שנת בחירות היא עונת הבטחות וסיסמאות, אך עבור החברה הישראלית זו נקודת הכרעה. "זה ה-money time של כולנו", אומרת ד"ר ועו"ד אורית רשפי, יו"ר עמותת כ"ן (כוח נשים). "אם לא נדרוש שוויון בייצוג במוקדי קבלת ההחלטות לפני הבחירות, שוב נמצא עצמנו מאחור. זו הזדמנות שלא חוזרת כל שנה, אלא ערב בחירות".
"אלימות, אפליה והדרה הן תוצאה של מבנה כוח לא שוויוני", מסבירה ד"ר רשפי. "במקום שבו מקבלים החלטות, קובעים מדיניות ומנהלים תקציבים - שם חייב להתרחש שינוי לשוויון בייצוג.
עמותת כ"ן פועלת משנת 2000 לקידום נשים למוקדי קבלת החלטות בזירה הציבורית והפוליטית, באמצעות שינוי מערכתי. המודל המשולש של העמותה שנועד לפרק את החסמים המבניים כולל: הכשרות, חקיקה ומחקר מבוסס נתונים.
הכשרות - בונות "עתודה" מנהיגותית: העמותה פועלת בראייה ארוכת טווח כדי לייצר "Inventory" של מנהיגות ומכשירה נשים לבחירות מקומיות וארציות, לדירקטוריונים ולעמדות מפתח בשירות הציבורי. האימפקט: אלפי בוגרות לאורך השנים, מאות חברות מועצה, חברות כנסת וראשות עיר מכהנות הן העדות החיה לשינוי. רבות מדווחות כי ההכשרה יצרה אצלן את הטרנספורמציה המקצועית שאפשרה להן להשתלב ולהשפיע במוקדי הכוח.
חקיקה - המנוף הכלכלי לייצוג: העמותה מתרגמת את הנתונים לתיקונים מבניים. לדוגמה החוק למימון בחירות משנת 2016, המגדיל את התקציב לרשימות מוניציפליות שבהן יש לפחות 30% נשים. בשנת 2000 רק 6% מחברי המועצות היו נשים. כיום הייצוג זינק לכמעט 30%. והאתגר - למרות הגידול במועצות, בראשות הרשויות עדיין רק 15 נשים עומדות בראש 259 רשויות בישראל.
מחקר ונתונים - המצפן לשינוי מדיניות: מחקרי העמותה והתיעוד חשפו תופעה מדאיגה, נשים רבות פורשות מהזירה הפוליטית לאחר קדנציה אחת בלבד. הסיבות? תחושת בדידות, אלימות פוליטית ולחצים חברתיים.
"הנתונים מצביעים שלא מספיק להכניס נשים למערכת", אומרת רשפי. "חייבים לייצר סביבת עבודה וקהילה שמאפשרת להן להישאר ולהשפיע, ולא רק להיבחר". המידע שנאסף מתורגם ישירות לתוכניות ליווי ותמיכה (Networking) שמונעות נשירה ושומרות על הייצוג הנשי לאורך זמן.
סקר עדכני שערכה העמותה חושף שינוי דרמטי ב"בשלות" הציבורית לייצוג שווה בבחירות הקרובות באלקטורט מגדרי: נשים אינן אדישות להרכב הרשימות. הן צפויות לתגמל או להעניש מפלגות בהתאם לרמת הייצוג הנשי בהן, ובדרישה לשוויון: עולה דרישה ברורה לייצוג שווה במפלגות הגדולות, מה שהופך את השוויון המגדרי לאינטרס פוליטי-אלקטורלי מובהק.
50-50 עד 2030
לקראת הבחירות מקדמת העמותה "אמנה לשוויון מגדרי" תחת היעד "50-50 עד 2030". זהו יעד המעוגן ביעדי הפיתוח בר-קיימא של האו"ם משנת 2015, שאומצו גם ע"י ישראל, "זו לא סיסמה פמיניסטית, אלא התחייבות בינלאומית ולאומית רשמית". העמותה קוראת לציבור שלא להצביע בבחירות לרשימות שאינן שוויוניות. האמנה זמינה באתר www.ken.org.il, ואנו קוראות לכולן ולכולם להפיץ אותה לכל נבחרי הציבור ולחייב אותם לכבד אותה - או שלא יקבלו את קולנו בבחירות". עוד מדגישה ד"ר רשפי את הצורך בריענון ובהרחבה של חוק שוויון זכויות האישה מ-1951, בחקיקה מחייבת, רוחבית, שמחייבת שוויון בכל הסוגיות הציבוריות, ולא לשכוח שאין מחסור בנשים כשירות ומוכשרות. המסר המרכזי חד: אין דמוקרטיה ללא שוויון מגדרי, ואין שוויון מגדרי בלי דמוקרטיה. העמותה פועלת מתרומות, משיתופי פעולה ובהתנדבות, וזה הזמן של הציבור להצטרף, לתמוך ולתרום להרחבת הפעילות.
בשיתוף עמותת כ"ן WEPOWER
