נולדתי וגדלתי בבאר שבע, רחוק ממוקדי הכוח של התעשייה הישראלית. את דרכי התחלתי בצה"ל, בקורס הקצינות הייעודי הראשון לנשים. לאחר השירות למדתי כלכלה וראיית חשבון, ולאחר ההתמחות התחלתי לעבוד בכימיקלים לישראל - בתעשייה הכבדה, במגוון תפקידים בכירים בסביבה גברית בעיקרה. כיום אני מכהנת כמנכ"לית נגב מינרלים תעשייתיים. לאורך הדרך הקפדתי על מצוינות מקצועית, עבודה ללא פשרות, והקפדתי להקיף את עצמי באנשי מקצוע מצוינים.
מעולם לא האמנתי בתקרות זכוכית. האתגרים קיימים, אך יכולתי להם באמצעות התמדה, מצוינות ותעוזה. ובכל זאת, המציאות מלמדת שיש עוד דרך לעשות. נשים מהוות כ-31% בלבד מעובדי התעשייה בישראל, לעומת כ-49% בכלל המשק. כ-26% בלבד מהמנהלים בתעשייה הן נשים, ובתפקידי הנהלה בכירים השיעור נמוך אף יותר - אחוזים בודדים. בתחומים טכנולוגיים והנדסיים שיעור הנשים עומד על כ-21% בלבד. פערי השכר עדיין משמעותיים, ונשים בישראל משתכרות בממוצע כ-21% פחות מגברים. הנתונים הללו אינם גזירת גורל - אלא קריאת השכמה.
בעידן שבו התעשייה וההיי-טק מתלכדים למערכת ייצור חכמה ומבוססת ידע, היעדר נשים אינו רק סוגיה חברתית, אלא פער אסטרטגי. מחקרים בינלאומיים מצביעים על כך שחברות עם הנהלה מגוונת מגדרית מציגות ביצועים עסקיים טובים יותר ורווחיות גבוהה יותר. שילוב נשים בתפקידי הנהגה משפר את קבלת ההחלטות, מעודד חדשנות ומחזק את החוסן הארגוני. במדינה שבה התעשייה וההיי-טק הם מנועי צמיחה מרכזיים, אי-מיצוי הפוטנציאל הנשי משמעותו אובדן יתרון תחרותי.
התעשייה הישראלית ניצבת כיום בצומת דרכים: מחסור בכוח אדם מיומן, מעבר לייצור מתקדם ודיגיטלי, ותחרות גלובלית גוברת. כדי לעמוד באתגרים הללו אנו נדרשים לנצל את מלוא ההון האנושי הקיים. שילוב רחב יותר של נשים בכל דרגי הניהול והטכנולוגיה אינו רק מהלך ערכי - אלא תנאי לחוסן תעשייתי, לצמיחה בת-קיימא ולשמירה על יתרונה של ישראל בזירה הבינלאומית. אני לא מאמינה בהעדפה מתקנת, אבל אני כן מאמינה במתן הזדמנות, בזיהוי מצוינות וביצירת מסלולי התקדמות ברורים. תעשייה חזקה זקוקה למגוון נקודות מבט, לחשיבה רחבה ולמנהיגות מגוונת. זה אינו מאבק מגדרי - זו אסטרטגיה חברתית ועסקית. השינוי מתחיל בתוך הארגונים: בתרבות ניהולית המבוססת על ביצועים, בגמישות תעסוקתית, בפתיחת דלתות לניהול ביניים וביכולת לזהות פוטנציאל מנהיגותי מוקדם.
כאשר נשים מחליטות להתקדם והארגון פתוח לכך, כולם מרוויחים: החדשנות גדלה, איכות קבלת ההחלטות משתפרת והביצועים העסקיים מתחזקים. אני מייחלת ליום שבו לא יהיה צורך בפורום נשים בתעשייה, משום שנשים תכהנה בתפקידי הנהגה בשיעור התואם את חלקן באוכלוסייה. עד אז, האחריות המוטלת עלינו - מנהלים, ארגונים ומקבלי החלטות - היא להרחיב את מעגל ההזדמנויות ולבסס תרבות ניהולית שמקדמת מצוינות וגיוון.
לא כדי להוכיח שנשים יכולות, אלא כדי להבטיח שהתעשייה הישראלית תישאר חזקה, תחרותית ומובילה.
· הכותבת היא יו"ר פורום נשים בתעשייה בהתאחדות התעשיינים ומנכ"לית נגב מינרלים תעשייתיים.
בשיתוף התאחדות התעשיינים
