אמנון נויבך, כיום יו"ר הבורסה לניירות ערך, היה אחראי למהפכה לא קטנה בשנת 2001 כאשר היה אז יו"ר פלאפון, החברה שהשיקה לראשונה את הטלפון הכשר. הכל החל כאשר בציבור החרדי התנהל מאבק נגד שירותים נלווים שסיפקו אז חברות הסלולר, בהם שיחות אירוטיות – שיחות זימה כפי שנהוג לקרוא לזה במקומותינו. חברת פלאפון קיבלה פניות רבות, חלקן נעימות יותר וחלקן נעימות הרבה פחות, בדרישה להפסיק את השירות הזה.
"באופן אישי," מודה אמנון נויבך בשיחתנו, "גם אני לא אהבתי את זה. חשבתי שזה לא מוסרי שאנחנו נאפשר לשיחות כאלה להתקיים במסגרת השירותים שאנחנו מספקים לצרכנים, אבל גם לא אהבתי את הצורה שבה הובילו את הפניות אלינו, בעיקר על ידי אדם אחד שהילך עלינו אימים. הסברתי לו ולכל מי שפנה אליי שכיו"ר חברה – לא אתן שיאיימו עלינו. לנהל שיח מכובד, ניתן בהחלט."
שלוש שנים קודם לכן, ב-1998, ניהלה את בני ברק ועדה קרואה, ונויבך היה סגן יו"ר הוועדה. ההיכרות בינו לבין אנשי מפתח בציבור החרדי הייתה אפוא היכרות עמוקה, עסקני הציבור החרדי ידעו בעל פה את מספר הטלפון של נויבך, ניהלו איתו קודם לכן הרבה שיחות שאינן קשורות לחברת פלאפון, שהם הכירו היטב אותו ואת אופיו.
להגדיר לצד השני עד כמה הוא יכול למתוח את החבל
"יום אחד אני מקבל טלפון מהרב ליצמן," מגלה נויבך, "הוא ביקש ממני להיפגש בנושא פלאפון. נעניתי בשמחה להזמנה לפגישה. מבחינתי מדובר באדם שמייצג חוג לקוחות לא מבוטל, וכנותן שירות, אין סיבה שלא אבוא אליו כדי לפגוש אותו. קבענו להיפגש במשרדי אגודת ישראל בבני ברק.
"הגעתי בשעה היעודה, בחדר נכחו הרב ליצמן ואותו ברנש שהילך עלינו אימים, בכניסתי לפגישה הוצעה לי כיפה שאחבוש לראשי. הרמתי זוג עיניים לנוכחים בחדר ושאלתי, האם אנחנו מתכנסים לתפילה כעת? מה טעמה של הכיפה לפגישה עסקית? דחיתי בנימוס את ההצעה. מהלך שהוברר כמאוד נכון מבחינתי, האקט הזה של דחיית ההצעה לחבישת הכיפה מיקם נכון את הכוחות בפגישה. כמה דקות לאחר סיום הפגישה קיבלתי טלפון מחבר חרדי מוערך מאוד שאמר לי: 'אמנון, אין לך מושג עד כמה המהלך הזה היה נכון כדי לתת לצד השני להבין עד היכן הוא יכול למתוח את החבל'.
"השיחה התנהלה בצורה מכובדת מאוד ועניינית. הרב ליצמן הציג בפניי את הבעיה, שכמובן הייתי מודע לה. תשובתי הייתה מוכנה מראש: הצעתי לחברים שחברת פלאפון תקצה קומת מספרים 'כשרה' למגזר החרדי. את ההיתכנות הטכנית להצעתי בדקתי כמובן עוד בטרם הגעתי למפגש. הסברתי שהקומה הזו תהיה מוגדרת עם סדרה של מספרים ותספק בדיוק את השירותים המקובלים על המגזר החרדי, שבגדול הם היו שיחות נכנסות ושיחות יוצאות. באותה נשימה אמרתי שאת השירותים הניתנים על ידי חברת פלאפון לכלל לקוחותיה, תמשיך פלאפון לתת כראות עיניה.
"ככלל, בתפיסת העולם שלי, שהיא 'חיה ותן לחיות', ההצעה הזו הייתה הגונה מאוד, הוגנת ונכונה," מסביר נויבך, "אני הבנתי בהחלט את הצרכים של הלקוחות החרדיים, ובאופן אישי גם אני כאמור לא אהבתי את השירות הזה. לכן היה לי חשוב למצוא את הפתרון הטכנולוגי ובאתי איתו מוכן לפגישה, אבל מצד שני לא הסכמתי שיכתיבו לנו איך לנהל את החברה. זוהי דרך חשיבה שלדעתי נכונה מאוד לכל מי שנותן שירותים למגזר החרדי. אין ספק שכדי לתת שירות לקהל יעד מסוים אתה חייב להבין להכיר, ואולי אפילו להעריך אותו, גם אם אתה לא מסכים איתו".
האם מהלך כזה של יצירת ליין חדש של מוצרים כולל שירות מתמשך היה נראה לך מוצדק
"אין ספק שלצד הפן הערכי, הייתה מחשבה והסתכלות כלכלית על המהלך. הציבור החרדי בישראל מנה אז כ-600,000 איש. כחברה שגם נתח השוק חשוב לה, הבנו שאסור לנו לוותר עליו וחשוב לנו למצוא עבורו פתרונות. כשאתה מדבר על מאות אלפי משתמשים, שווה לך גם להקים עבורם מערך שירות מתמשך. זה שמדובר בציבור שברובו גם גר במקומות מוגדרים מאוד עזר לנו להקים מרכזי שירות לא רבים יחסית שיהיו נגישים לציבור החרדי ונתנו מענה. מבחינה טכנולוגית, גם לנו וגם לחברת סמסונג שסיפקה את המכשירים הכשרים בהמשך, היה יחסית קל וזול לתת מענה טכנולוגי מכיוון שמדובר בעיקר במכשירים ששכבו לחברה במחסנים, שמזמן ירדו ממדפי המכירות. הביקוש של המכשירים הללו מצד המגזר החרדי סייעו לחברות לרוקן את המחסנים ולממש את המכשירים הללו.
"ידענו שאת הפתרון שאנחנו מציעים יעתיקו מייד בחברות המתחרות, מה שאכן קרה, אבל היה לנו חשוב להוביל את הפתרון הזה, שעד היום משמש כפתרון לשימוש בסלולר במגזר החרדי. אז כיום אין לי הנתונים לומר לך בכמה מכשירים מדובר ומה היקף ההכנסות ממערך הטלפונים הכשרים, אבל בזמנו בנינו חבילות אטרקטיביות למגזר שהביאו בחשבון גם את אי השימוש בטלפון בשבת ונתנו אלטרנטיבה ראויה והולמת לצורכי המגזר החרדי שגם הייתה כדאית וכלכלית עבורנו".
מושגים למילון בחרדית:
חומרה: הקפדה יתרה שאינה מופיעה בהלכה, שאדם מקבל על עצמו או על משפחתו. בפסח נושא החומרות מקובל מאוד גם בקרב משפחות שבמהלך השנה אינן נוהגות להחמיר ביותר.
חניוק: הדמות המסתגרת והמסתגפת, החיה בהקצנה.
