בחירתה של עידית אבו, בעלת סטודיו לעיצוב פנים, להקדיש את עיקר עשייתה לתכנון מרחבי למידה וסביבות עבודה ומשחק חדשניות ואטרקטיביות אמיצה — לאור אתגרי המציאות המשתנה. "המרחבים שבהם שוהים בני הדור הצעיר שעות ארוכות ביום אינם תואמים תמיד את צורכיהם האמיתיים. חלק גדול ממבני החינוך עדיין מאופיינים בפרדיגמה מיושנת שמייצגת עידן שזמנו עבר", מתארת עידית. "המציאות בחוץ, לעומת זאת, מתאפיינת בקהילות, בקשרים והקשרים, בדפוסי חשיבה מסתעפים מאוד, כשהטכנולוגיה ועולמות הדיגיטל משמשים כמצע לפעילות שבה אנחנו, ועוד יותר ילדינו, נעים ופועלים. על הפער הזה שבין עולם משתנה לבין עולם החינוך יש לגשר. הפדגוגיה שהולכת ומשנה גישה צריכה לקבל תמיכה במרחבי למידה שיהוו פלטפורמה ויאפשרו את השינויים הרעיוניים".
מרחב למידה חווייתי
עידית אבו מתמצתת את עיקר עשייתה בתכנון נכון, שמביא בחשבון את מכלול הצרכים של קהילת הלומדים. "אני משנה מרחבים קיימים בצורה כזו שיוכלו לבטא את החדשנות הפדגוגית וישקפו את העידן החדש", היא מסבירה.
הסטודיו של עידית אבו ממוקם במודיעין, ומשנת 2015 ממוקד בתכנון ועיצוב של מרחבי למידה חדשניים. "היצירה היא חלק בלתי נפרד מחיי וכך היה מאז ומתמיד. העבודה עם חומרים מרגשת אותי, האפשרות למתוח גבולות וכן האפשרויות המרובות שקורצות לפעולה", מסבירה עידית, שתיכננה ועיצבה שורה ארוכה של מוסדות חינוך ומרכזי לימוד לחדשנות. בין הפרויקטים הבולטים ניתן למנות הסבת אולם ספורט בן כמאה שנה למרחב עבודה שיתופי לסטודנטים במכללת דוד ילין בירושלים; מרחב יזמות לסטודנטים במכללת אחווה וכן בית הספר לחינוך באותה מכללה.
פרויקט נוסף שאותו תיכננה והובילה הוא בבית הספר היסודי ענבלים במודיעין. על הפרויקט, שאותו מגדירה עידית כ"מִצִּיר מעבר סתמי למרחב למידה חווייתי", היא מספרת: "ענבלים מושתת על עיקרון של למידה בתנועה ומתבסס על תחום המדעים על היבטיו השונים. המטרה היתה להפוך את המרחבים הציבוריים למרחבי למידה שמזמנים חוויית למידה רלוונטית ומשמעותית. המסדרון הרחב שמחבר בין הכיתות קיבל נוכחות מרשימה בעזרת שפה עיצובית שיצרתי וביטאה עקרונות למידה של המקום".
WELL BEING WAR
אחד מהמאפיינים הבולטים בעיצוביה של עידית הוא המושג בית. "בשנים האחרונות, ובפרט מאז אירועי 7 באוקטובר, הבית מקבל עוצמות אחרות", היא מסבירה. "בעוד שהקורונה תיעתעה בין המרחב הפרטי והציבורי, 7 באוקטובר יצר מציאות כאוטית שבה הבית נשמט לגמרי מיושביו. במובן הכי פיזי וכואב, אנשים איבדו בית, ובית איבד את אנשיו. הקורונה הכניסה רעיונית את המושג WELL BEING לסביבות העבודה וגם למרחבי הלמידה, מתוך צורך הקורא ליצירת תחושת ביטחון, ביתיות וזיקה של הפרט לקהילה. אחרי 7 באוקטובר התגבר הצורך והפך ל-WELL BEING WAR — כפי שאני מנסחת זאת — והוא אחד היסודות המתווים בתכנון מבני חינוך כפי שאנו רוצים לראות. תחושת הבית והביטחון חייבת להתקיים כמצע עיצובי שיאפשר למידה".
ומהם הקווים שמנחים אותך בעיצוב מרחבי למידה חדשניים?
