העתיד של מלחמות הסייבר כבר כאן - והוא נקרא בשפה מקצועית "השפעה". אפשר לראות זאת ביתר שאת גם אצלנו בישראל מאז שפרצה מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר. "מלחמות השפעה" הוא מושג שמשמש לתיאור שימוש במרחב הסייבר להעצמת מסרים, ליבוי מהומות או תהליכים שהחלו, והשפעה על תכנים המועברים ברשתות. עוד לפני עידן הסייבר היה שימוש מסיבי ב"לוחמה פסיכולוגית". מרחב הסייבר, שבו כולנו מחוברים אלה לאלה מסביב לשעון, גם באמצעות הסמארטפונים שלנו, מעצים את כל אלו לממדים שלא הכרנו.
המדיה החברתית מאפשרת אין-סוף אפשרויות להשפעה על תודעה של אנשים, על כיווני מחשבה, אג'נדות ומקבלי החלטות. מדינות רבות וארגוני מודיעין הבינו את הפוטנציאל שטמון ברשתות הללו להשפעה גורפת על אוכלוסיות, במיוחד בדמוקרטיות. בעוד במדינות שאינן דמוקרטיות נוטה השלטון להתערב במסרים שברשתות, אוסר על תחומים מסוימים ומצנזר תקשורת חיצונית, הרי בדמוקרטיות הממשל נרתע לאורך זמן מלהיות חלק מהמדיה. לא רק שאינו מעורב בה, קיימת רתיעה גם מניסיונות הגנה עליה, שלא ברור אם לא יערבו את השלטון במדיה באופן שאינו רצוי ונכון בדמוקרטיות.
אשליה של פלורליזם
האינטרנט פתח מרחב עצום של אפשרויות חדשות להשפעה מתוחכמת על הלכי רוח של מיליארדי אנשים לא רק במטרה להניע אותם לקנות (או לא לקנות) מוצרים מסוימים, או לחבר את כולם לכלל הידע האנושי, אלא גם כדי להסית אותם כנגד הממשלות שלהם, להחדיר לראשיהם רעיונות אנרכיסטיים, או לפורר את החברה. לא צריך להחזיק משדרי רדיו רבי עוצמה ולקוות שמישהו יאזין לשידורים. לעיתים קרובות, קהל היעד הוא זה שמפיץ את המסרים הרצויים הלאה בעצמו, באמצעות לייקים ושיתופים.
לעיתים, זרימת המידע והתפשטותו נעשות בצורה "ויראלית", במהירות כה גבוהה, עד שלא ניתן לעצור את התהליך. אפילו ממשלת סין, עם אינספור עובדי הצנזורה שלה, תתקשה בכך.
האפשרות שניתנת למשתמשים ברשתות החברתיות, ליצור ולהפיץ מידע ולקיים אינטראקציה עם אחרים באופן ישיר ובלתי אמצעי, יוצרת אשליה של פלורליזם, גם אם האמת היא שבמבצעי השפעה על התודעה עושים התוקפים שימוש בכלי סייבר דוגמת "בוטים", כלומר תוכנות מחשב שפועלות באופן אוטומטי, כמו רובוטים, כדי להפיץ מסרים ברשת (למשל, תגובות על כתבות באתרי תוכן).
נעשה שימוש גם ב"אוָואטרים". במקור, המילה "אווטאר" לקוחה מעולמם של האלים בדת ההינדית. במחשבים, נעשה בה שימוש ראשון ככינוי שניתן למתמודדים במשחקי מחשב וירטואליים. לצד הכינוי, מופיע איור, שאמור לייצג את השחקן. בהשאלה מעולמם של הגיימרים ללוחמת הסייבר, ה"אווטארים" הם דמויות פיקטיביות המתחזות לאנשים אמיתיים ברשתות החברתיות. מטרתם היא להתחבר לאנשים אחרים כדי לדלות מהם מידע או להונות אותם. "אווטארים" איכותיים מחזיקים סיפור כיסוי, שנבנה, פרט על גבי פרט, במשך שנים ארוכות. הם יודעים לדבר בעגה של הדמויות אליהם הם שואפים להתחבר, כולל הניואנסים. לכן, הם נהנים מאמינות גבוהה הרבה יותר מאשר ה"בוטים".
ומיהם ה"טרולים"? כמו ה"אוואטרים", גם כאן מדובר בכינוי למתחזים, דמויות פיקטיביות ברשת, אבל הפעילות העיקרית שלהם ממוקדת במה שמכונה "הטרלה"- Trolling, כלומר פיצוץ דיונים, הטחת רפש במשתתפים אחרים ברשת, הפצצה של הודעות סרק, וגם "הקטנה" של דמויות אחרות על ידי אמירות סרקסטיות כלפיהן או סתירה שיטתית של דבריהם.
