"פירוק שותפות הוא אחד הסכסוכים המורכבים והרגישים בעולם העסקי. לרוב הסכסוך אינו ממוקד בנתונים האובייקטיביים בלבד, אלא מלווה בתחושות של פגיעה, אכזבה ושחיקת אמון, שמשפיעות על מערכות יחסים אישיות ומשפחתיות", מסבירה עו"ד ומגשרת בשמת רוה פרינץ. מכאן, היא מצביעה לעבר הדרך בה היא מאמינה ליישוב סכסוכים: "הגישור העסקי מציע מסגרת מקצועית, יעילה ומכבדת להתמודדות עם המשבר. בניגוד להליך משפטי, שבו ההכרעה נמסרת לגורם חיצוני, ההסכמות בגישור נבנות במשותף, בהתאם לצרכים, לאינטרסים ולמציאות הייחודית של העסק והשותפים".
רוה פרינץ עוסקת בתחום המשפטי משנת 2001. את ניסיונה המקצועי רכשה במשרד עו"ד בועז רוה - מהמשרדים הוותיקים והמוערכים בישראל, כאשר לאורך השנים צברה ניסיון רב בהליכי משא ומתן בתחומים האזרחי, המסחרי והמשפחתי. בשנת 2014 הוסמכה כמגשרת מטעם הנהלת בתי המשפט, ולכך הוסיפה לימודי תואר שני בניהול ויישוב סכסוכים ומשא ומתן. "מניסיוני המקצועי והאישי למדתי שהסכמות עדיפות על מאבקים. אני רואה בתפיסה הגישורית דרך חיים, ומאמינה שבתוך כל קושי שוכנת ההזדמנות ללמידה, צמיחה ושינוי". לצד פעילותה בזירות העסקיות והמשפחתיות, בשמת היא מאמנת ומרצה ליישוב סכסוכים, יו"ר ועדת גישור מקוון בארגון מגשרי ישראל, חברה בוועדת פורום יישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות של לשכת עורכי הדין, ומגשרת פנימית בבית משפט השלום.
ניהול הסכסוך העסקי בדרכי גישור
רוה פרינץ מדגישה שהשוני בניהול ההליך באמצעות הגישור, טמון בהעברת האחריות על ההליך ועל תוצאתו לידיהם של הצדדים. "בתהליכי הגישור העסקיים שבהם אני לוקחת חלק, התפקיד שלי אינו מכוון להכריע בסכסוך או לקבוע פתרון, אלא לאפשר לצדדים לנהל דיאלוג מובנה, דיסקרטי ואפקטיבי, גם כאשר מערכת היחסים טעונה. במסגרת ההליך אני מייצרת עבורם מרחב מוגן לשיח פתוח, ומסייעת בזיהוי צרכים ואינטרסים, מעבר לעמדות מוצהרות, מאזנת את פערי הכוחות, ומלווה את הצדדים בגיבוש חלופות ופתרונות ישימים".
בחלק מהמקרים, בוחרים שני הצדדים - או אחד מהם - להגיע עם עורך דין מטעמם, בחירה שאינה מחויבת מציאות, אולם אפשרית. "במקרים אלו יש לעורכי הדין חשיבות מכרעת בהליך. הם נוכחים בפגישות לאורך כל שלבי התהליך, בהתאם להסכמת הצדדים, ומספקים ייעוץ משפטי שוטף, ולעיתים ניתוח היבטים משפטיים ועסקיים של הסכסוך; כגון בחינת זכויות, חובות וסיכונים משפטיים, סיוע בגיבוש חלופות ופתרונות, וניסוח ההסכמות וההסדרים המשפטיים כך שיהיו ברי אכיפה. עם זאת, ההחלטות הסופיות נשארות בידי הצדדים עצמם והם אלו שמחליטים איך המחלוקת תסתיים".
