צוות המדדים בבורסת תל-אביב פעל בשנה האחרונה על מנת לטפל בסוגיית עידוד הסחירות והנזילות של החברות הנסחרות בבורסה. במסגרתה השיקה הבורסה את רפורמת המדדים המתוכננת לצאת לדרך בנובמבר 2023. מטרת הרפורמה החדשה היא השבחת מדדי הבורסה, התאמתם לפרקטיקות המקובלות בעולם וחיזוק יציבות המדדים, כאשר לראשונה קריטריוני הנזילות והסחירות ישפיעו מהותית על משקל החברות הנכללות במדדי הבורסה. כל זאת לטובת המשקיעים והחברות, אשר על ציר הזמן יגדיל את השקעות הציבור במדדי הבורסה בתל-אביב.
מחזורי מסחר דלילים פוגעים בחברות ובמשקיעים
אחד האתגרים של שוק ההון הישראלי הוא נושא עידוד הסחירות והנזילות של המניות הנסחרות בבורסה. לצורך התמודדות עם אתגר זה ועל מנת לשפר את הסחירות והנזילות במניות לטובת המשקיעים, המחפשים להשקיע במניות בעלות נזילות וסחירות גבוהה, נעשתה בחינה מעמיקה של סגל הבורסה על מתודולוגיית המדדים הקיימת, וכן נבחנו הסטנדרטים המקובלים אצל עורכי המדדים המובילים בעולם, בהם קריטריון הנזילות והסחירות שהוא קריטריון מהותי לשם הכניסה אליהם.
ראוי לציין, כי שני הפרמטרים של נזילות וסחירות הם משמעותיים לשוק הון בריא ומשוכלל, כמו גם לחברות עצמן. צריך לזכור, כי הנזילות מתייחסת למהירות בה יכול משקיע להגדיל או לממש את השקעתו, והעלות שתיגרם לו כתוצאה מכך, ואילו הסחירות מתייחסת למחזור המסחר במנייה, כלומר לשווי הכספי של המניה. כך, ככל שהנזילות והסחירות של המנייה גדולה יותר, כך החברה תצליח להביא למיקסום הערך שלה ולמשוך יותר משקיעים פוטנציאליים ובכך תטיב גם עם ציבור המשקיעים שלה.
מחזורי מסחר דלילים פוגעים בחברות ובציבור המשקיעים, שכן משקיעים פוטנציאלים, אשר רואים לנגד עיניהם ספר פקודות דליל בוחרים, שלא להיחשף למניה וזאת למרות שפעמים רבות מדובר בהשקעה בעלת פוטנציאל רווח משמעותי. ברור שעלות הכניסה והיציאה מהפוזיציה והקושי הנלווה לכך עלולים להרתיע משקיעים מלפעול במנייה.
הוספת פרמטר חדשני וייחודי
צוות המדדים בחן את הפרקטיקות הנהוגות בעולם, על מנת להתאים את הרפורמה לסטנדרטים הבין-לאומיים. אצל רוב מחשבי המדדים הגדולים בעולם קיים קריטריון סחירות לכניסה למדד, כך שאם המנייה סחירה, היא תיכלל במדד ואם אינה סחירה היא לא תיכלל במדד. הבורסה בחרה לשלב חלק מהכללים המקובלים בעולם, תוף התאמות רלוונטיות לשוק ההון הישראלי.
הנזילות של מנייה הנכללת במדד, תגדיר בהכרח את תשואת המדד. כלומר, נזילות נמוכה של נייר ערך תביא לכך שנייר הערך יירכש במחיר יקר מדי או יימכר במחיר זול מידי, כך שהתוצאה תהיה פגיעה בתשואת המדד. הנזילות גם תגדיר את נכונות המשקיעים להיחשף למדד ואת רצון החברות להיכלל במדד.
כיום נוסחת חישוב משקל במדד מתבססת על שלושה פרמטרים: מחיר המנייה, ממ"מ (הון רשום למדד) ומדרגת אחוז הציבור. לנוסחת חישוב המשקל ברפורמה החדשה התווסף פרמטר חדשני שהינו ייחודי לשוק ההון המקומי המודד את הסחירות (Liquidity) של המניות הנסחרות, כך שחברה הפועלת לסחירות במניות החברה, תקבל משקל גבוה יותר במדד, בעוד מנייה פחות סחירה תקבל משקל נמוך יותר במדד.
