מי זכאי להכרה כנפגעי פעולות איבה?
לאחר שאדם נפגע באירוע טרור הוא נדרש בעל כורחו לצאת למאבק מול המערכת. חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה נועד להגן על מי שחייהם השתנו ברגע אחד של אלימות, אך הדרך לשם לא תמיד פשוטה. כל אזרח או תושב ישראלי שנפגע בפעולת טרור זכאי להכרה כנפגע איבה, בין שהפגיעה התרחשה בשטח ישראל או בשטחים שהוגדרו במסגרת החוק. בהקשר הזה חשוב להבין שגם מי שלא נפגעו פיזית, אבל סובלים מאתגרים נפשיים כמו פוסט טראומה, זכאים להכרה ולפיצוי.
אילו הטבות ופיצויים ניתנים לנפגעים?
המדינה יצרה מערכת שמטרתה לעטוף את נפגעי הטרור ולסייע בשיקומם. למי שנקבעה נכות של 20% ומעלה מגיע תגמול חודשי קבוע שיאפשר קיום בכבוד. מערך הטיפול הרפואי נועד להיות מקיף – מאשפוז ועד תרופות, ציוד רפואי וטיפולים שיקומיים שיחזירו, ככל האפשר, את היכולת לנהל חיים תקינים.
התפיסה העומדת בבסיס החוק היא שיש להתאים את הסיוע לכל אדם באופן ייחודי ולא לצפות מהאדם להתאים את עצמו למערכת. לדוגמה, בשביל מי שהטראומה גורמת לו לחרדה בחללים סגורים, יש אפשרות לסיוע בהתאמת דיור מרווח יותר. בשביל אדם כבד משקל שנפגע ברגליו, יש אפשרות להתאמת רכב שיאפשר לו ניידות. החוק מכיר בכך שכל נפגע מתמודד עם אתגרים משלו ולכן הפתרונות מוכרחים להיות מותאמים אישית.
איך המערכת עלולה להחמיץ את מידת הפגיעה?
למרבה הצער, דווקא ברגעים הקשים ביותר בחייהם, נפגעים רבים נאלצים להתמודד עם מערכת שלעתים מקשה עליהם. הטעות הגורלית ביותר מתרחשת כשהנפגע או בני משפחתו פונים למסלול הלא נכון – כמו לדוגמה תביעת נכות כללית במקום תביעה כנפגע איבה. במקרים מסוימים המערכת נוטה לקבוע נכות נמוכה מ-20% – הרף המינימלי לקבלת תגמול חודשי. יש מקרים רבים שבהם אנשים עם פגיעות משמעותיות קיבלו 19% נכות, 1% בלבד מתחת לרף הקריטי. כשמדובר בפגיעות נפשיות, עולה השאלה איך מוכיחים כאב שאינו נראה לעין. במצב כזה, הדחף הטבעי של רבים הוא "להיות חזקים" ולהמעיט בתיאור הפגיעה, אבל זה כמובן עלול לפעול לרעתם. זהו לא המקום להפגין חוסן, אלא להציג את המציאות היומיומית המורכבת.
איך לנהל את תהליך התביעה בצורה מושכלת?
כדי לשפר את הסיכויים לקבלת ההכרה, כדאי לנהל יומן מפורט של כל התסמינים והקשיים, גם אלה שנראים שוליים. תעדו כאבים, לילות ללא שינה, פלאשבקים, קשיים בעבודה או אפילו אתגרים בתפקוד המשפחתי. חשוב גם לשמור על כל מסמך – מהאשפוז הראשוני ועד סיכומי ביקורים אצל גורמים מטפלים. אל תהססו לבקש מהרופאים לתעד בכתב את כל התלונות והממצאים. כאשר אדם רועד בפגישה או בוכה פתאום, זה צריך להופיע בתיעוד. גם אם התביעה נדחתה, תזכרו שזאת לא המילה האחרונה. לא פעם ההחלטה הראשונית אינה מבוססת על התמונה המלאה ובערעור ניתן להציג עמדה מורכבת ומפורטת יותר. מעל לכל, חשוב שלא לוותר עד שתקבלו את המענה הראוי – אם בהתאמת דירה, רכב מיוחד או סיוע בחזרה למעגל העבודה. אל מול זוועות הטרור, זאת תפקידה של המדינה לסייע בבניית החיים מחדש, באופן שמכבד את המציאות החדשה שנכפתה עליכם.
הכותב הוא עורך דין, יו"ר ועדת נכים, תגמולים ושיקום ארצי בלשכת עורכי הדין ומתמחה בייצוג נכי צה"ל ונפגעי איבה. כנכה צה"ל בעצמו, שנפצע בפעילות מבצעית במלחמת לבנון השנייה, הוא מביא ניסיון אישי ומקצועי עשיר בטיפול בתיקים מורכבים.
עו"ד עומר יעבץ
טלפון: 03-5758482
לפנייה במייל >>
בשיתוף עו"ד עומר יעבץ
