מהו הכלל החדש של משרד הפטנטים האמריקאי - ומהי משמעותו?
החל מ-20 ביולי ייכנס לתוקף כלל חדש של משרד הפטנטים האמריקאי (USPTO), המחייב כל מבקש או בעל פטנט שאינו תושב ארה"ב להיות מיוצג על ידי עורך פטנטים או סוכן רשום בארה"ב. הכלל חל על מבקשי פטנטים ובעלי פטנטים שמקום מושבם מחוץ לארה"ב.
המשמעות רחבה וכוללת גם מצבים שבהם רק אחד מהממציאים מתגורר מחוץ לארה"ב. מנגד, הקריטריון הוא מקום המגורים ולא אזרחות, ולכן אזרחים ותושבים המתגוררים בארה"ב יכולים עדיין, עקרונית, להגיש בקשות ללא ייצוג. בהקשר זה, האגודה האמריקאית לדיני קניין רוחני (AIPLA) הגישה בקשה להבהרה כי בעלי אזרחות אמריקאית שמתגוררים מחוץ לארה"ב לא יאבדו את זכותם העקרונית להופיע ללא ייצוג.
מהי הסיבה לשינוי?
לפי הודעת USPTO, השינוי נועד לשרת שתי מטרות מרכזיות: הרמוניזציה ואכיפה. ראשית, יישור קו עם מרבית מדינות העולם, שבהן מבקשים זרים מחויבים לפעול באמצעות גורם מקצועי מקומי מוסמך. שנית, חיזוק היכולת של המשרד והתייעלות בכל הקשור להתמודדות עם ליקויים בהגשות, בפרט עם הצהרות כוזבות, טעויות פרוצדורליות וניסיונות של מבקשים לנצל הקלות אגרה או מסלולי האצה שלא כדין, כל זה בבקשות שמוגשות בצורה עצמאית על ידי מבקשים.
מי באמת מושפע?
עיון בנתוני ההגשה ב-2022 מראה שמספר קטן מאוד של בקשות מוגשות על ידי מבקשים זרים ללא ייצוג אמריקאי מוסמך. כ-1,217 בקשות בלבד מתוך כ-300 אלף בקשות שהוגשו על ידי זרים. כלומר, הרוב המכריע של המבקשים הזרים כבר ממילא מיוצגים. מכאן עולה כי בפועל ההשפעה המיידית של הכלל צפויה להיות מצומצמת יחסית. ההשפעה הפרקטית הנמוכה מעלה שתי שאלות מתבקשות: אם מטרת השינוי היא חיזוק האכיפה והתייעלות בטיפול בליקויים בהגשות, ובפרט בהתמודדות עם הצהרות כוזבות, אזי ההיגיון ברור. קל יותר לאכוף כללים ולנקוט צעדים משמעתיים כלפי גורמים הכפופים לסמכות המשרד ולכללי האתיקה, כלומר סוכני פטנטים רשומים, ופחות כלפי מגישים עצמאיים, במיוחד כאלה שמחוץ לארה"ב. אבל אם כך, מדוע לא להחיל את הדרישה גם על מבקשים אמריקאים הפועלים ללא ייצוג (כ-5,500 בקשות בשנה), אם הבעיה של הצהרות כוזבות נפוצה בעיקר בבקשות של מבקשים זרים?
שאלה נוספת היא האם מאחורי השינוי עומדת גם מטרה לא מוצהרת לצמצום היקף ההגשות העצמאיות. בשנים האחרונות רשויות פטנטים ברחבי העולם מתמודדות עם גידול בהגשות מסוג זה, לעתים כאלה שנוצרו בעזרת AI, שיוצרות עומס, טעויות ולעתים גם "אשליית איכות".
כך, למשל, ניתוח נתוני הגשות באוסטרליה על ידי החוקר מארק סמרפילד, מצא כי מספר הבקשות הזמניות שהוגשו באופן עצמאי בעשרת החודשים הראשונים של 2025 עלה בכ-174% ביחס לממוצע בחמש השנים הקודמות. בהיעדר נתונים רשמיים ל–2023–2025 בארה"ב, ובפרט לאור ההתרחבות המואצת של כלי Gen-AI בשנים אלה, לא ניתן לשלול כי גם בארה"ב היקף התופעה נמצא במגמת עלייה. על רקע זה, ייתכן כי הדרישה לייצוג מקצועי אינה נועדה רק להסדרה פרוצדורלית, אלא גם לצמצום מראש של הגשות עצמאיות באיכות נמוכה. בעולם שבו ניתן לייצר בקשת פטנט בלחיצת כפתור, הדרישה לייצוג מקצועי נראית פחות כמהלך בירוקרטי ויותר כניסיון להציב שומר סף.
הכותבת היא שותפה, עורכת פטנטים ועורכת דין בקבוצת ריינהולד כהן.
ריינהולד כהן
טלפון: 03-7109333
למעבר לאתר >>
למעבר לעמוד הפייסבוק >>
למעבר לעמוד הלינדקאין >>
בשיתוף ריינהולד כהן
