר או ראש עיר".

דרוש תכנון אסטרטגי עירוני
עו"ד איילת צור, ממשרד עוה"ד צבי שוב המתמחה בנדל"ן, תכנון ובנייה, סבורה כי "אחד החסמים המשמעותיים ביותר שמונעים הגדלת היצע יחידות הדיור באופן משמעותי ובמיוחד הקמתן של שכונות חדשות הינן העיריות עצמן, אשר מעכבות פיתוח שכונות חדשות, בין היתר באמצעות העדר תכנון אסטרטגי והעדר פיתוחן של תשתיות שעל העיריה לבצע לצורך הקמתה של שכונה חדשה.

"לאחרונה, הנושא הגיע לאחרונה לבית המשפט העליון. ביהמ"ש העליון דן בסוגיה שבמסגרתה בעלים במקרקעין בשטח תכנית שאושרה למתן תוקף לפני שמונה עשרה שנים בתחום העיר חדרה, לא יכולים לבנות על מקרקעיה, ואף אין ולהם צפי מתי ניתן יהיה לבנות, אך ורק בגלל גרירת רגליים מצד העיריה.

"עד עכשיו עוכב פיתוחן של השכונות החדשות הללו בשל היעדר תשתיות שעל העיריה לפתח והדבר גרם לכך שלא ניתן היה לממש תוכניות ולהוציא היתרי בנייה. בית המשפט העליון מתח ביקורת חריפה על התנהלות עיריית חדרה, וחייב את העירייה לפרסם עד לחודש יוני שנה זו תכנית אסטרטגית לביצוע פיתוח תשתיות להקמת שכונות חדשות".

לדברי עו"ד צור, "חבל שביהמ"ש העליון הוא זה שצריך לפעול כנגד העיריות להסרת החסמים. ניתן להתגבר על חסמים אלו באמצעות כך שיתאפשר ליזמים לפתח את המקרקעין ובכך לאפשר בנייתן של שכונות חדשות והגדלה של היצע הדיור".

פתרונות תכנון להפחתת התנגדויות
אבל יש מי שטוען שניתן בכל זאת לרתום את הרשויות. עו"ד דקלה מוסרי טל, לשעבר יו"ר ועדת ערר מחוז חיפה וכיום מבעלי מוסרי, טל - עורכי דין מציינת כי יזמים שבוחנים היום פרויקטים של התחדשות עירונית מחוץ לאזור המרכז צריכים להגיע לוועדות המקומיות עם פתרונות חכמים שכוללים מראש תרומה לרשות הכוללת שטחים ירוקים או חומים בהתאם לצרכי הרשות וזאת בכדי להפחית את ההתנגדויות של הרשויות. מה שברור היום ליזמים שמקדמים פינוי בינוי במרכז עדיין לא ברור ליזמים בפריפריה למרות שמדובר במגמה שהולכת וזולגת מהמרכז לשאר ערי ישראל. לכן יזם שרוצה ליצור דריסת רגל בוועדות המקומיות צריך לבוא עם תוכניות חדשניות שמתכתבות עם המגמה ומציעות לרשויות פתרונות שהן עדיין לא דורשות בעצמן".

לדבריה, "הרשויות המקומיות מצידן צריכות לקדם בתחומן תכניות מתאר כוללניות שיגבירו את סמכויותיהן ויאפשרו קידום תכניות פינוי בינוי משמעותיות בזמן קצר יותר מתוך תפיסה תכנונית כוללת ליישוב. רשויות מקומיות צריכות לראות בהתחדשות עירונית כהזדמנות לתכנן מחדש את מרכזי הערים בתכנון עדכני הכולל רחובות רחבים, מזמינים ומוצלים, שטחים פתוחים ומוסדות לטובת הציבור, מסחר מקומי ועירוב שימושים, הכל לצד שימור מבנים היסטוריים ואדריכליים ומיצוב ייחודיות לכל עיר".


