בשורה משמעותית לחולי סרטן שלפוחית השתן בישראל: טיפולים חדשניים וגישות חדשות מאפשרים להימנע מניתוח כריתת שלפוחית, הליך שעד לאחרונה נחשב בלתי נמנע עבור חולים רבים. "אנחנו עדים למהפכה של ממש בתחום", מסביר פרופ' שי גולן, מנהל המערך האורולוגי בבילינסון מקבוצת כללית ויו"ר החוג לאורולוגיה אונקולוגית באיגוד הישראלי לאורולוגיה. לדבריו, חולים שבעבר נאלצו לעבור ניתוח מורכב ופולשני יכולים כיום לקבל טיפולים מתקדמים שמשמרים את איכות חייהם.
מדי שנה מאובחנים בישראל כ-2,000 חולים חדשים בסרטן שלפוחית השתן, מחלה ששכיחותה עולה עד פי שישה בקרב מעשנים. לדברי פרופ' גולן, האבחנה המשמעותית ביותר נעשית בתחילת הדרך: "האבחנה בין מחלה החודרת לשריר שלפוחית השתן לבין מחלה שטחית שאינה חודרת לשריר היא קריטית. במחלה שאינה חודרת לשריר אפשר לטפל באמצעים מקומיים".
הגישה הרפואית המקובלת לטיפול בגידולים שטחיים מתחילה בניתוח אנדוסקופי – החדרת מצלמה לשלפוחית וכריתת הגידול. "הפעולה הזו גם אבחנתית וגם טיפולית", אומר פרופ' גולן, "במהלכה מסירים את הגידול ומקבלים מידע חשוב על רמת האגרסיביות שלו ועל עומק החדירה לדופן השלפוחית".
בשלב הבא, חולים שמוגדרים בסיכון גבוה מקבלים טיפול משלים באמצעות שטיפות ישירות לשלפוחית. "הטיפול הסטנדרטי, כולל BCG, חיידק שחפת מוחלש שמפעיל את מערכת החיסון נגד תאי הסרטן. הטיפול הזה יעיל ברוב המקרים, אולם בקרב כ-30% מהמטופלים המחלה חוזרת, לעתים בצורה אגרסיבית יותר", מדגיש פרופ' גולן.
עד לאחרונה כישלון של טיפול ה-BCG הותיר בפני המטופלים בחירה קשה, ניתוח כריתת שלפוחית – הליך מורכב האורך שעות, כרוך בסיכון לסיבוכים, ובדרך כלל מצריך הוצאת סטומה למתן שתן דרך דופן הבטן. "הניתוח נועד למנוע את הפיכת המחלה לגרורתית אך משמעותו היא פגיעה משמעותית באיכות החיים".
התקן קטן - שינוי גדול
בשנים האחרונות נמצאו גישות חדשות המאפשרות להימנע מניתוח כריתת השלפוחית. בשנת 2023 נכנסה לסל תרופה עם החומר הפעיל פמרוליזומאב. מדובר באימונותרפיה – טיפול הניתן לווריד, מעורר את המערכת החיסונית ומעודד אותה לתקוף את תאי הגידול. בקרב כחמישית מהמטופלים עם סרטן שלפוחית שטחי שחזר לאחר טיפול ב-BCG, ניתן להימנע מניתוח כריתת שלפוחית כאשר ממשיכים באימונותרפיה".
טיפול חדשני נוסף הוא טיפול ביולוגי שעדיין לא כלול בסל הבריאות, מבוסס על וירוס שניתן בשטיפות לשלפוחית השתן וגורם לייצור חלבון המעורר תגובה מקומית שגורמת להרג תאי סרטן. לדברי פרופ' גולן, הטיפול הזה מאפשר להימנע מכריתת שלפוחית בקרב עד 25% מהחולים.
