פרויקטי התחדשות עירונית נחשבים כפרויקטים מורכבים יותר מסיבות שונות, אבל אחת העיקריות שבהן ללא ספק היא הדיירים הותיקים המאכלסים את השטח המיועד לפינוי ולבינוי, הורדת החששות שלהם מההליך והמורכבות סביב נושא הקהילה שתלך ותבנה במתחם.
לאחרונה המחוקק התייחס לנושא, כאשר הורידו את סף החתימות הנדרש להוצאת פרויקט התחדשות אל הפועל מ-80% מסך הדיירים ל-66%. עם זאת, עדיין מדובר בהליך מורכב, ארוך ויקר שלא כל החברות בנויות לו זו גם הסיבה שבשנים האחרונות יותר ויותר חברות בניה ותיקות וגדולות נכנסו לתחום.
פנינו לגידי מוזס, סמנכ"ל תחום התחדשות עירונית באקרו נדל"ן, המקדמת 35-40 מתחמים, ברובם בתל אביב, כדי להבין כיצד חברת נדל"ן ציבורית מובילה כאקרו נדל"ן, מתמודדת עם אותם אתגרים חברתיים מול בעלי הקרקע והופכת לשחקן מוביל בתחום ההתחדשות העירונית בישראל.
אנשים הם המשאב החשוב
לדברי מוזס, "השכלנו והבנו הרבה לפני כולם שהמשאב הכי חשוב בפרויקטי נדל"ן בכלל ובהתחדשות העירונית בפרט, הם האנשים. מדובר באנשים עם רגישיות וצרכים ואנחנו מקפידים להיות קשובים לכולם".
כיצד אתה מתאר את הקשר שלכם עם הדיירים הותיקים בפרויקטי ההתחדשות?
"אנחנו מבינים את משמעות הקהילה, המשמעות החברתית ושם הפוקוס שלנו. בעבודה עם בעלי הקרקע והדיירים הותיקים, אנחנו מעודדים אותם להיות מעורבים בשלבי הפרויקט וזה כבר בא לידי ביטוי בפינוי בינוי ומתחמים משמעותיים".
"אנחנו פועלים כל הזמן למנף את המוניטין, היכולות, ההבנה של איך עובדים עם בעלי קרקע, איך ניגשים לבעלי קרקע ואיך שומרים על הקשר עמם. הגב של אקרו מאפשר לנו ללכת לפרויקטים מורכבים יותר שדורשים יותר משאבים בזמן. לכן, אנחנו גם לא עוסקים בפרויקטי התחדשות קטנים. טיפול ב-10 או 20 דיירים לא דומה ל-150 או 200, מדובר בעולמות שונים. ההבנה שעבודה עם מאות יחד זו עבודה עם קהילה, שיש להם פן חברתי מאוד משמעותי שמשנה את חוקי המשחק, בין אם מדובר בפינוי בינוי או תמ'א 38".
האם גודל ומוניטין של חברה בניה גדולה, לא מספיק כדי לשכנע את הדיירים?
"בסופו של דבר – היתרון שלנו הוא גם במימון, בגב הכלכלי, בקידום תמ'אות מורכבות, בטח בתל אביב. לחברה בסדר גודל שלנו יש את היכולת להביא את המימון, לייצר תמריצים ציבוריים, את היכולת לשתף פעולה עם עיר ולהסתכל מעבר לפרויקט. אנחנו עובדים מאוד קשה על הפן הקהילתי חברתי, על יצירת קהילה מתפקדת, נציגות של בעלי דירות, שמעורבים בפרויקט ושם היום הפוקוס שלנו".
"החשיבה שההתחדשות היא רק עניין של כסף היא מאוד נאיבית ואנחנו רואים היום שינוי. אקרו נדל"ן עובדת עם חברה צמודה שכל מה שהיא עושה זה ניהול קהילתי חברתי למתחמים.
"לדוגמה, אנחנו עושים פרויקט ברחוב יפת. באפריל האחרון, בפסח, עשינו הפנניג במתחם, לילדי המתחם, עם מגוון פעילויות, כמו עבודה בחימר ומעגל מתופפים. אירוע גדול, אבל כל המטרה היתה עבודה קהילתית חברתית, לחבר את כולם יחד – ערבים ויהודים, תושבים ותיקים ועולים, משקיעים ומשכירי דירות – עובדים בלייצר קהילה ורצון משותף להוציא פרויקט לפועל".
דרך הפעולה של אקרו, שיתוף הפעולה והקמת מתחמי מגורים ולא רק בניינים, משוכנע מוזס, היא אחת הסיבות שהחברה כיום היא אחת מחברות הבניה הפעילות ביותר בתל אביב – 6 פרויקטים בהקמה או לקראת קבלת היתרים, בהיקף של קרוב ל-1,000 יח"ד.
הצפיפות היא דבר חיובי
בסופו של דבר, הוא קובע, "נכנסנו לתחום ב-2014, מתוך הבנה שזו יכולה להיות זרוע משמעותית עם פוטנציאל של מאות אלפי יחידות דיור ברחבי הארץ. אפשר להבין את הפוטנציאל כאשר מסתובבים בשכונות המבוקשות בתל אביב ורואים שמרבית הבניינים שם בני 60 או 70 שנה, ולכן ההתחדשות העירונית היא כורח".
"ההתחדשות היא עוד בראשיתה. נגעו עד היום אולי בעשרות אלפי יח"ד בודדות, אבל יש פה פוטנציאל גדול בהרבה. צריך גם לשנות תקליט – אצל הדיירים וגם במשרדי הממשלה. צפיפות היא מילה נפלאה. היא נותנת פתרון לשימושי קרקע. חשוב גם לזכור שאיכות החיים במקום צפוף שנבנה נכון, גבוהה יותר כי היא מאפשרת לתת שירותי בריאות, חינוך וכו' גבוהים הרבה יותר", הוא מסכם.
בשיתוף אקרו נדל"ן
