כשמערכת אגירת אנרגיה מפסיקה לעבוד, צריך לדעת מי יטפל בתקלה, היכן נמצא חלק החילוף המתאים וכמה מהר אפשר להביא אותו לאתר. הטיפול עשוי להתבצע מרחוק ולעתים צריך לשלוח מהנדס וציוד לשטח, גם באמצע הלילה. בעבור היזמים, לכל אלה יש משמעות כלכלית ישירה: ההכנסות הצפויות מהמערכת נשענות על היכולת לשמור על זמינותה וביצועיה לאורך שנים.
ככל שפרויקטי האנרגיה בישראל גדלים, גם ההיערכות של מי שמלווים אותם נעשית מורכבת יותר. לצד בחירת הציוד ותכנון ההקמה, צריך לבחון מי ילווה את המערכת בהמשך ואילו משאבים יעמדו לרשותו. "ההסתכלות צריכה להיות ארוכת טווח, עם המשאבים, היכולות הטכנולוגיות והשירות שיאפשרו לפרויקט להישאר רווחי לאורך כל חייו", אומר טל חדד, מנכ"ל סאנגרו ישראל.
בסאנגרו, המספקת ציוד למערכות סולאריות ואגירת אנרגיה, הרחיבו בשנה האחרונה את ארגון התפעול והשירות בישראל. כחלק מהמהלך הצטרף לשורותיה אורי אמוזג, כסמנכ"ל התפעול, האחראי על ניהול הפרויקטים, הנדסת השטח והשירות. "לצד הקמת פרויקטים חדשים, אנחנו נדרשים לשמור מדי יום על רמת השירות וביצועי המערכות שכבר פועלות בישראל", הוא אומר.
הדרך מההתרעה לחלק החילוף
אמוזג מתאר את האתגר שבתמיכה באתרים הפרוסים לאורך מאות קילומטרים, רבים מהם באזורים מרוחקים. "כשיש תקלה, צריך לזהות אותה במהירות, להפעיל את הצוותים ולהביא את החלפים לאתר בתוך זמן קצר. דרישות הלקוחות בתחום האגירה מחייבות אותנו להתחיל בטיפול בתוך שעות בודדות ולהחזיק בצוותי כוננות גם בלילות ובסופי שבוע", הוא מסביר. בהקשר הזה חשוב להבחין בין תחילת הטיפול לבין השלמת התיקון בפועל. בעבור היזם, הבנת ההתחייבות המדויקת בכל שלב חיונית לתיאום הציפיות עם הספק ולבחינת יכולתו להחזיר את האתר לפעילות בהקדם.
לשם כך החברה מפעילה מרכז לוגיסטי עם מלאי חלפים בישראל ויותר מ-25 לוקרים בפריסה ארצית, שמהם יכולים מהנדסים ושותפי שירות לאסוף ציוד. בעת הצורך נשלחים חלקים ישירות לאתרים, גם במוניות. כך התמיכה הטכנית נשענת גם על מערך פיזי שנועד לקרב את הציוד לאתר ולצוות המטפל. "מערך הניטור מרכז את המידע מהאתרים ואת פניות הלקוחות והקבלנים ומאפשר לנו להפעיל את צוותי השירות והלוגיסטיקה בהתאם לצורך", אומר אמוזג, "התהליך נמשך מהזיהוי ומהפעלת הכונן, דרך הגעת הצוות והחלפים ועד לסגירת התקלה ולהחזרת הציוד לפעולה תקינה מול הקבלן המתפעל". במקביל החברה משקיעה בפיתוח ובשילוב מערכות מידע מתקדמות וכלי AI, המסייעים לייעל את תהליכי הניטור, זיהוי התקלות, תעדוף המשימות והפעלת מערכי השירות והלוגיסטיקה. כל אלה משתלבים בתהליכי למידה מתמשכים, הפקת תובנות מהשטח ושיפור מתמיד של תהליכי העבודה, במטרה להעלות את רמת השירות, לקצר זמני תגובה ולשפר את ביצועי המערכות לאורך זמן.
גם תכולת המחסנים משתנה עם התרחבות הפעילות. "המעבר לפרויקטי אגירה גדולים מחייב אותנו להחזיק בסוללות, בשנאים ובחלקי חילוף שבעבר לא נכללו במלאי המקומי", מדגיש אמוזג. לכן, כשבוחנים הסכם שירות עם ספק בתחום, כדאי להבין גם אילו חלפים זמינים ומה נדרש להביא מחו"ל.
