מהי אמצאה כשירת פטנט?
הגנה פטנטית ניתנת רק באמצאה חדשה, אמצאתית וישימה. אולם באמצאות בתחום מדעי החיים לעתים הגבול בין אמצאה לתגלית דק. אמצאות המערבות תהליכים טבעיים, חומרים שהופקו מהטבע, ושיטות טיפוליות או אבחוניות המבוצעות בגוף האדם, עלולות להיפסל במדינות שונות, למרות חדשנותן.
מה ההבדל בין תגלית לאמצאה?
תגלית היא גילוי של חומר או תהליך הקיימים בטבע, ואילו אמצאה כרוכה בהתערבות אנושית: בידוד, אפיון, שינוי או שימוש בחומר או בתהליך הקיימים בטבע. לדוגמה, תיאוריה מדעית אינה כשירה לפטנט, אך יישום חדשני שלה עשוי להיות כשיר.
האם ניתן לקבל פטנט על חומרים שהופקו מהטבע?
תלוי. בישראל ובאירופה, חומר המופק מהטבע, למשל רצף גנטי, עשוי להיות כשיר לפטנט, גם אם זהה מבנית לרצף בטבע. זאת בזכות תהליך בידודו ואפיונו, ההופכים אותו לתוצר מעשה ידי אדם. לעומת זאת, בארצות הברית נפסק שרצף גנטי או כל חומר שבודד מהטבע וזהה מבנית, למשל ברצף שלו, למקבילתו בטבע, אינו כשיר לפטנט.
ומה על צמחים ובעלי חיים?
בישראל ובאירופה צמחים ובעלי חיים שהתקבלו בלעדית בתהליכי טיפוח, כהכלאה וסלקציה, אינם זכאים לפטנט. לעומתם, צמחים ובעלי חיים שהושגו בתהליכים טכנולוגיים, כהנדסה גנטית – ניתנים להגנה פטנטית.
האם שיטות רפואיות כשירות לפטנט?
תלוי. בישראל ובאירופה שיטות טיפול הכוללות שלבים המבוצעים בגוף האדם (למשל מתן תרופה ופעילות ניתוחית) אינן כשירות לפטנט. עם זאת, השימוש בחומרים ובתרכובות רפואיות לשיטות טיפול, כשיר. זוהי דוגמה לניסוח תביעת פטנט שמנסה מצד אחד לאפשר חופש פעולה של הרופא הבודד ולא לפגוע בזכות הציבור לקבל טיפול ראוי, ומצד שני לתמרץ יצרני תרופות לפתח תרופות לשימוש טיפולי. בניגוד לכך, בארצות הברית שיטות טיפול רפואיות כשירות לפטנט.
ומה על שיטות דיאגנוסטיות?
ברוב המדינות שיטות דיאגנוסטיות כשירות פטנט בתנאי שאינן מבוצעות בגוף האדם. לעומתן בארצות הברית שיטות דיאגנוסטיות נחשבות כמבוססות על תופעת טבע, ולכן אינן כשירות.
מהם השיקולים האתיים המונעים כשירות לפטנט?
אמצאות המנוגדות למוסר ולתקנת הציבור אינן כשירות לפטנט. כך, משרד הפטנטים האירופי (EPO) דחה בקשת פטנט ליצירת כימרות אדם־חזיר מטעם אוניברסיטת מינסוטה, שכללה החדרת תאי גזע אנושיים לחזיר מתוך כוונה לגדל איברים אנושיים שנועדו להשתלה. מערכת הפטנטים האירופית קבעה שמדובר בטכנולוגיה המציפה שאלות אתיות חמורות, בעיקר בכל הנוגע לפגיעה בכבוד האדם.
ומה בנוגע לרווחת בעלי חיים?
בעיקר באירופה, נעשה ניסיון לשמירת איזון עדין בין קידמה מדעית למניעת סבל בעלי חיים. כך, למרות התנגדות עזה מצד גופים רבים מטעמי מוסר, ה-EPO העניק פטנט על עכבר מהונדס לצורכי חקר סרטן, בזכות תרומתו לאנושות. אולם בקשה לפטנט על שיטה המשתמשת בארנבות לייצור תרופה נדחתה, בשל תועלת מזערית ביחס לסבל שנגרם.
מהי המשמעות עבור יזמים וחוקרים?
פטנט אינו רק מסמך משפטי – אלא כלי אסטרטגי הדורש תכנון מראש, ידע רגולטורי והבנה של מגבלות מוסריות ומשפטיות. ההבדלים בין שווקים מחייבים חשיבה מותאמת – מדעית, משפטית ואתית גם יחד. כך, קריטי להגדיר נכון את התחום המוגן בתביעות הפטנט. לכן חשוב לבחור עורכי פטנטים שמבינים גם במדע וגם בפסיקה - זה יכול לעשות את כל ההבדל.
הכותבת היא שותפה במחלקת מדעי החיים ועורכת פטנטים בריינהולד כהן, מתמחה בביוטכנולוגיה, ביולוגיה מולקולרית, אימונולוגיה ועריכה גנטית.
לפנייה טלפונית: 03-7109333
בשיתוף קבוצת ריינהולד כהן
