חיפוש

עו"ד איתי כהן: ייתכן שגם אתם זכאים לפטור ממס הכנסה

עו"ד איתי כהן מסביר מדוע גם אנשים עובדים, בעלי עסקים ובכירים במשק עשויים להיות זכאים לפטור ממס הכנסה, ואיך חוסר מודעות ובירוקרטיה גורמים לרבים לוותר על סכומי כסף משמעותיים שמגיעים להם כחוק

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
052884
052884
עו"ד איתי כהן. צילום: ספיר ניסנבלט
עו"ד איתי כהן. צילום: ספיר ניסנבלט
סתיו קורן, בשיתוף עו"ד איתי כהן
תוכן שיווקי

הוא מנהל עסק מצליח, עובד שעות ארוכות ומרוויח היטב. כלפי חוץ, אין שום דבר שמעיד על כך שהוא עשוי להיות זכאי להטבות רפואיות או לזכויות סוציאליות. אלא שמאחורי שגרת העבודה האינטנסיבית מסתתרים גם סוכרת, לחץ דם גבוה, כאבי גב כרוניים ודום נשימה בשינה. במשך שנים הוא שילם מס הכנסה מלא, בלי לדעת שהוא עשוי להיות זכאי לפטור משמעותי, כזה שהיה יכול לחסוך לו מאות אלפי שקלים. רק לאחר שפנה לבדוק את זכויותיו התברר כי שילוב הליקויים הרפואיים שמהם סבל עשוי להקנות לו פטור מלא ממס הכנסה והחזרים רטרואקטיביים משמעותיים.

לדברי עו"ד איתי כהן, המתמחה במימוש זכויות רפואיות מול ביטוח לאומי, מס הכנסה וחברות הביטוח, מדובר בתופעה רחבה בהרבה מכפי שנהוג לחשוב. "הטעות הגדולה ביותר של הציבור היא ההנחה שפטור ממס הכנסה מיועד רק לאנשים עם מוגבלות קשה או לנכים שמרותקים לכיסאות גלגלים", הוא אומר. "בפועל, החוק בודק ליקויים רפואיים ולא את רמת התפקוד של האדם. לכן אפשר לראות גם אנשים שעובדים במשרות בכירות, מנהלים חברות ומרוויחים עשרות אלפי שקלים בחודש, ועדיין עומדים בתנאים לקבלת הפטור".

לדבריו, דווקא אותם אנשים מתפקדים הם לעתים אלה שמפספסים את הזכות. "אנשים אומרים לעצמם: 'אני עובד, אני מתפקד, אז כנראה שזה לא רלוונטי אליי'. אבל הרבה פעמים זה בדיוק הפוך. יש לא מעט מצבים רפואיים כרוניים שאנשים חיים איתם במשך שנים, בלי להבין שיש להם משמעות גם מבחינת זכויות מול מס הכנסה".

הפער שהציבור לא מכיר

תחום מימוש הזכויות הרפואיות עבר בשנים האחרונות לא מעט שינויים. הקריטריונים הוקשחו, הבירוקרטיה הפכה מורכבת יותר, וההתנהלות מול הרשויות דורשת הבנה מעמיקה של המערכת. בתוך המציאות הזו, כך טוען עו"ד כהן, רבים מוותרים מראש עוד לפני שבדקו אם הם זכאים. "יש אנשים ששומעים את המילה 'נכות' ומיד בטוחים שזה לא קשור אליהם", הוא אומר. "אבל בפועל, שילוב של בעיות רפואיות נפוצות יחסית יכול בהחלט להוביל לזכאות".

אחד התנאים המרכזיים לקבלת הפטור הוא צבירת 90% נכות רפואית משוקללת לפחות. אלא שגם כאן, לדבריו, קיימת אי הבנה רחבה. "אנשים בטוחים שצריך להיות במצב רפואי קיצוני כדי להגיע לאחוזים כאלה", הוא מסביר, "אבל כשמשקללים מספר ליקויים יחד, התמונה משתנה". לדבריו, מצבים רפואיים כמו סוכרת, יתר לחץ דם, בעיות גב כתוצאה מישיבה ממושכת, דום נשימה בשינה שמצריך שימוש במכשיר CPAP, ואפילו אירוע לבבי מהעבר, עשויים להצטבר לאחוזי נכות משמעותיים.

"הבעיה היא שאנשים לא תופסים חלק מהדברים האלה כ'נכות'. מבחינתם זו פשוט בעיה רפואית שהם מתמודדים איתה ביום-יום. אבל מבחינת החוק, יש לכך משמעות אחרת לגמרי". לדבריו, במקרים רבים דווקא הליקויים הקטנים לכאורה הם אלה שעושים את ההבדל בין זכאות לבין דחיית הבקשה. "רבים מגיעים בלי להבין אילו ליקויים בכלל רלוונטיים לתהליך, ולכן הם לא מציגים תמונה מלאה".

עו"ד כהן מספר כי הגיע לתחום בעקבות מקרה אישי שטלטל אותו. "הגיע אליי עובד שחלה במחלה קשה. הוא ניסה להתמודד לבד מול המערכת, עבר ועדות רפואיות וקיבל אחוזי נכות נמוכים שלא זיכו אותו בכלום. כשהתחלתי לבדוק את התיק לעומק, הבנתי שהוא מפסיד אלפי שקלים בכל חודש רק בגלל ניסוחים בירוקרטיים והתנהלות לא נכונה מול הרשויות. ברגע שהצלחנו לשנות את התוצאה, הבנתי שזה התחום שבו אני רוצה לעסוק".

