איך החוק מתייחס לקורקינטים חשמליים?
הקורקינטים החשמליים נהפכו לכלי תחבורה נפוץ. העלייה בשימוש בהם יצרה אתגרים משמעותיים בהיבטים משפטיים. החקיקה בישראל מגדירה קורקינטים חשמליים כ"כלי רכב קלים" ומכפיפה את השימוש בהם לתקנות התעבורה, אך ללא חובת רישוי או ביטוח. מצב זה מוביל לאי בהירות משפטית. מחד-גיסא, קיימת חובה על הרוכבים להקפיד על כללי בטיחות וזהירות – חבישת קסדה, נסיעה בשבילי אופניים והימנעות מרכיבה על מדרכות; מאידך גיסא, היעדר פיקוח מספק מוביל לעבירות ולעתים לפגיעות בגוף וברכוש.
פסיקות בתי המשפט הדגישו כי קורקינט חשמלי אינו נחשב לכלי רכב מוטורי המחייב ביטוח חובה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה (1975). המשמעות היא שבמקרה של תאונה שבה מעורב קורקינט חשמלי, לא ניתן להגיש תביעה במסגרת ביטוח חובה כפי שנהוג בתאונות דרכים בין כלי רכב אחרים.
מי אחראי במקרה של תאונת קורקינט חשמלי?
במקרה של תאונת קורקינט חשמלי, האחריות לתאונה תלויה בנסיבות האירוע. בתי המשפט פסקו כי יש לבחון את כל הגורמים המעורבים בקפידה, תוך התחשבות ברשלנות הצדדים. כך למשל, אם מדובר בתאונה בין רוכב קורקינט לרכב הפסיקה קובעת כי יש לבחון מי מהצדדים התרשל. לדוגמה, אם נהג הרכב לא שם לב לרוכב או אם הרוכב חצה באור אדום. במקרה כזה, ייתכן שהאחריות תוטל על הנהג, אך ייתכן שגם לרוכב תהיה אשמה תורמת.
החוק גם אוסר על רכיבה על המדרכה, ולכן אם רוכב פוגע בהולך רגל על מדרכה, בתי המשפט נוטים להטיל את האחריות על הרוכב, במיוחד אם התברר שהוא רכב באופן לא זהיר. במקרים של תאונה עקב כשל טכני בקורקינט, יש לבחון את האחריות של יצרן הקורקינט או מפעילי שירותי השכרת הקורקינטים. פסיקה עכשווית מטילה אחריות במקרים שבהם הוכח כי הקורקינט היה פגום או לא תוחזק כראוי על ידי המפעיל.
הכותב הוא עורך דין ובעלים של משרד עצמאי שעוסק בתחומי הביטוח, הנזיקין, המסחרי והליטיגציה. עו"ד לוי צבר ניסיון הן כמייצג של חברות ביטוח ותאגידים גדולים והן כמייצג של לקוחות פרטיים.
עו"ד רועי לוי
לפנייה במייל >>
למעבר לאתר >>
בשיתוף עו"ד רועי לוי