לזייף את ההיסטוריה
במקום המונח "דיסאינפורמציה" מימי ה"לוחמה הפסיכולוגית", ניתן להשתמש כיום בביטוי העדכני "פייק ניוז" - שמשמעותו ידיעות כזב המופצות כמידע אותנטי. בהקשר הזה, חשוב לזכור כי מידע כוזב הופץ על ידי בעלי עניין שונים כבר משחר ההיסטוריה, אך רק האינטרנט הוא שמאפשר להפיץ ידיעות שקריות מקצה תבל ועד קצה, במהירות האור. ובאינטרנט לא ניתן להשתמש ב"חותמת המלך" או בסתם חותמת שעווה כדי להקנות אמינות למסמך כלשהו, כפי שנהוג היה בימי קדם, לכן ההמונים מתקשים לקבוע מהי מהימנות המידע המוגש להם, בכוחות עצמם.
לא רק הנגשת המידע ברשת היא שמאפשרת את ה"פייק ניוז". גם שימוש נפוץ וזמין בתוכנות גרפיקה וצילום, כדי לזייף ידיעות כאילו הן מגיעות מכלי תקשורת מוכרים, כולל "פוטו מונטאז'" - חיבור תמונות שמאפשר, כביכול, לתעד אירועים, שלא התרחשו מעולם. לדוגמה, אפשר בקלות לשתול שלט שלא היה ולא נברא בתמונה מהפגנה כלשהי, כדי להבאיש את ריחם של המפגינים.
הבעיה כה חמורה עד שאין להוציא מכלל אפשרות, שבעוד עשרות שנים יתקשו היסטוריונים לדעת איזה אירועים התרחשו באמת בעולמנו ומה היה רק "פייק", כזב מוחלט. פשוטו כמשמעו, ניתן יהיה לזייף את ההיסטוריה. המאבק יהיה על אמת ושקר. מה נכון ומה לא. מה באמת קרה ומה נאמר ומה לא. עד כדי כך, שהאמת עלולה להפוך לדבר סובייקטיבי. תוכנות שקיימות כבר כיום, מאפשרות לשתול בפיהם של אנשים דברים שלא אמרו, ואף להציג את הזיוף המתוחכם כקטע וידיאו. לכן, יש להניח כי אמירות מזויפות של מנהיגים יהיו חומר גלם בידיהם של זייפני ההיסטוריה (מובן, שמפותחות גם תוכנות נגד, שמנסות לזהות תיעוד וידאו מזויף, אך ספק אם יצליחו לגלות כל זיוף וזיוף).
האירנים פועלים לפרק את החברה הישראלית
כבר בתחילת מלחמת "חרבות ברזל", נטען על ידי מיקרוסופט כי רוסיה עומדת מאחורי קמפיין השפעה גם כנגד ישראל, אבל נראה כי איראן היא זו שמצליחה לגרום לנזק הכבד בחברה הישראלית בשיטתיות.
הפעילות האיראנית ידועה מזה זמן, אבל עוצמתה מהממת. איראן פועלת נגד החברה הישראלית בווטסאפ, טוויטר, טלגרם, פייסבוק ואינסטגרם. היא הקימה עשרות פרופילים מזוייפים. חלק מהאתרים מייצרים חדשות שלא היו ולא נבראו, שאחר כך גם מופצות בכל באמצעים. חלק מהשיטות נחשפו בתחקיר של "פייק רפורטר". אחרות מנוטרות על ידי מערך הסייבר הלאומי שאף פתח בקמפיין הסברה כנגד "שתפת ברשת".
בשנים 2021-2022 התמקדה הרשת האיראנית בשיסוי וקיטוב החברה הישראלית, כולל על ידי הפצת תכנים כנגד הקהילה הגאה או הציבור החרדי, אבל עיקר הפעילות הייתה כמובן בעד ונגד ההפיכה המשפטית. ביום הבחירות הופץ "פייק" בשם יאיר נתניהו, כאילו התוצאות יזויפו. ואז הגיעה המלחמה, והרשת התחילה להפיץ קונספירציות על בוגדים מבפנים ולהתמקד בחטופים. האירנים רוצים לפרק את החברה הישראלית, באמצעות הפצת שקרים והסתה בלתי פוסקת.
למרבה הצער, רבים בישראל משתפים פעולה עם הקמפיין האיראני גם כאשר ברור למדי שמדובר ב"פייק" או שיש, לפחות, סיבה טובה לחשוד. הסיבות לכך יכולות להיות פוליטיות. האיראנים צריכים רק לשחרר את החומרים ה"נפיצים" לערוצים השונים - וכל השאר כבר יעשה על ידינו. למרבה הצער, הרשתות החברתיות כמעט ולא נוקפות אצבע כדי להילחם בתופעה. ממשלת ישראל ודמוקרטיות מערביות אחריות שנמצאות בסכנת "שיטפון" של פייק ניוז חייבות לדרוש מהענקיות שמפעילות את הרשתות החברתיות יותר ניטור, פיקוח ואמצעים מיוחדים לזיהוי והסרת תכני פייק ניוז, לפני שיהיה מאוחר מדי.
הכותב הוא מייסד כנס סייברטק הבין-לאומי (8-10 באפריל) ב"אקספו תל אביב". יחד עם פרופ' אביתר מתניה, הוא מחבר שותף של הספר "סייברמאניה" (הוצאת דביר כנרת זמורה ביתן)
