בין טילים, תחרות וחדשנות: נמל אשדוד מנווט לעתיד

נמל אשדוד פועל בשנים האחרונות בתוך מציאות מורכבת: מלחמה, שיבושים בשרשרת האספקה, תחרות מול נמלים פרטיים והצורך להיערך למסדרונות סחר חדשים. עבור שאול שניידר, יו"ר דירקטוריון החברה, נקודת המוצא ברורה: "נמל אשדוד הוא באמת מרכיב קריטי בביטחון הלאומי הישראלי".

שניידר התארח בפודקאסט "מועצת המנהלים" של TheMarker Labes, שם סיפר כי כ־99% מהסחורות המגיעות לישראל עוברות דרך הים, ונמל אשדוד אחראי לכ־40% מהן. "הוא באמת צינור החמצן של המשק הישראלי", אומר שניידר. האחריות הזו קיבלה משמעות מוחשית לאחר 7 באוקטובר, כאשר עובדים התייצבו בנמל תחת ירי, בשעה שחלק מעמיתיהם נהרגו, איבדו בני משפחה, פונו מבתיהם או גויסו למילואים.

שניידר מספר כי כבר ב־8 באוקטובר הגדיר את המשימות המרכזיות: שמירה על פעילות רציפה מסביב לשעון, טיפול בכוח האדם ומתן מעטפת למשפחות העובדים והמילואימניקים. "העובדים גילו חוסן מטורף, אמיתי, גם המשפחות שלהם", הוא אומר. לדבריו, המשבר שינה גם את מערכת היחסים בארגון: "אנשים מבינים שיש פה משימה, משימה ברמה הלאומית, וכולם מתגייסים לטובתה ושמים את החיכוכים בצד. יש שותפות גורל אמיתית".

לצד הביטחון, הנמל מתמודד עם צוואר בקבוק תחבורתי. מספר המשאיות המגיעות אליו ירד, לטענת שניידר, מכ־4,500 ביממה לפני המלחמה לכ־3,000 כיום. הפתרון שהוא מקדם הוא חיבור יעיל יותר לרכבת המטענים, כחלק מהיערכות רחבה למסדרון הסחר IMEC. שניידר מדגיש כי ישראל מתחרה על מקומה בנתיב המחבר בין הודו לאירופה: "ישראל חייבת לנצח בסיפור הזה. היא לא יכולה להרשות לעצמה לא להיות חלק ממארג הקשרים והאינטרסים מול המזרח הרחוק, קרי הודו, ומול אירופה".

אתגר נוסף הוא התחרות מול הנמלים הפרטיים. לדבריו, כתב ההסמכה של נמל אשדוד מגביל את סוגי הפעילות שהחברה רשאית לבצע. "אנחנו נמצאים במצב אנומלי", הוא טוען, וקורא לתחרות מלאה, הגונה, הוגנת.

במקביל, הנמל מעמיק את השקעתו בחדשנות. ב־144 חברות סטארט־אפ נערכו בחינות, 44 השלימו פיילוט, 14 הפכו לספקיות ובעשר הושקע כסף. מבחינת שניידר, הכיוון חד: "ללא חדשנות וללא הבנה של מה שקורה, אתה לא יכול להתפתח, להתקדם ולהבין".

ניתן להאזין לסדרת הפודקאסטים ב-spotify או ב-apple podcast

בשיתוף חברת נמלי אשדוד