בעוד שדה הקרב המודרני מתמלא בכלי בינה מלאכותית ומאופיין בנחילי רחפנים, המלחמות האחרונות המחישו ביתר שאת כי האתגר האמיתי של תעשיית הביטחון כיום אינו רק תקציב, אלא בעיקר זמן. צבאות המערב מאמצים את דוקטרינת "המסה בת-ההשגה" (Affordable Mass), שעיקרה הוא כמות היא שוב יכולת. זה נובע מתוך ההבנה שיעילות היא יתרון חיוני בזמן שלום, אך רציפות ייצור ואספקה היא תנאי הכרחי בשעת חירום. אל תוך הוואקום האסטרטגי הזה נכנסת חברת מאסיבית (Massivit), הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב, שהשלימה מפנה עסקי ועברה מחברה שמוכרת ציוד לחברה שמחזיקה בפלטפורמת ייצור מתקדמת ומציגה טכנולוגיה שמכווצת את זמן ייצור התבניות לגופי הכטב"מים - צוואר הבקבוק של התעשייה - מחודשים לימים בודדים.
צוואר הבקבוק של העידן החדש
המעבר המהיר ממערכות ענק ויקרות לפלטפורמות אוויריות זולות יחסית, שנועדו מראש לספוג שחיקה (Expendable), שינה לחלוטין את כללי המשחק. כיום, המגבלה האמיתית על יכולת הלחימה אינה בהכרח האסטרטגיה הצבאית, אלא קצב פעילותו של פס הייצור. המשבר הזה זכה במכון המחקר הבריטי RUSI לכינוי "תהום המחסנית" (The Magazine Abyss). במילים אחרות, קצב צריכת החימושים והכלים המעופפים במערכות של השנים האחרונות גדול משמעותית מקצב הייצור במערב. כך, ערב המערכה מול איראן עמד קצב הייצור השנתי של מיירטי THAAD על 96 יחידות בלבד, כמות שנצרכה תוך שעות בודדות במערכה מול הרפובליקה האסלאמית.
כדי להמחיש את עומק הבעיה בתחום הכטב"מים, די להתבונן בנתון הבא: בכלי טיס צבאיים משמעותיים (קבוצות 3-5), למעלה מ-60% מהכלי עשויים חומרים מרוכבים (קומפוזיט). המשמעות היא שכל תוכנית הצטיידות מאסיבית נתקעת במפעל וממתינה בתור ארוך לייצור התבניות (Molds) שמהן יוצקים את גוף הכלי. טכנולוגיות הייצור המסורתיות כרוכות בזמני תכנון והמתנה ארוכים של חודשים לכל תבנית. מכון המחקר האמריקאי CSIS הגדיר זאת בדצמבר 2025 כצוואר הבקבוק היחיד בשרשרת האספקה של הכטב"מים, זה שלא ניתן להרחיב בשעת חירום.
כך הפיזיקה פוגשת את הפתרון
אז מדוע הפער הזה נותר פתוח כל כך הרבה שנים? התשובה טמונה במגבלות הפיזיקה ושרשרת האספקה. ייצור תבניות מסורתי ממתכת דורש עיבוד שבבי ממושך ותלות ביבוא של חומרי גלם יקרים, בעוד שכרסום בלוקים מייצר פסולת רבה ואינו מתאים לייצור המוני מותאם אישית. מנגד, הניסיונות לרתום מדפסות תלת-ממד רגילות מפלסטיק (תרמו-פלסטי) נכשלו, משום ששכבות ההדפסה קורסות ומעוותות תחת הלחץ והטמפרטורות הקיצוניות של תנורי האוטוקלב (Autoclave) בהם מקשיחים את חלקי התעופה.
