תעשיית חוות השרתים בישראל מושך עניין גובר מצד חברות טכנולוגיה, קבוצות נדל"ן ויזמי תשתיות, אך תנופת ההשקעות נתקלת במגבלות אספקת החשמל. באוקטובר 2026 פרסמה רשות החשמל שימוע להסדרת חיבורן של חוות שרתים גדולות לרשת, על רקע הפער בין תוכניות ההקמה לבין היכולת לממשן. "כיום ישנו ביקוש גדול מאוד בשוק, ללא מענה אמיתי ונכון", אומר ערן ברק, מנכ"ל ,SERVERZ חברה ישראלית המתמחה בהקמה, הפעלה וניהול של חוות שרתים מתקדמות. החברה, בבעלות קרדן ישראל, קבוצת רני צים וחברת גבע, מפעילה בכפר סבא מתקן תת קרקעי ממוגן בהספק של 20 מגה ואט, ומספקת פתרונות תשתית מחשוב, אירוח שרתים ורציפות עסקית לארגונים בישראל ובעולם.
לקראת כנס Future of Data Centers של ,TheMarker Labels שיתקיים ב-18 בנובמבר, בבורסה לניירות ערך בתל אביב, מתריע ברק כי המחסור בתחום אינו ביזמים או קרקעות, אלא בעיקר בחשמל הדרוש להפעלת המתקנים. "החיבור בין היזמים והנכסים שברשותם לבין היכולת להקים חוות שרתים, יוצר פער גדול, כי אין מדובר בנדל"ן רגיל", הוא מסביר.
משוק מקומי למוקד משיכה בינלאומי
כדי להבין את הביקוש הנוכחי, חוזר ברק להתפתחות הענף בשני העשורים האחרונים. לדבריו, בראשית הדרך שירתו חוות השרתים בעיקר ארגונים ישראליים שביקשו להעביר את מערכות המחשוב למתקנים חיצוניים, או להקים אתרי גיבוי. הצורך התחזק בעקבות אסון התאומים, שהמחיש את חשיבות ההמשכיות העסקית, והוביל להרחבת הדרישות בתחום, בעיקר בקרב מוסדות פיננסיים וחברות ביטוח. "בהמשך הגיע גל הענן הציבורי", הוא ממשיך ומוסיף כי פרויקט נימבוס, שבמסגרתו זכו גוגל ואמזון במכרז ממשלתי לאספקת שירותי ענן, חייב הקמת תשתיות מקומיות לשמירת המידע בישראל. כניסתן גם משכה עניין מצד חברות טכנולוגיה בינלאומיות נוספות. לכך הצטרפה פעילותה המתרחבת של אנבידיה בישראל, בנוסף לחברות ניאו קלאוד, המספקות כוח עיבוד מתקדם ליישומי בינה מלאכותית.
"שחקנים אלה זקוקים להמון מקום חשמל", מסביר ברק ומתריע כי בעוד ארגון ישראלי מסורתי עשוי להזדקק לכמה מאות קילוואט, הדרישות של חברות מחשוב ענן גדולות עשויות להגיע למגה ואטים רבים. לתפיסתו, השינוי בהיקפי הצריכה הפך את חוות השרתים לאפיק השקעה מבוקש, אך גם העמיק את הפער בין הביקוש ליכולת לספקו.
"השוק ממתין להסדרה"
באוקטובר 2026 פורסם כי היקף הבקשות לחיבור חוות שרתים לרשת החשמל הגיע לכ-27 אלף מגה-ואט. מנגד, המתווה שהציגה רשות החשמל מציע להקצות 1,000 מגה-ואט בלבד לחיבורים חדשים, בכפוף למגבלות ולתנאים. על רקע זה, מעריך ברק כי בישראל פועלות כ-10-12 חברות משמעותיות בעלות מתקנים ולקוחות קיימים, ולצידן כ-20-30 חברות המבקשות להיכנס לתחום. "השוק כולו ממתין להסדרה", הוא מציין. חלוקת החשמל, הוא סבור, תחייב בחינה של בשלות הפרויקטים, ניסיון המפעילים וההתחייבויות ללקוחות, ועשויה להותיר חלק מהיזמים ללא אפשרות לממש את תוכניותיהם.
אלא שהסדרת החיבורים אינה מספיקה בעיניו. ברק מציין כי המדינה צריכה לגבש מערך תמריצים שיאפשר הקמת מתקנים גם מחוץ למרכז, באמצעות הקלות בקרקע ובמיסוי, לצד פיתוח תשתיות והכשרת עובדים. "הסדרה צריכה לראות לנגד עיניה את כל השחקנים: היזמים, הלקוחות והמדינה", הוא מדגיש. "בסופו של דבר זה מייצר תעסוקה ומביא השקעות".
תשתיות המחייבות ניסיון
ברק נמנה עם ותיקי הענף בישראל. מניסיונו הרב בענף, הוא מדגיש כי המציאות הביטחונית בישראל הפכה את המיגון והרציפות התפקודית לחלק בלתי נפרד מתכנון חוות השרתים המקומיות. אולם לצד התשתיות הפיזיות, נדרשים לתפיסתו גם ידע הנדסי, מערכי תחזוקה מיומנים ויכולת להתמודד עם תקלות בכל שעה. לגישתו, מורכבות תפעולית זו מחייבת מומחיות וניסיון מצטבר, שאינם נרכשים מעצם ההשקעה בהקמת המתקן.
חשיבותו של הידע המקצועי בתפעול חוות שרתים, לצד סוגיית הסדרת החשמל, תעמוד גם במוקד שיחתו של ברק עם עמרי ברק בכנס .Future of Data Centers בינתיים, השאלה המרכזית המרחפת מעל הענף היא כמה מהפרויקטים המתוכננים יצליחו לעבור משלב ההכרזות להקמה ולפעילות בפועל.
בשיתוף SERVERZ