האתגר המרכזי ופתרונות אפשריים במסגרת הגישור
"אחד האתגרים המרכזיים בפירוק שותפות מעבר להתמודדות עם הפערים בין המטען הרגשי של הצדדים לבין הצורך בקבלת החלטות מעשיות, הינו המורכבות הכרוכה בקביעת שווי העסק ובחלוקת זכויותיו והתחייבויותיו בין השותפים. אתגר זה מתחדד במיוחד במצבים שבהם אחד השותפים מבקש את פירוק השותפות, בעוד האחרים מבקשים להמשיך בפעילות העסקית, ולעיתים קרובות אין בין הצדדים הסכמות באשר לעצם הפירוק, לעיתויו או לאופן ביצועו. בתוך כך עולות שאלות מורכבות, כגון כיצד לאזן בין שווי נוכחי לפוטנציאל עתידי, כיצד להעריך את תרומתו היחסית של כל שותף לפעילות העסק, ומה משקלם של נכסים בלתי מוחשיים כדוגמת מוניטין וקשרים עסקיים. לכך מתווספת שאלת המשך פעילות העסק והשלכות הפירוק על יציבותו הכלכלית ועל צדדים שלישיים, כל אלה מחייבים בחינה זהירה ומאוזנת" היא מסבירה ומציינת שהגישור מאפשר להתמודד עם אתגרים אלה בגישה מקצועית גמישה ויצירתית, תוך שילוב כלים מקצועיים, כמו הערכת שווי, שמאות, אקטואריה וייעוץ מס. לדבריה, ניתן לבחור מגוון חלופות, ובהן, רכישת חלקו של אחד השותפים, חלוקה פונקציונלית של פעילות או קווי מוצר, מכירת העסק לצד שלישי, תשלומים מדורגים, מותנים או פתרונות משולבים, המותאמים למציאות הכלכלית.
"לגישור יש הרבה יתרונות בהליכים של פירוק השותפות", מדגישה רוה פרינץ, ומונה שורה ארוכה של יתרונות - החל משליטה של הצדדים בתהליך ובתוצאה, דרך גמישות בבחירת המגשרים ולוחות הזמנים, קיצור משמעותי של משך ההליך, חיסכון בעלויות, שמירה על פרטיות וחיסיון, הפחתת נזקים רגשיים, אפשרות לשימור יחסים או סיום מכבד, ועד ליתרון של התאמת הפתרונות למציאות העסקית.
"בעיני, הערך הנוסף, מעבר לפגישות הנפרדות עם כל אחד מהצדדים, הייחודיות להליך הגישור, ומאפשרות שיח דיסקרטי לבירור צרכים, חששות וחסמים וזיהוי קווים אדומים לצד נקודות גמישות, הוא הגמישות באופן ניהול ההליך. ניתן לשלב פגישות פרונטליות, מקוונות או היברידיות בהתאם לצורכי הצדדים ומאפייני הסכסוך. הגישור המקוון או ההיברידי מתאימים במיוחד במקרים שהשותפים נמצאים במיקומים שונים, לוחות הזמנים צפופים, או כאשר יש צורך ב'מרחק' פיזי כדי לנהל דיאלוג מיטבי".
היא מתארת את התזמון לפנייה לגישור: "מומלץ לפנות מוקדם ככל האפשר. לא כדאי להשהות את הפנייה עד שהסכסוך יגיע לשיאו, עד שהאמון נשחק לחלוטין או עד שהעסק נפגע באופן משמעותי. קל בהרבה ליישב סכסוך לפני שהעמדות מתקשחות, והנזק, הכלכלי והרגשי, מצטבר". היא מציגה מצבים שעשויים לסמן את התזמון הנכון לפנייה: "בתחילת המחלוקת, כשמרגישים שהדברים כבר לא זורמים, כשמצטברים מתחים או חוסר הסכמה מתמשך או מהותי על כיוון העסק. הגישור יכול למנוע הליך משפטי ארוך ויקר, גם כשאחד מהצדדים או שניהם שוקלים להגיש תביעה, ונועד לתת מענה חלופי. גם במקרים שהוגשה התביעה, ניתן להמשיך את הליך הפירוק באמצעות גישור. אני ממליצה להיעזר במגשרים גם לאור שינויים מבניים, כגון כניסה או יציאה של שותף, שינוי בתפקידים או באחוזי החזקה; במחלוקות על שווי ומניות, לפני שההערכות הופכות לעמדות מושרשות; בשותפויות משפחתיות, ובמיוחד כשהסכסוך מתחיל להקרין על יחסים משפחתיים".
"פירוק שותפות הוא אכן משבר מטלטל", מסכמת בשמת רוה פרינץ. "עם זאת, הוא הזדמנות לניהול אחראי של הפרידה העסקית. הגישור העסקי מאפשר לצדדים לשמור על שליטה, לצמצם נזקים כלכליים ורגשיים, ולסיים את השותפות באופן שקול, מכבד ומיטבי. זכרו: בתוך הקושי טמונה גם ההזדמנות".
עו"ד ומגשרת בשמת רוה פרינץ
למעבר לאתר >>
בשיתוף עו"ד ומגשרת בשמת רוה פרינץ