כאן נכנסת לתמונה פלטפורמת RapidWings של מאסיבית, המבוססת על הטכנולוגיה הדיגיטלית מוגנת פטנט, Cast-In-Motion, שהיא יחידה מסוגה בעולם. מאסיבית לא הסתפקה בפיתוח מדפסת, אלא יצרה "מפעל חומרים מדויק" בעל יכולת ערבוב ויציקה רציפה של חומרים תרמוסטיים דו-רכיביים. התוצאה היא תבנית נטולת תפרים, אחידה וחזקה לחלוטין (100% Isotropic), שעומדת במחזורי הלחץ והטמפרטורה של האוטוקלב, תוך חיסכון של 40%-70% בעלויות הייצור וכמעט אפס פחת.
המשמעות היא שוברת-שוויון: תהליך של שלושה עד שישה חודשים מתכווץ לשלושה עד שישה ימים בלבד, או כפי שמנסחים זאת בחברה: "מדפיסים ביום שני, טסים ביום שישי" (Print on Monday, Fly on Friday).
שותפת ייצור אסטרטגית
הפלטפורמה מכסה את כל צורכי קו הייצור: בראשם תבניות ומאסטרים גדולים ומורכבים, המודפסים ישירות מהתוכן הדיגיטלי (CAD); מתקני עזר להרכבה, קידוח וחיתוך (Jigs & Fixtures) המיוצרים לפי דרישה בתוך ימים; תבניות לעיצוב בחום ואבות-טיפוס הנדסיים בגודל מלא; ולבסוף, ליבות מסיסות במים (Washable Cores) המאפשרות לבנות מבנים חלולים וסגורים דוגמת גופי טילים, מעטפות מנועים ומכלי לחץ.
לכן מאסיבית אינה מסתפקת במכירת מערכות, אלא בונה כבר היום רשת גלובלית של מרכזי ייצור המוטמעים ישירות בתוך שרשראות האספקה הביטחוניות. המרכז הראשון פועל בהצלחה בישראל, במסגרת מרכז ייצור משותף עם חברת קומפרטס, המספקת רכיבים לענקיות כמו התעשייה האווירית, רפאל ואלביט. היתרון התחרותי הזה מגובה בשותפות אסטרטגית עמוקה עם ענקית הכימיה השווייצרית Sika, אשר מפתחת יחד עם מאסיבית חומרי גלם ייחודיים שמתחרים יתקשו מאוד לשכפל.
עצמאות ייצורית כדרישת סף קשוחה
המהלך העסקי של החברה צופה פני עתיד, ונועד לבסס את מאסיבית כפלטפורמת הייצור המועדפת והמרכזית בעולם עבור רכיבי קומפוזיט ביטחוניים. החזון העסקי הוא פריסה עולמית של מרכזי ייצור משותפים, שיוטמעו ישירות בלב שרשראות האספקה של קבלניות הביטחון. המטרה היא להתרחב מעבר לאספקת התבניות, אל עבר ייצור החלקים הסופיים עצמם בתוך מפעלי הלקוחות. בחברה מעריכים כי חלון ההזדמנויות להיטמעות בשרשראות האספקה עומד על 18-24 חודשים, בטרם ייסגרו הסכמי ייצור ארוכי טווח.
בעידן של שרשראות אספקה פגיעות, ובמציאות שבה ספקים חיצוניים עלולים להשהות או לסרב לספק ציוד בזמן משבר, היכולת להבטיח עצמאות ייצורית הפכה מהעדפה אסטרטגית לדרישת סף קשיחה במכרזי רכש ממשלתיים ברחבי העולם. כדי לוודא שהפיתוחים מחוברים ישירות לשטח ולדרישות המבצעיות, הקימה החברה ועדה מייעצת הכוללת בכירים לשעבר במערכות הביטחון של ישראל וארה"ב.
מלחמות העתיד יוכרעו באוויר, מסכמים בחברה, אך קצב ההכרעה ייקבע במפעל. המדינות שיידעו "להדפיס" את התבניות של עצמן הן שיקבעו את קצב הלחימה ואת מאזן הכוחות של העשור הקרוב.
אתר החברה >>
בשיתוף מאסיבית
