במחצית של משחק כדורגל אלפי אנשים ממהרים לשירותים בתוך דקות ספורות. מאחורי הפעולה השגרתית הזאת מסתתר אתגר לא קטן שדורש להזרים כמות גדולה של מים במהירות ולקלוט נפח עצום של שפכים. רוב הזמן אנחנו בכלל לא חושבים על המערכת הזאת, שפועלת מתחת לרצפה כמעט באותה השיטה כבר עשרות שנים.
מערכת ביוב רגילה נשענת על כוח הכבידה. כדי שהשפכים יזרמו, הצינורות צריכים להיות מונחים בשיפוע רציף, ולכן המיקום והעומק שלהם מכתיבים במידה רבה את התכנון. כל הדחה צורכת בדרך כמות ליטרים גדולה של מים, המשמשים גם לניקוי האסלה וגם להובלת השפכים בצנרת. ובמבנה שמשרת מאות או אלפי אנשים מדי יום, הכמות המצטברת עשויה להיות משמעותית מאוד.
מערכת ואקום פועלת לפי עיקרון אחר: הפרשי לחץ ואוויר מניעים את השפכים בתוך רשת צינורות אטומה והמים נדרשים בעיקר לשטיפת האסלה. "אם באופן תיאורטי לא היינו מכירים את מערכות ההדחה המסורתיות ומישהו היה מציע מערכת שצורכת כמות רבה של מי שתייה בכל הדחה, כנראה שלא היו לוקחים אותו ברצינות", אומר יוסי ארואטי, הבעלים והמנכ"ל של ווטר-לו משאבות בע"מ, "אבל המערכות האלה פועלות כבר יותר מ-100 שנה ולכן התרגלנו לחשוב שזאת האפשרות היחידה".
חצי ליטר במקום ניאגרה מלאה
ווטר-לו פועלת בתחום מתחילת שנות ה-2000 והיא הנציגה הרשמית בישראל של היצרנית הנורווגית Jets Norway. על פי נתוני היצרנית, מערכות הוואקום שלה צורכות כ-0.5 עד 1.2 ליטר מים להדחה, בהתאם לדגם וליישום, ומפחיתות את הצריכה בשיעור של עד 90% לעומת אסלות רגילות. ככל שמספר המשתמשים גדול יותר, כך גדל פוטנציאל החיסכון. לכן הטכנולוגיה מתאימה במיוחד למשרדים, בתי ספר, מוסדות ציבור, מרכזים מסחריים, תיאטראות, בתי קולנוע ואצטדיונים.
אבל החיסכון במים הוא רק חלק מהתמונה. מכיוון שהובלת השפכים אינה תלויה בשיפוע, אפשר להשתמש בצינורות צרים יותר, להעביר אותם אופקית או אנכית ולעקוף קורות ותשתיות קיימות. לדברי ארואטי, במערכות ואקום משתמשים בצינור בקוטר של 50 מ"מ, לעומת כ-110 מ"מ במערכת רגילה. כך מצטמצמות המגבלות בשלב התכנון וקל יותר לבצע שינויים בהמשך.
"נניח שמשרד עורכי דין הופך למרפאת שיניים והשוכר החדש רוצה להזיז את השירותים שני מטרים ימינה", הוא מדגים, "במערכת רגילה זה עלול לדרוש הרמת ריצוף והתאמה מחדש של השיפועים. בוואקום אפשר להעביר את הצנרת בגמישות רבה יותר ולמקם את השירותים בהתאם לצורכי המבנה".
ארואטי מסביר שהרשת האטומה מצמצמת חדירה של ריחות ומזיקים מהביוב ומונעת הצטברות של חיידקים ובקטריות בחלל החדר, בעוד שההפרדה בין האסלות מפחיתה את הסיכון שתקלה באחת מהן תשבית את כולן. ברשתות חיצוניות, החפירה הרדודה והיעדר הצורך בשיפוע רציף יכולים להקל על ההתקנה בשטח מישורי, באזורים שבהם מי התהום גבוהים ובמקומות שבהם נדרש לעקוף תשתיות קיימות.