"למעשה, התלמידים הם לקוח הקצה שלי. הבנת השונות ביניהם, העולם ומלואו שנושא כל אחד מהם, היא הבסיס לעבודתי. מבחינתי כל אחד ואחת צריכים לקבל את המענה במרחבים שאני מתכננת ומעצבת. המרחב הציבורי במשמעותו המסורתית כבר לא קיים, ועל פי צורכי הדור צומחים במקומם מרחבים שיתופיים בעלי זיקה הדוקה למרחב הפרטי. כך נרקם מרחב למידה, מחקר ופעילות הוליסטי שמכיל אפשרויות והזדמנויות מגוונות ללמידה, לפתרון בעיות ועוד".
בעניין זה עידית מותחת קו ישר בין תעשיות הפיתוח וההנדסה לעולמות החינוך הצעיר ומציינת כי "היום נעה הפדגוגיה לעבר הליכים של זיהוי בעיות רלוונטיות וסביבן נבנית הלמידה. על בסיס תפיסה זו מתוכננים המרחבים החדשים, הכוללים סביבות מייקרים, אזורי מלאכה פשוטה, מרחבי טכנולוגיה ודיגיטל וכן סביבות של מרחבי עיון, העשרה ופעילות גופנית. המרחבים נשזרים זה לצד זה ויש הכול מהכול, כדי לאפשר ללומדים לתפקד כחלק מקהילה, לפתור בעיות כשברשותם ארגז כלים רחב".
היא מדגימה את השינוי דרך פרויקט שיפוץ בספריית תיכון עירוני ה' ע"ש יצחק נבון במודיעין. "המטרה היתה להפוך את מבנה הספרייה המלבני והסתמי למרחב מרכזי שמתקיימות בתוכו פעילויות משתנות", היא אומרת ומסבירה כי לשם כך חולק החלל לשני אזורים מרכזיים, באמצעות חומר וצורה. ביטויי העיצוב גולשים לקירות ולתקרה לצורך העצמת החוויה: "בתוך בועה כחולה שמרתי על מדפי הספרים המסורתיים, ולצדם פינות ישיבה משתנות ופזורות. בחלק השני פוזרו שולחנות לימוד המאפשרים סידור משתנה וגמיש בהתאם לסוג הפעילות. עוד הצבנו עמדות מחשב ופינות ישיבה. הקירות זכו לשפה עיצובית ולאלמנטים המזמינים את הילדים להישען עליהם ולנהל שיח פעיל".
מעבירה את זה הלאה
את המומחיות שצברה עידית אבו במשך שנים, בעולמות התכנון והעיצוב של מרחבי למידה חדשניים, היא מעבירה הלאה. "חשוב לי להפיץ את הבשורה לעוסקים בתחום, ובכלל זה לא רק מעצבים אלא גם אנשי חינוך, להבנה של חיבור בין רעיון פדגוגי ליישומו בתכנון המבנים", אומרת עידית שמרצה בפני קהילות של מעצבי פנים בתחום סביבות חדשניות ללמידה, לעבודה ולמשחק בבית הספר לעיצוב "סקולה", ובפני פורומים של צוותי הוראה, מנהלי בתי ספר, רשויות, גופים ציבוריים ופרטיים, וחושפת אותם לאפשרויות של הפיכת בתי ספר למרחבים המבטאים חדשנות פדגוגית. להרצאה היא נתנה את השם הנועז "ידועה בציבור".
בנוסף על כל זה, בימים אלה יוצאת עידית עם קורס הבוחן פתרונות מעשיים לפער הקיים בין הארכיטקטורה המסורתית של מבני הציבור והתאמתם לפדגוגיה המתחדשת והוא כולל שבעה מפגשים מעשיים ופוקחי עיניים. הקורס מיועד למעצבי פנים שמעוניינים להיכנס לזירה המרתקת הזו, וכן לאנשי חינוך בעלי גישה עיצובית שמעוניינים להוביל מהלך להתאמת צורכי המוסדות לעידן הנוכחי. "אני כל כך מאמינה בנישה הזו, והעשייה בתוכה חייבת להיות נכונה", היא מסכמת. "אין מוצא מהשינוי הזה. הפדגוגיה השתנתה וממשיכה להשתנות והדור החדש שואף למשהו אחר; המבנים צריכים לתמוך בכך".
לאתר >>
לדף הקורס >>
לעמוד הפייסבוק >>
לעמוד האינסטגרם >>
בשיתוף עידית אבו






