למה הסתיימה תמ"א 38?
תמ"א 38 הסתיימה עם פקיעת התוקף החוקי שלה, אבל גם מבחינה תכנונית היא כבר לא התאימה. תמ"א 38 עסקה בחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, אך בפועל יצרה תכנון אדריכלי תוצאתי, ולא מענה מערכתי. היא התמקדה בחיזוק מבנים בודדים ולא שיפרה את המרחב הציבורי. לעתים קרובות נוספו ממ"דים ומעליות בלי התחשבות בהשפעתם על מפלס הרחוב, תוך פגיעה בכיווני אוויר ובמערך הפנים דירתי, ונוצרו בניינים דחוסים עם בעיות תנועה, חניה וצפיפות. בנוסף, התוכנית הראתה כדאיות כלכלית רק באזורי ביקוש, ודווקא בפריפריה הפרויקטים נעצרו, לעתים באמצע, לאחר שהיזמים הבינו שאין בהם רווח, מה שהוביל לפערים ולעומס בלתי פתור על המרחב העירוני.
אילו חלופות קיימות כמענה להתחדשות עירונית?
החלופות כוללות בעיקר מסלולי פינוי בינוי ומתחמי התחדשות. בניגוד לתמ"א, אלו תוכניות מקיפות יותר, המאפשרות בנייה של מרתפים, פתרונות תחבורה וחניה, ומעודדות תכנון כולל לשכונות שלמות.
אחת מהן היא תיקון 139 לחוק התכנון והבנייה, המכונה גם "חלופת שקד". תוכנית זו הינה תוכנית בסמכות הוועדה המקומית, שמקצרת תהליכים ומבוססת על תכנון תומך רישוי. היא מתמקדת במה שקיים בפועל בשטח ולא רק בזכויות הבנייה, מתוך הבנה שהדיירים גרים שם שנים ולא תמיד מודעים לכל הפרטים הטכניים והסטטוטוריים. זו תפיסה חדשה שמביאה בחשבון גם את הרקע האנושי והקהילתי של המגרשים. בחלופת שקד יש חשיבה קצת אחרת, שמסתכלת קדימה, ומבינה שהצרכים האורבניים יהיו אחרים.
איך יוצרים תכנון בר קיימא לאורך זמן ומונעים התיישנות מהירה?
העולם שאחרי תמ"א 38 צריך להסתכל קדימה, כדי שלא לייצר את הכשלים האורבניים של העשור הבא. תוכניות להתחדשות עירונית צריכות לדבר על צמיחה עירונית ועיר צריכה להתחשב בדורות הבאים. עלינו לחשוב על חוויית הרחוב, במיוחד במדינה חמה כמו ישראל. אם ההליכה ברגל לא תהיה נעימה, אנשים ימשיכו להשתמש ברכב. לכן חשוב לתכנן רחובות מוצלים, עם עצים, ספסלים, מסחר פעיל ומעברים נעימים. זה מאפשר עירוניות אמיתית. אנחנו צריכים לתכנן מתחמים כיחידה שלמה, לא רק את הבניין, אלא גם את החיבור לרחוב, למבני הציבור ולדנ"א של השכונה. חוויית ההליכה והגישה לתחבורה ציבורית הן קריטיות, במיוחד בעידן שבו המדינה עוברת מרכב פרטי לתחבורה ציבורית, וזה הכיוון אליו אנו הולכים.
איך אפשר להימנע מאחידות ולשמר ייחוד אדריכלי?
היום הרבה מהפרויקטים דומים זה לזה כי קל יותר לשכפל מאשר לחדש. למשרדנו יש תשוקה אדירה לחדש. בעינינו, כל מגרש צריך טיפול אישי, שתואם את הדנ"א שלו הן ברמה האורבנית והן ברמת המרקם האנושי. מתחם צריך להיות תואם לעיר, למרחב, לדיירים וליזם. ריבוי השחקנים חייב להשפיע ולשנות את הליך התכנון. יש סל רגישות שנדרש מאיתנו, המתכננים, הרשויות והיזמים. הבנה שאנו נכנסים לתכנון שחייב להיות רגיש וחכם, עם הבנה שנעשה טעויות - כי אין תכנון נקי מטעויות - אבל בהחלט צריך לשקול את מרב הפרמטרים ולהסתכל מעבר לגבולות קיימים. התחדשות עירונית היא לא פתרון נקודתי. אנחנו חיים במציאות משתנה, ואין תכנון חף מטעויות. לכן נדרש תכנון רגיש, חכם, עם ראייה רחבה, לא רק למה שקיים – אלא למה שעוד יקרה.
הכותבת היא אדריכלית שותפה ובעלים במשרד דונסקי זוהר אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ, העוסק במגוון פרויקטים איכותיים של התחדשות עירונית, תכנון חוות שרתים, מבני ציבור, תכנון מבנים ונוף.
דונסקי זוהר אדריכלים ומתכנני ערים
טלפון: 03-6121249
למעבר לאתר >>
בשיתוף דונסקי זוהר אדריכלים ומתכנני ערים