יותר משתמשים, יותר חיסכון
להתקנת מערכת ואקום יש עלות ראשונית שדורשת ציוד מכני, בקרה ואספקת חשמל. עם זאת, במבנים עתירי שימוש, החיסכון המצטבר במים ובנפח השפכים עשוי לשנות את החישוב. "בבית פרטי מתגוררים בדרך כלל ארבעה או חמישה אנשים, אבל בבניין משרדים, מאות אנשים יכולים להשתמש בשירותים מדי יום", מסביר ארואטי, "וככל שיש יותר משתמשים, החיסכון גדל והחזר ההשקעה יכול להיות מהיר יותר".
לדבריו, בפרויקטים עמוסים במיוחד ההשקעה עשויה לחזור בתוך שנים ספורות, אך את הכדאיות צריך לחשב בנפרד לפי מספר המשתמשים, מחירי המים והביוב ומורכבות ההתקנה. גם התרומה של מערכות אלה לניקוד בתקני בנייה ירוקה עשויה להיות שיקול חשוב למתכננים ולבעלי נכסים.
הוא מספר שאחת הדוגמאות הבולטות בעולם לשימוש במערכות מהסוג הזה היא מטה בלומברג בלונדון, שבו הותקנו יותר מ-500 אסלות ומשתנות הפועלות בוואקום ומשמשות אלפי עובדים. הטכנולוגיה נפוצה גם בספינות תענוגות, שבהן נדרשת מערכת אמינה וחסכונית. "ספינת תענוגות גדולה היא למעשה עיר של אלפי אנשים ובית מלון שפועל ללא הפסקה", אומר ארואטי, "אם המערכת מתאימה לעומסים כאלה, היא בהחלט יכולה להתאים גם למבני ציבור ובמרכזים מסחריים".
בישראל התקינה ווטר-לו מערכות דומות בין היתר בבית הנשיא בירושלים, בבית החולים הדסה עין כרם, באתרים לאורך כביש 6, במשרדי בזק בינלאומי, בבתי מלון ובמועצה לישראל יפה בתל אביב.
שירותים גם בלי תשתית ביוב
היתרון של מערכות ואקום נעשה מוחשי במיוחד במקומות שבהם אין חיבור זמין לביוב. כך צריכת המים הנמוכה מפחיתה את נפח השפכים ולכן מכלי האגירה מתמלאים לאט יותר. "כשמדברים על שירותים ניידים, אנשים חושבים מיד על שירותים כימיים", הוא אומר. "כאן מדובר בשירותים שמרגישים כמו בבית: יש אסלת חרס, הדחה במים ופינוי מהיר של התכולה. ההבדל העיקרי מבחינת המשתמש הוא צליל קצר של שאיבה שנמשך שלוש שניות".
במסגרת ניסיונו המצטבר בתחום, ארואטי היה שותף גם להכנת התקן הישראלי ת"י 12109, "מערכות ריק (ואקום) לניקוז בתוך בניינים", במסגרת מכון התקנים. לדבריו, התקן מספק למתכננים מסגרת הנדסית ברורה לשילוב הטכנולוגיה בבניינים. אולם ארואטי מדגיש כי מערכת ואקום אינה בהכרח הבחירה הנכונה בכל פרויקט. כאשר השטח מאפשר זרימה טבעית והיקף השימוש נמוך, מערכת גרביטציונית מסורתית עשויה להיות פשוטה יותר. "המטרה אינה להחליף אוטומטית כל מערכת קיימת, אבל לפני שמתכננים שוב את אותה תשתית מוכרת, כדאי תמיד לבדוק כמה מים, מקום וכסף אפשר לחסוך באמצעות חלופה אחרת", הוא מסכם.
בשיתוף ווטר-לו
