בחודש מרץ האחרון אושר תיקון חדש לחוק האזרחות הרומנית, דבר שחידד את הצורך לבצע את התהליך ביחד עם גורם שמעורה בנבכי הרשויות הרומניות ומכיר היטב את הבירוקרטיה במדינה. אחד מהם הוא עו"ד ונוטריון דניאל הרשקו, בעל רקורד מרשים בתחום.
הרשקו מסביר כי התיקון החדש לחוק שינה את כללי המשחק שהיו ידועים קודם לכן במספר אלמנטים מרכזיים. בראשם הדרישה לדעת רומנית ברמה B1, כלומר רמת ביניים לפי הסולם האירופאי להערכת שפות. במילים אחרות זה אומר שצריך לדעת לדבר, להבין ולכתוב טקסטים בשפה הרומנית מעבר לרמה הבסיסית. לצד הדרישה הזאת קיימות דרישות נוספות שנוגעות למסמכים ולבירוקרטיה, כאשר התיקון החדש הוביל גם להחמרה בתנאי התיעוד של מבקשי האזרחות, והשלבים הביומטריים.
חשוב לדעת כי תיקון 2025 לחוק האזרחות הרומנית אינו מתייחס באופן גורף לכלל מגישי הבקשות. למשל, התיקון לא רלוונטי למי שזכאי באופן אוטומטי לקבלת אזרחות ללא הליך מקדים - יוצאי רומניה שלא נשללה אזרחותם. לרוב, מדובר במי שעלה למדינה בצורה חוקית בשנים 1950־1951, אלה שלא ויתרו על אזרחותם בשנים 1965־1966 ואלה שעלו החל מאמצע שנות ה-80.
לעומת זאת, מי שנדרש להתחיל בהליך השבת אזרחות (Redobandire) או קבלת אזרחות (Dobandire) - כלומר צאצאים ליוצאי רומניה שאזרחותם נשללה בזמן עלייתם ארצה, וצאצאים ליוצאי מולדובה ואוקראינה שנולדו בשטח שהיה שייך לרומניה בשנים 1918־1940 וכיום שייך למולדובה או לאוקראינה, צריך לעמוד בתנאים החדשים של ידיעת השפה. אנשים שימלאו להם 65 שנה במועד הגשת בקשת האזרחות, מי שהגישו את הבקשה לאזרחות לפני מועד כניסת החוק לתוקפו, כלומר לפני 15 במרץ 2025, ומי שבקשתו לאזרחות אושרה וטרם נשבע אמונים, לא נדרשים לדעת רומנית ברמה B1.
תוכלו ללמוד על כך ועוד במדריך המקיף להוצאת אזרחות רומנית לשנת 2025.
לפניה טלפונית 054-5008538 >>
למעבר לאתר >>
בשיתוף עו"ד דניאל הרשקו
