גלעד מרוז וירון תורן אינם מהנדסי תנועה או תחבורה. למעשה, הם לא מהנדסים בכלל – הם מעצבים! ואת החשיבה האחרת שלהם הם ניסו לרתום למאמץ שרוב הזמן רק מהנדסים עוסקים בו: הקמת מחלפים יעילים. SRI הוא סטארטאפ שמתמודד עם שתי סיבות עיקריות למגיפת העומס בדרכים: תנועה לא יעילה וחיפוש חנייה. בעיות אלה גורמות לעלויות עצומות בעולם: רק בארה"ב מתבזבזים כל שנה 200 מיליארד דולר וכמעט 8 מיליארד שעות על פקקים. באירופה המצב לא פחות גרוע, למרות נטייה להעדפת תחבורה ציבורית. בישראל העלות השנתית היא כ-10 מיליארד דולר, וצפויה להכפיל את עצמה עד 2040. "האקו-סיסטם שמסביבנו לא עוסק בפתרונות הנדסיים. אף אחד לא מתמקד בגיאומטריה של מחלפים למשל, אבל לנו ברור שדווקא שם נמצא ההבדל הגדול", אומרים מרוז ותורן. "כבר היום הדעות חלוקות לגבי התרומה של תחבורה חכמה ותחבורה שיתופית לצמצום הפקקים. אנחנו מרגישים שפתרונות מהותיים מגיעים בעיקר כשמעזים לגעת ב'קרשים ובברזלים', אז נגענו!" מרוז ותורן מציעים שני פטנטים חדשניים, מבוססי תשתית, אשר יכולים להיות משלימים זה לזה:
S.R.I
The Spiral Ring Interchange
בראייתם, זהו המחלף המערכתי המלא (ללא רמזורים ותמרורי עצור) היעיל ביותר: המחלף מציע את היחס הטוב ביותר בין קרקע, קיבולת ועלויות, ובמקרים מסוימים יכול לחסוך למעלה מ-30% מהקרקע עבור קיבולת רכבים זהה. לכן ניתן לבנות אותו גם באזורים עירוניים שנחשבו בעבר קטנים מדי עבור מחלפים מערכתיים.
C.P.R.S
The Complete Park & Ride System
מערכת ידידותית למשתמש, יעילה וחסכונית בקרקע, הכוללת חנייה, שירותי תחבורה ציבורית ומעברים בטוחים להולכי רגל. המערכת תוקם בצמתים ובכבישים, אבל בעיקר – בשטחים לכודים של מחלפים, כמו ה-S.R.I.
למחלף S.R.I תצורה ייחודית המאפשרת שימוש בהרבה מהקרקע הלכודה בו להקמת אלפי מקומות חנייה, ללא בזבוז שטח נוסף מחוץ למחלף. מרכז התחבורה הציבורית ממוקם מעל החניונים, והגישה אליו נעשית במערכת מעליות ומדרגות. במקרה בו תידרש תחנת רכבת – היא תמוקם בקומת הקרקע, בין נתיבי הכביש המהיר.
S.R.I ו-C.P.R.S הממוקמים במתחם אחד, בפאתי המטרופולין, יעצרו את המכוניות כבר על המחלף ויאפשרו לנוסעים להמשיך למרכז העיר ברכבת, באוטובוס או בתחבורה שיתופית. בעצם, בשטח שבו עד היום בנו מחלף בלבד, ניתן לקיים מחלף, חניוני חנה-וסע, ומרכז לכל סוג תחבורה ציבורית (ושיתופית) שיידרש. מה שאומר: פחות פקקי תנועה בכביש המהיר ובמרכז העיר, ופחות עיכובים הקשורים לחיפוש חנייה.
אבל החזון של מרוז ותורן לא נעצר שם: "אנחנו מבינים שבעוד 20 שנה לא ייסעו כאן מכוניות שמונעות בדלק, אלא רק בחשמל. זה אומר שבכבישים בכלל ובמחלפים בפרט כבר לא תהיה בעיה של גזי-פליטה רעילים. את השינוי הזה המדינה תוכל לנצל לבנייה מעל המחלף ומערכת החניונים. זה יוכל להיות מרכז תעסוקה, אצטדיון או מרכז לאחסון ושילוח מטענים. עבור כולם – הנגישות התחבורתית היא יתרון גדול".
המיזם של מרוז ותורן מחזיק בפטנט אחד (על המחלף) ומקדם פטנט נוסף (החניונים והבנייה מעליהם). ב-2018 הם השתתפו בתוכנית ההאצה של Masschallenge, שנחשב כיום למאיץ הגדול בעולם. השנה הם פועלים מול "נתיבי ישראל" ו"נתיבי איילון", בניסיון לקדם את תכנון המחלף באחד הצמתים בישראל, בדגש על ניסיון להקים מחלף שכזה כחלק מפרויקט הנתיבים המהירים של נתיבי איילון. במקביל, הם נמצאים בקשר עם רשויות שונות בעולם.
