האם בעידן ה-AI עדיין יש צורך במודלים מסורתיים של גיבוש אסטרטגיה?
חלקים גדולים מעבודת הייעוץ האסטרטגי הקלאסית, כגון ניתוחי שוק, השוואת מתחרים ובניית מודלים עסקיים, ניתנים כיום לביצוע מהיר ומדויק עם בינה מלאכותית.
אולם ישנו רכיב אחד שה-AI לא יכול לגשת אליו: הידע הבלתי פורמלי והתובנות הקריטיות שנמצאים בראשם של העובדים. הנתק בין "הקומה ה-40" לשטח הוא הנקודה העיוורת שבה אסטרטגיות נופלות. הכלי שנותן מענה לנתק הזה הוא האקתון, שהופך בעולם לכלי מרכזי לחילוץ אותן תובנות אסטרטגיות בקרב ההון האנושי, אליהן ל-AI פשוט אין גישה.
איך הופכים את הידע של העובדים למנוע צמיחה במקום למקור של התנגדות?
במיוחד בעידן של שינויים טכנולוגיים מהירים, כשאסטרטגיה מוכתבת מלמעלה, העובדים חשים לעתים קרובות מאוימים. אך כאשר משתמשים במודל של האקתון כתהליך אסטרטגי (Hackathon-as-a-process), העובד הופך מאובייקט שמנהלים אותו לסוכן שינוי שמעצב את המערכת.
בארגונים פיננסיים וגופים מסחריים ענקיים בעולם ראינו איך פתרונות שנולדו בצוותים רב-תחומיים של עובדים הפכו למוצרים אסטרטגיים שנכנסו ישירות לתוכניות העבודה. את אותו אפקט רואים גם בארגונים בינוניים וקטנים. כשהעובד מרגיש שהתובנה שלו אומצה על ידי ההנהלה, הוא הופך לשותף מלא להצלחת המהלך במקום לאויב שלו.
כיצד מוודאים שהתהליך לא יישאר ברמת התיאוריה בלבד?
הסוד הוא בחיבור ליעדים העסקיים ובמחויבות ההנהלה. כשהדברים נעשים נכון, האתגרים מוגדרים מראש על ידי ההנהלה הבכירה, שמגיעה עם התחייבות תקציבית למימוש הרעיונות שיעלו מהשטח.
אותו האקתון שעושים כבר הרבה שנים מקבל תפנית. אנחנו עוברים לעולם שבו מצגת שווה מעט, אבל חוויה שווה הרבה. כך הארגון לא רק מזקק תובנות ייחודיות שה-AI לא מסוגל לספק, אלא גם בונה תשתית אנושית שמוכנה להוציא את האסטרטגיה לפועל ביום שאחרי.
הכותב הוא דביר צנוע, מייסד ומנכ"ל BLEE Hackathons, המובילה האקתונים להפקת תובנות תומכות אסטרטגיה בתהליך קצר וחווייתי.
BLEE Hackathons
למעבר לאתר >>
בשיתוף BLEE Hackathons