פרויקט גדול דורש ידע שמתעדכן
הגידול בהיקף הפרויקטים משנה גם את העבודה ההנדסית. לדברי אמוזג, פרויקטים במתח עליון מציבים דרישות מורכבות בתחומי הסייבר, הבטיחות והחיבור לרשת. כאן נדרשת עבודה משותפת של הצוות שמכיר את התנאים בישראל ושל מומחים שמביאים ניסיון בפרויקטים ממדינות אחרות.
כדי להמחיש את החשיבות הזאת, אמוזג מצביע על שני פרויקטים גדולים של אגירה ואנרגיה סולארית בישראל שבהם סאנגרו היא ספקית ציוד מרכזית ודרשו חיבור לרשת החשמל. "כדי לבצע את החיבור ביעילות, פעלו בישראל חמישה מומחים מטעם החברה מסין ומאירופה, שליוו מדי יום בשטח את ההקמה והחיבור לרשת", הוא אומר. לצד זאת, מהנדסים ומנהלי פרויקטים מהצוות הישראלי יוצאים מדי רבעון להכשרות במינכן בנושאי מוצרים, תהליכי עבודה ודרישות משתנות. ההכשרות נועדו לעדכן את הידע של הצוות המקומי ככל שנכנסים לשוק דורות חדשים של ציוד.
אולם גם מערך רחב נדרש להתמודד עם אי-ודאות. בהקשר הזה חדד מצביע על שינויים בדרישות הרגולטוריות ושיבושים בשרשרת האספקה. "שינויים ברגולציה מחייבים אותנו ואת היזמים להגיב במהירות ולבצע התאמות בשטח. במקביל, צריך להבטיח זמינות של שילוח, לפרוק את הציוד ולהוביל אותו לאתרים כדי לעמוד בלוחות הזמנים", הוא מדגיש.
מי עומד מאחורי ההתחייבות?
לשירות בפרויקטי אנרגיה יש משקל גם בשיחות על מימון. "הגורם המממן בוחן את חוזה השירות ואת מי שעומד מאחורי התחייבויות התחזוקה לאורך חיי הפרויקט", מדגיש חדד, "לכן היכולת לספק את השירות הזה לאורך זמן ולעמוד בהתחייבויות עשויה לשפר את היכולת לקבל מימון". מבחינת המממן, גם זהות הספק ויכולתו לתמוך במערכת הן חלק מבדיקת המודל העסקי שעליו נשענת ההשקעה.
בנוסף, הצורך ברציפות תפעולית הופך משמעותי עוד יותר כשיזמים ישראלים פועלים בחו"ל. לדברי חדד, במהלך 2026 נחתמו באמצעות הפעילות הישראלית של סאנגרו חוזים לפרויקטי אגירה באירופה בהיקף מצטבר של כ-3GWh, בין היתר ברומניה, שוודיה, ספרד וגרמניה. "אנחנו מחברים את היזמים הישראלים לצוותים ולמשאבים המקומיים של סאנגרו באירופה, ומלווים אותם בהקמה ובשירות השוטף", הוא מסביר. ברומניה, לדבריו, הורחב הצוות ומוקם מרכז שירות חדש לתמיכה בפעילות שהולכת וגדלה.
בהסתכלות קדימה, חדד מציג יעד להתקנת כ-12GWh של אגירה בישראל עד 2030, בעשרות רבות של אתרים. לצד זאת, הצוות הישראלי הציב יעד של כ-15GWh בפרויקטים המתפרסים על עשרות אתרים בכחמש מדינות יעד באירופה. אלה אמנם יעדים עתידיים, אבל הם ממחישים את היקף ההיערכות שנדרש כבר כיום לצוות הישראלי. בנוסף, החברה בוחנת גם פעילות במרכזי נתונים בישראל.
ליזמים ששוקלים להקים פרויקטים בארץ או בחו"ל, חדד ממליץ לבחון את האיתנות הכלכלית של הספקים, הנוכחות המקומית שלהם ואת יכולת התמיכה לאורך חיי הנכס. אמוזג מוסיף בהקשר הזה גם את מבחן הניסיון: "יש הבדל מהותי בין מודל שרואים במצגת לבין ניסיון שנצבר במאות אתרים פעילים. לצד התכנון של פרויקטים עתידיים, חשוב לדעת מי ממשיך לדאוג לפרויקטים שכבר פועלים", הוא מסכם.
סאנגרו
למעבר לאתר >>
בשיתוף סאנגרו






