במדינת ישראל מתגוררים כיום צאצאים רבים של תושבי גרמניה ואוסטריה שנהנים מזכאות לקבלת אזרחות אירופית. כיצד מתנהל התהליך לבקשת אזרחות – ומי בכלל זכאי לאזרחות אוסטרית או גרמנית? עורך הדין מיכאל דקר, שותף מייסד במשרד עורכי דין דקר, פקס, אופיר, לוי, רוזנברג, שופך אור על הנושא: "שינויי החקיקה בגרמניה ואוסטריה הביאו לשני שינויים דרמטיים: הראשון, הסרת מגבלות ארכאיות על צאצאי אזרחים. השני, מתן זכאות גם עבור צאצאי תושבי גרמניה ואוסטריה אשר נאלצו להימלט מרדיפת המפלגה הנאצית.
"השינוי השני הוא משמעותי משום שבשנים שלפני מלחמת העולם השנייה חיו יהודים רבים, בעיקר מפולין, במעמד תושבים חסרי אזרחות שצאצאיהם היו מנועים עד היום מלהגיש בקשה לאזרחות. כיום, הגישה השתנתה וחוקי ההגירה של גרמניה ואוסטריה לא מפלים לרעה את מי שחי אז במעמד של תושב".
עו"ד דקר מסביר שמבחני הזכאות מאוד פשוטים: "אם היית תושב של גרמניה או אוסטריה ועזבת את המדינה אחרי 30 בינואר 1933, תאריך עליית הנאצים לשלטון, צאצאיך זכאים כיום לקבל אזרחות גרמנית או אוסטרית. חשוב לדעת שאם בעבר הזכאות נקבעה רק לפי האב – כיום ניתן לקבל זכאות גם לפי תושבות של האם או הסבתא.
"המפתח כאן הוא להוכיח תושבות בשנים הרלוונטיות. מכיוון שמדובר בשתי מדינות מסודרות מאוד, קיימים ארכיונים הכוללים רישום מקיף של מגורים, מסמכי קופות חולים ומסמכים רשמים שונים. אנחנו, כמשרד עורכי דין, מסייעים באיתור של המסמכים הללו באמצעות חיפוש ארכיוני מקיף בעזרת אנשי מקצוע – ועל בסיסו מעריכים את סיכויי הצלחת תהליך בקשת האזרחות".
בשיתוף משרד עורכי דין דקר, פקס, אופיר, לוי, רוזנברג