טיפול חדשני נוסף הוצג בכנס של האיגוד האורולוגי האמריקאי. מדובר ב-TAR 200, התקן זעיר בצורת כעך שמוחדר לשלפוחית דרך קטטר בהליך קצר ופשוט יחסית. "ההתקן נשאר בשלפוחית ומשחרר באופן רציף תרופה כימותרפית ישירות לרירית הדופן", מסביר פרופ' גולן, "מה שמאפשר ריכוז תרופתי גבוה וממושך וכמעט ללא תופעות לוואי מערכתיות". ההתקן מוחלף אחת לשלושה חודשים כחלק ממעקב הכולל גם ציסטוסקופיה לאיתור מוקדם של חזרת המחלה. "אנחנו לא רק משמרים שלפוחית – אנחנו שומרים על איכות חיים תוך שליטה במחלה".
הנתונים הקליניים מרשימים: בכנס האורולוגי האמריקאי האחרון פורסם כי בקרב חולים המטופלים, כ-50% מהמטופלים שהגיבו לטיפול נותרו ללא צורך בכריתת שלפוחית גם לאחר שנה. הטיפול עדיין אינו מאושר בסל התרופות, אולם שילוב כימותרפי אחר לשלפוחית דווקא זמין לחולים בארץ ונמצא בסל התרופות. זהו טיפול המשלב שתי תרופות (Gem-Doce) שניתנות בשטיפות ישירות לשלפוחית. "מדובר בכימותרפיה מקומית, שלא משפיעה על שאר מערכות הגוף. הטיפול ניתן במסגרת מרפאתית, ללא צורך באשפוז, ולרוב מלווה רק באי־נוחות זמנית מקומית, ולא בתופעות כמו התקרחות, בחילות או עייפות קשה, שמאפיינות כימותרפיה הניתנת לווריד", מדגיש פרופ' גולן.
שיעורי ההצלחה בטיפולים החדשניים משתנים בהתאם לסוג הגידול והתגובה האישית, אך ישנם נתונים מובהקים שמעידים על הישגים משמעותיים. "מדובר באלפי חולים בעולם שיכולים להחלים בלי לעבור כריתה רדיקלית. המשמעות עבור המטופלים עצומה".
ניתוח? לא בהכרח
פרופ' גולן מדגיש כי הניתוח לכריתת השלפוחית יעיל מאוד בריפוי מסרטן השלפוחית והמטרה בטיפולים החדשניים להשיג אותה תוצאה אונקולוגית מצוינת באמצעים קלים יותר עבור החולה. "אנחנו", הוא מתגאה, "מצליחים להגיע לאותה תוצאה מבחינת השליטה במחלה, אבל עם הבדל עצום באיכות החיים. המטופלים שומרים על שלפוחית מתפקדת, ללא סטומה ובלי ההשלכות התפקודיות והרגשיות של כריתה. זה עידן חדש באורולוגיה – בזכות מעקב הדוק וטיפולים מותאמים, אפשר לרפא בלי לפגוע בגוף או באורח החיים של המטופל".
האתגר העיקרי כיום הוא בהנגשת הטיפולים. בעוד שחלק מהטיפולים כלולים בסל הבריאות, אחרים דורשים מימון פרטי. "אני מקווה שעם הזמן יותר טיפולים יהפכו לזמינים במסגרת המערכת הציבורית. בינתיים חשוב שמטופלים ידעו שיש להם אפשרויות, ושישאלו את הרופא המטפל לגבי ההתאמה של הטיפולים החדשניים למצבם".
חשיבות המעקב הרפואי נשארת קריטית גם עם הטיפולים החדשים. "עדיין נדרש מעקב צמוד", מבהיר פרופ' גולן, "בדרך כלל מדי שלושה חודשים, כדי לזהות מוקדם ככל האפשר אם יש חזרה של המחלה. זיהוי מוקדם מאפשר התערבות מיידית ושומר על הסיכויים הגבוהים להחלמה".
"המהפכה האמיתית היא ביכולת לבחור, הרפואה של היום יודעת להתאים טיפול – לא רק לגידול, אלא גם לאדם שנמצא מולה. זה נכון רפואית, ונכון גם אנושית. כל מטופל צריך לדעת שיש אלטרנטיבות ולדרוש מהרופא המטפל לשמוע עליהן".
בחירת טיפול היא בהתאם להחלטת רופא מוסמך והתייעצות עמו. האמור אינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי מוסמך.
בשיתוף בילינסון




