מה מצב הממציאות לפי הדוח העדכני של WIPO ל-2025?
לפי דוח WIPO ל-2025, שיעור הנשים המופיעות כממציאות בבקשות בינלאומיות שפורסמו ב-2024 הסתכם בכ-18% בלבד. למרות עלייה הדרגתית לאורך העשור האחרון, הדוח מצביע על פער מגדרי מתמשך, המתבטא הן בשיעור הנשים מסך הממציאים והן בשיעור הבקשות שבהן משתתפת לפחות אישה אחת. ההערכה היא שבקצב הנוכחי יידרשו עשרות שנים עד להשגת שוויון מגדרי מלא בהמצאה, גם במדינות מתקדמות טכנולוגית.
איך ישראל נראית ביחס לעולם?
התמונה חיובית יותר. ישראל מדורגת גבוה במספר הנשים הממציאות עם שיעורים הנעים סביב 30% ואף יותר במדדים מסוימים. בהשוואה למדינות אירופה, ארצות הברית ויפן – ישראל בולטת לטובה. הדבר משקף שני גורמים: שיעור גבוה יחסית של נשים בתחומי מחקר כמו ביוטכנולוגיה, תרופות וכימיה, וכן סביבה אקדמית ותעשייתית חזקה בתחומים אלה. מאחר שהנתונים הבינלאומיים מראים כי נשים משתתפות יותר בתחומי מדעי החיים, לעומת תחומים הנדסיים וטכנולוגיים כבדים, ישראל נהנית מעמדה שבה תחומי המצאת הליבה שלה הם גם תחומים שבהם נשים נוכחות באופן משמעותי.
באילו תחומים נשים בולטות?
נתוני הדוח מצביעים על כך שהתחומים שבהם שיעור הנשים גבוה ביותר הם פודטק, ביוטכנולוגיה ופארמה. לעומת זאת, בתחומים כמו הנדסת מכונות, אלקטרוניקה, תקשורת ושיטות ממוחשבות, שיעור הנשים נמוך בהרבה. הפער אינו ייחודי לישראל; מדובר בתופעה עולמית הקשורה לחלוקה מגדרית בתחומי לימוד, ייצוג בתעשייה, נגישות למשרות מחקר ולמשאבי פיתוח ועמדות בכירות במערכי חדשנות.
מה מסביר את הפער, למרות ההתקדמות?
הפער במספר הנשים הממציאות אינו נובע ממכשול יחיד, אלא ממערכת של חסמים חינוכיים, מוסדיים ותרבותיים. כבר בשלבים מוקדמים מוצאים שנערות משתתפות פחות במגמות טכנולוגיות ובחוגים מדעיים, והפערים הללו ממשיכים גם בקריירה כאשר יש שיעור נמוך יותר של נשים בתפקידי מפתח בתעשיות עתירות־טכנולוגיה, ולעתים גם דפוסים שבהם נשים אינן מקבלות קרדיט מלא בתוצרים מחקריים.
מה ישראל עושה כדי לעודד נשים להמציא?
אמנם אין בישראל תוכנית לאומית אחידה לעידוד נשים לחדשנות, אך יש מספר יוזמות ממוקדות, חלקן ייחודיות לנשים בלבד. למשל, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה מפעיל תוכנית "מדעניות העתיד", המיועדת לנערות מצטיינות במטרה לחזק כניסה מוקדמת למסלולי STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). באקדמיה פועלות תוכניות לקידום נשים במחקר ומדע, כגון תוכנית 'הוגנות מגדרית' באוניברסיטה העברית ותוכניות מקבילות בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב. לצד זאת פועלות בישראל עמותות מקצועיות המיועדות לנשים בלבד, כמו קהילת נשים מובילות בפודטק בהובלת לבנה שיפמן, קהילת Women Tech Network, רשת בינלאומית עם שלוחה פעילה בישראל, ופורום נשים בתעשייה הפועל במסגרת התאחדות התעשיינים המעניק רשת מקצועית, מנטורינג והזדמנויות קידום לנשים בתפקידי ניהול בתעשייה ובהייטק.
מה נדרש כדי להגדיל את הסיכוי לשוויון אמיתי?
לפי WIPO, קידום נשים בחדשנות מחייב פעולה רב-שכבתית: חינוך מדעי מוקדם, חשיפה לתחומי STEM, הסרת חסמים מימוניים, תמיכה בחוקרות בתחילת דרכן, ומנגנוני מסחור שקופים שמבטיחים הכרה מלאה בתרומה. בישראל כבר קיימת תשתית משמעותית בכיוון זה, אך הדרך לשוויון מלא עוד ארוכה. בעידן שבו פטנטים הם מנוע מרכזי של צמיחה, שילוב נשים בחדשנות אינו רק סוגיה חברתית - אלא תשתית כלכלית הכרחית לחוסנה של התעשייה הישראלית.
הכותבת היא ראש מחלקת מדעי החיים וכימיה ועורכת פטנטים בריינהולד כהן.
ריינהולד כהן
לפנייה טלפונית: 03-7109333
לאתר החברה >>
לעמוד הפייסבוק >>
לעמוד הלינדקאין >>
בשיתוף ריינהולד כהן