תכנון מבנה ההנפקה - לכוון לסחירות ונזילות מוגברת
המתודולוגיה שגובשה במסגרת הרפורמה החדשה, תוכננה בין השאר, על מנת לייצר תמריץ משמעותי לחברות הציבוריות להגדיל את הסחירות והנזילות במניות החברה ובכך לחזק את יסודות המדדים.
כזכור, ב-2017 השיקה הבורסה רפורמה שאיפשרה לתמרץ את החברות להגדיל את אחזקות הציבור באמצעות שיטת מדרגות אחזקות הציבור, אשר נתנה מעין "בונוס" מהותי למשקל החברות במדד ובכך הגדילה את אחזקות הציבור. ואכן, ראינו כי מאז 2017 ועד היום חל גידול במכירות של בעלי עניין לטובת גידול באחוז אחזקות הציבור, אשר עומד כיום על כ-63% אחזקות ציבור.
מאז הרפורמה ב-2017 המשכנו להעמיק בנושא על מנת להבין מה עוד נכון ונדרש לעשות באופן הנכון ביותר הן לחברות והן למשקיעים, כדי להמשיך ולהגביר את הסחירות והנזילות ולהתאים את שוק ההון הישראלי לפרקטיקות המקובלות בעולם ומשכך, גיבשנו רפורמה חדשה, המאגדת בתוכה את כל המסקנות והעשייה מאז הרפורמה האחרונה שאותה הבורסה עתידה להשיק בקרוב.
בין יתר הנושאים בהם עוסקת הרפורמה החדשה, מעבר לנושא הסחירות והנזילות, ניתן לציין את ריסון מנגנון המסלול המהיר הגורם לריבוי כניסות ויציאות מהמדדים, דבר שפוגע בתשואת המדדים; העלאה הדרגתית של תקרת המשקל למניות במדדים עתירי נכסים; העלאה של מקסימום 5% אחזקות ציבור בעדכון; מעבר מעדכוני מדדים חודשיים לעדכונים רבעוניים, מהלך אשר יסייע בהקטנת התחלופה ושיפור מקובלות המדד בקרב משקיעים זרים, תוך ביטול שיטת מדרגות אחוז הציבור, אשר לעיתים שחקני שוק מתוחכמים ניצלו זאת.
כמו כן, במסגרת הרפורמה החדשה מתוכננים מספר מהלכים הקשורים גם בחברות הנסחרות עצמן, שיצטרכו לתת עליהן את הדעת, כמו תכנון מבנה ההנפקה שמכוון לסחירות ונזילות מוגברת ב"יום שאחרי" ההנפקה, הגדלת שיעור האחזקות של הגופים מקרב הציבור המהווים ספקי נזילות, כמו קרנות נאמנות, מנהלי תיקים וציבור משקיעי הריטייל, גיוון והרחבת בסיס המשקיעים המוגדרים משקיעי טווח ארוך ותמריץ לחברות להעסיק עושי שוק.
דרושה מודעות גדולה יותר של החברות הנסחרות
המדדים הם כלי השקעה חשוב ומשמעותי בשוק ההון, אך הם אינם חזות הכל. מטרת העל היא שחברות ציבוריות יפעלו ביתר שאת על מנת לשפר את הסחירות במניות שלהן. לדוגמה, חברה יכולה להגדיל את סחירות המנייה באמצעות שימוש מושכל בחברות קשרי משקיעים, או על-ידי הפצת מניות למשקיעים בעלי מהירות מחזור גבוהה, כדוגמת קרנות נאמנות, חברות לניהול תיקי ניירות ערך וישירות לציבור. בנוסף, חברות יכולות למנות עושה שוק, אשר יסייע לסחירות המנייה, ולהימנע מעסקאות מחוץ לבורסה, אשר אינן נספרות לעניין מהירות המחזור וחציון סחירות.
הרפורמה החדשה במדדים, בשילוב עם מודעות גדולה יותר של החברות הנסחרות, תוך ראייה ארוכת טווח שמתמקדת מעבר ליום ההנפקה עצמו ולצד אקו-סיסטם משלים בשוק ההון, כל אלה יביאו לשוק ההון משוכלל הפועל בהתאם לסטנדרטים הבין-לאומיים.
הכותב הוא מנהל מדור שיווק מדדים בבורסה לניירות ערך בתל-אביב
בשיתוף איגוד החברות הציבוריות