מחסור במקומות חניה
אורן בלנק, מנכ"ל חברת פארקטק פתרונות חנייה מציין כי "נושא החנייה מהווה חסם מרכזי בקידום פרויקטים של התחדשות עירונית. הצורך לייצר מקומות חנייה במגרשים קיימים יכול להוות חסם גם בהיבט הכספי וגם בהיבט התכנוני והטכני. פתרונות החנייה הם יקרים, עלותו של מקום חניה אחד במתקן חנייה עם מכפילי חניה רגילים וחצי אוטומטים נע בין 30,000 שקל ל–60,000 שקל ואילו עלות חניה במתקן אוטומטי יכולה להגיע גם עד 120,000 שקל".

"בשל העובדה שמצוקת החנייה רק תלך ותחמיר והצורך במתקנים הרובוטיים יגדל, חשוב שהרשויות המקומיות ילמדו את הפתרונות הקיימים בשוק, את העלות שלהם ובכך יקלו על היזמים והדיירים שמבקשים לקדם פרויקט התחדשות. רצוי שגם הציבור יבין כי מתקני החניה ילכו ויהפכו לחלק מהנוף ויסתגלו לשינויים הטכנולוגיים - הרי לפני שנים לא רבות היו שחששו גם משימוש במעלית".

לדבריו, "אמנם היו בעבר מקרים של חברות שסיפקו פתרונות חניה שקרסו כלכלית או התקשו במתן שירות לבניינים במקרים של תקלות במתקן, אבל כיום שוק פתרונות החנייה הולך ומשתכלל, הולך ומתמקצע, כאשר גם היזמים וגם הדיירים מבינים את החשיבות של איכות המתקן ואת החשיבות של איכות השירות שמציעה החברה לטווח הארוך".

מאות רישויים
אדריכל רון שפיגל מסביר כי החסם בירוקרטי העיקרי הוא הרישויים: "הבניין הכי גדול וגם הבית הכי קטן, נדרש למאות אישורים שונים ומשונים מחברות חשמל נגישות אינסטלציה וכו' שהדרישות שלהם שונות ולפעמים הפוכות אחת מהשניה. כך שהזמן שחולף עבור היתר הבניה לבניין הוא בין שנתיים לארבע שנים. את משך הזמן הזה ניתן ואפשר לקצר זאת שמשמעותית על ידי גוף עיקרי ממשלתי שעסוק רק בהתחדשות".

"דבר שני יש לא מעט רשויות שפשוט מתנגדות להתחדשות העירונית ולא מקבלות תמריצים או היטלי השבחה למרות שזה נושא מדובר אבל לא מספיק. כדי לקדם את הדברים צריך להוציא את ההחלטה על ההתחדשות העירונית מידיהן של הרשויות בהן האינטרסים הם מקומיים לגוף שיקבל החלטה אסטרטגית ארצית עם ראיה רחבה, ולמצוא את הדרך שזה יאושר כי כרגע לאף ראש עיר אין אינטרס שזה יקרה אצלו. הפתרון מונח על השולחן אך הוא לא קורה בגלל הפוליטיקה".

עומר גוטהולץצילום: יח"צ

עומר גוטהולץ , סמנכ"ל וראש תחום התחדשות עירונית בחברת בנייני העיר הלבנה: "אחת הבעיות המשמעותיות בפרויקטים של התחדשות עירונית היא פרקי הזמן הארוכים שנדרשים להוצאה לפועל של פרויקט. בניגוד לפרויקט נדל"ן רגיל של רכישת קרקע והקמת פרויקט מגורים, בהתחדשות עירונית יש שלבים רבים שעלולים להאריך את התהליך. כולם נפגעים מהתארכות לוחות הזמנים ובעיקר בעלי הדירות. הסיבות להתארכות לוחות הזמנים הן החל מהליך ארוך ומייגע של בחירת יזם, תוך הליך רישוי שחורג ומתארך (על אף חוק 101 שמחייב את הרשות לעמוד בלוחות זמנים מסוימים), ולבסוף גם הליכים שלעיתים נדרשים מול דיירים סרבנים. את כל אלה ניתן לקצר על ידי פתרונות יצירתיים של יזמים מנוסים מול הרשות ומול בעלי הקרקע לטובת קיצור לוחות הזמנים. סיוע מועיל מאד יהיה התערבות משמעותית יותר של המדינה לייעול תהליכי הרישוי וההסדרה מול דיירים סרבנים.