מאבק עם משמעות כלכלית אדירה

המשמעות הכלכלית של הפטור עשויה להיות דרמטית במיוחד עבור בעלי הכנסות גבוהות. לדברי עו"ד כהן, אדם שמרוויח כ-37 אלף שקל בחודש ומשלם מס הכנסה באופן קבוע, עשוי לקבל החזרים רטרואקטיביים של מאות אלפי שקלים, בנוסף לפטור עתידי ממס. "אדם שמשלם מס במשך שנים, ובסופו של דבר מוכר כזכאי לפטור, יכול להגיע להחזרים של 300 עד 500 אלף שקל ולעתים אפילו יותר. מדובר בסכומים שמשנים מציאות כלכלית".

אלא שהדרך לקבלת הפטור רחוקה מלהיות פשוטה. התהליך כולל איסוף מסמכים רפואיים, בניית תיק רפואי מסודר, הגשת בקשה לפקיד השומה והופעה בפני ועדות רפואיות של הביטוח הלאומי. לדבריו, זהו בדיוק השלב שבו רבים נשחקים או מבצעים טעויות שפוגעות בסיכויי ההצלחה שלהם. "אנשים מגיעים לוועדות בלי להבין מה באמת חשוב. לפעמים הם מתמקדים רק בבעיה המרכזית שממנה הם סובלים ומתעלמים מליקויים נוספים שיכולים להשפיע על התוצאה הכוללת".

לדבריו, כאן נכנס הערך של ליווי מקצועי. "המטרה היא לא רק להגיש טפסים", הוא מסביר. "צריך להבין את התיק הרפואי לעומק, לזהות את כל הליקויים הרלוונטיים, לדעת אילו מסמכים חסרים ואיך נכון להציג את הדברים מול הוועדות". במשרדו הליווי מתחיל כבר בשלב הראשוני של בחינת התיק הרפואי ובניית מעין סימולציה שמאפשרת להבין אילו בדיקות או מסמכים נוספים נדרשים כדי למקסם את סיכויי ההצלחה.

לדבריו, אחד ההבדלים שפחות מוכרים לציבור הוא ההבחנה בין נכות רפואית לצורך מס לבין נכות כללית בביטוח הלאומי. "בביטוח לאומי בודקים במקרים רבים את הפגיעה בכושר העבודה. לעומת זאת, בפטור ממס הכנסה בודקים את עצם קיומם של הליקויים הרפואיים, גם אם האדם ממשיך לעבוד ולהשתכר היטב. זו הבחנה שהרבה אנשים פשוט לא מכירים, ולכן הם אפילו לא בודקים זכאות".

מעבר לחוסר המודעות, יש גם את הפחד מהבירוקרטיה עצמה. ועדות רפואיות, טפסים והתנהלות מול רשויות מרתיעים לא מעט אנשים, גם כאשר מדובר בסכומי כסף משמעותיים מאוד. "אנשים אומרים לעצמם שאין להם כוח להתחיל את כל התהליך", אומר עו"ד כהן. "אבל בסופו של דבר מדובר בזכות שמעוגנת בחוק. לא אחת אנשים מוותרים על סכומי כסף עצומים רק כי הם חוששים מההליך או לא יודעים מאיפה להתחיל".

בעידן שבו יוקר המחיה והעומס הכלכלי מורגשים כמעט בכל בית, יותר ויותר אנשים מתחילים לבדוק אילו זכויות עומדות לרשותם. עבור חלקם הבדיקה הזו עשויה להוביל להטבה משמעותית שלא ידעו כלל שקיימת, ולעתים גם לשנות באופן ממשי את מצבם הכלכלי.

עו"ד איתי כהן
למעבר לאתר >>

בשיתוף עו"ד איתי כהן

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    צביקה הדר

    התפשר: צביקה הדר מכר את ביתו בתל אביב ב-14 מיליון שקל

    הדר חורש
    למעלה מימין: בני מאירוב, יאיר לפידות, קובי אלכסנדר; למטה מימין: אבנר סטפק, דייב לובצקי וניר ברקת

    קובי אלכסנדר שווה כבר מיליארד שקל: כך זינק שוויים של בכירי בתי ההשקעות

    מיכאל רוכוורגר
    בר וינקלר (מימין) ורועי ללזר. "זה עלינו, ליצור את החברה הכי גדולה שיצאה מישראל"

    בדרך לשבור את השיא של וויז: המרוץ של שני יזמים בני 24 ו-35בדרך לשבור את השיא של וויז: המרוץ המשוגע של שני יזמים בני 24 ו-35

    שגיא כהן
    פיטנס

    אריזות קטנות, עוד חלבון והמון כושר. השינוי העסקי שגרמו זריקות ההרזיה

    עמרי זרחוביץ'
    טל ישראלי דה מרקר

    "אני מרוויח יותר מ–80% מהאוכלוסייה - ועדיין לא יכול לקנות בית"

    עמית קמינסקי
    קיבוץ בית קמה

    "הקיבוץ מרוויח מהשכרת הבתים. למה שאנחנו, היורשים, לא נהנה מזה?"