השימוש המותר בנחלות במושבים מוגדר על ידי רשות מקרקעי ישראל עבור חקלאות ומגורים בלבד. עם זאת, במרוצת השנים היכולת להתפרנס מחקלאות הלכה ופחתה, במיוחד במשק חקלאי בודד. את השינוי הזה מכיר מקרוב עו"ד צביקה גלזר – בן להורים בעלי נחלה, המתגורר במושב חמד.
ב-20 השנים האחרונות עוסק עו"ד גלזר, בין היתר, בייצוג בעלי נחלות במושבים לרבות בעסקאות מכר ורכישה של נחלות, ייצוג במאבקי ירושה על נחלות, הסדרה של נחלות במושבים, טיפול בצוואות וירושות עם התמחות מיוחדת בנושא של הורשת המשק החקלאי, מינוי וביטול מינוי של בן ממשיך, עריכת הסכמים משפחתיים והליכי גישור בדגש על סכסוכים הקשורים בנחלות, סכסוכי גבולות וטיפול בתביעות בגין שימושים חורגים.
לדבריו של עו"ד גלזר, "הורדת מכסות הלולים והרפתות על ידי המדינה, במיוחד למושבים חקלאיים באזור המרכז, יצרה מצב שבו מצד אחד ישנם מבנים ריקים בשטח החקלאי ומצד שני קיים צורך של החקלאים להתפרנס. בעקבות המצב, החלו חקלאים רבים להסב מבנים לשימושים אחרים, כגון אחסנה, משרדים, חנויות, מחסנים וכדומה".
עו"ד גלזר מספר כי במהלך השנים החלו רשויות המדינה בפעולות אכיפה כנגד אותם שימושים. פעולות אלו כללו הפסקת שימוש, קנסות כבדים הריסת מבנים ואפילו החרמת נחלות ומכירתן על ידי המדינה בהוראת בית המשפט העליון, שקבע שכל שימוש שלא כחוק יכול להצדיק לקיחה של הנחלה.
קביעה זו הובילה למצב שכיום יותר ויותר בעלי נחלות, שרוצים להימנע מקנסות כבדים והחרמות, פונים להסדרת השימושים בנחלה.
"לא את הכל אפשר להסדיר", מציין עו"ד גלזר ומסביר כי "שימושים לא חקלאיים ניתן להסדיר רק בתוך השטח המיועד למגורים ולכן כאשר מדובר על מבנה ישן של רפת או לול באזור החקלאי לא ניתן להסדיר את השימוש בו לשימוש לא חקלאי. עם זאת, ישנם שימושים נלווים לחקלאות שאותם כן ניתן לקיים מחוץ לחלקת המגורים, בהינתן התנאים המתאימים. למשל: אורווה טיפולית, פנסיון לכלבים, בית בד, מקום להכשרה מקצועית חקלאית, וכדומה".
עוד הוא מוסיף, כי תמורת תשלום לרשות מקרקעי ישראל ניתן להשתמש במבנה בתוך חלקת המגורים ששטחו עד 500 מ"ר עבור פעילות לא חקלאית, במסגרת התנאים הקיימים, תנאי התב"ע של המושב וכללי רשות מקרקעי ישראל.
"כיום, לא ניתן להשכיר למישהו אחר את המבנה והפעילות בו מותרת לבעל הנחלה או קרוב משפחתו, ועד היום לא נקבעו הקריטריונים המגדירים מתי ולמי מותר להשכיר מבנים מסוג זה, אך התקווה היא שבעתיד הקרוב ניתן יהיה גם להשכירם", הוא אומר.
עו"ד גלזר מסביר כי חשיבות ההסדרה בנחלות היא גדולה במיוחד, מפני שללא הסדרה לא ניתן להעביר את הזכויות בנחלה בירושה ולא לפצל אותה.
"גם אם היום הרשויות לא יגיעו על דעת עצמן לערוך ביקורת בנחלה, בסופו של דבר כאשר בעל הנחלה נפטר או עורך הסדרה עוד בחייו – תוכל הרשות לדרוש סכומים גבוהים מאוד הנעים בין מאות אלפים למיליוני שקלים עבור שימושים חורגים שנעשו בנחלה החקלאית בעבר. כדי לא לעמוד בפני שוקת שבורה ללא יכולת לשלם את הקנסות, חשוב מאוד לערוך הסדר בעזרתם של עורך דין ואדריכל המתמחים בתחום. אנשי מקצוע אלו ידעו כיצד למקסם את הקיים ומה עוד ניתן לבנות בנחלה".
לדוגמה, מציין עו"ד צביקה גלזר על מקרה שבו ליווה תהליך של מכירת נחלה באזור השרון. "ידענו שהיו בנחלה שימושים חורגים ולכן הרסנו את כולם, אבל רשות מקרקעי ישראל עדיין דרשה קנס של מיליון שקלים. הודות לחוזה ייחודי הצלחנו להשיג ויתור על הקנסות, אך מקרה זה מעיד כי הרשות יכולה לדרוש תשלום רטרואקטיבי ולכן כדאי להסדיר את השימושים החורגים מבעוד מועד".
הסדרה בנחלה – כל בעלי התפקידים הנדרשים במקום אחד
במקביל, עוסק עו"ד גלזר בהסדרת נחלות באמצעות ליווי של אנשי מקצוע נוספים הנדרשים לתהליך, כמו אדריכלים ושמאים. "אנו מציעים ללקוחות את כל החבילה במקום אחד, עם המון ניסיון של כל אחד מבעלי התפקידים הרלוונטיים", הוא מסכם.
052-5360630 |מייל
בשיתוף עו"ד צביקה גלזר
