מה עושים כאשר חוזה לא מסדיר מנגנון לפתרון מצב שבו לא ניתן לקיים את החוזה כלשונו, בשל נסיבות חיצוניות לצדדים? כמו למשל, מצב שבו חברות התקשרו ביניהן בחוזה לייבוא סחורה, אבל עקב המלחמה, הסחורה מתעכבת ואחד הצדדים אינו יכול לקיים את התחייבותו או בנדל"ן, או כאשר בשל הסלמה ביטחונית פונה יישוב שבו הושכרו דירות וכעת השוכרים אינם יכולים להתגורר בהן?
עיון בחוזה ההתקשרות מגלה לעיתים, כי לא קיים בחוזה סעיף מפורש המסדיר או מתייחס למצב כזה. כך, הצדדים נמצאים בסיטואציה שבה יש חוזה המגדיר התחייבויות ומועדים לקיומן, אולם לא ניתן לקיים אותו כלשונו, כפי שהסכימו מלכתחילה.
טענת סיכול חוזה - הגנה למפר בשלושה תנאים
פתרון אחד ניתן למצוא בסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א -1970
("החוק"), הקובע את דוקטרינת ה"סיכול".
טענת הסיכול היא טענת הגנה של הצד המפר, מפני תביעות לאכיפת החוזה או לפיצויים, שבכדי שתתקבל, נדרש להוכיח כי מתקיימים שלושה תנאים מצטברים: הראשון - העדר צפיות, כלומר, המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת בעת כריתת החוזה על הנסיבות שגרמו לסיכולו; השני - בשל אותן נסיבות בלתי צפויות, קיום החוזה הפך בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי מההסכמות והשלישי- שהמפר לא יכול היה למנוע את הנסיבות והשפעתן על החוזה.
התוצאה של טענת הסיכול היא אמנם שלילת תרופת האכיפה והפיצויים, אולם הטענה אינה בהכרח שוללת את ביטול החוזה (והשבה), זכות הנשמרת לנפגע בהפרה יסודית של החוזה. ואולם, סעיף 18(ב) לחוק מקנה לבית המשפט סמכות להגיע לתוצאות שאינן בהכרח ביטול החוזה במקרה של סיכול, ואף לאפשר את קיומו ולו באופן חלקי או תוך מתן שיפוי לנפגע, והכל כפי שנראה לבית המשפט "צודק לעשות כן בנסיבות העניין ובמידה שנראה לו".
בעבר הסתמנה בפסיקה פרשנות צרה ודווקנית לתנאי של העדר ידיעה או צפייה אודות הנסיבות המסכלות. הגישה הרווחת הייתה, כי אין אירוע שאינו ניתן לצפייה, וכי כמעט "הכל צפוי".
בהקשר של מלחמות, ציין השופט לנדוי בפסק דין משנות השבעים, שעסק במלחמת יום הכיפורים - כי עבור אדם שחי בישראל, בענייני מלחמה ושלום "הכל צפוי". מאז הגישה התרככה. בפסק דין משנת 2000 שדן במלחמת המפרץ, קבע השופט אנגלרד כי יש לאמץ גישה נוקשה פחות, וציין כי "יש לבחון בכל מקרה ומקרה את השפעת האירוע החריג, כגון פרוץ מלחמה, על מהותם של היחסים החוזיים. כלומר, את מבחן הצפיות יש להחיל לא על עצם פרוץ המלחמה, אלא על ההשלכות המעשיות של האירוע על מהות היחסים החוזיים".
כלומר, בית המשפט יבחן האם המלחמה אכן גרמה לכך שבמקרה הספציפי הצדדים לא יכולים לקיים את החוזה כלשונו, או שמא הצד המפר משתמש במלחמה כתירוץ לחמוק מהתחייבויות וכדי לשנות הסכמות חוזיות.
תמיד חשוב לפעול בהתאם לעקרונות של הגינות ותום לב. כלומר, צדדים אינם רשאים להתנער מחיוביהם לפי החוזה, או לפעול באופן חד צדדי, אלא עליהם לעשות מאמץ לקיים את החוזה ולנסות להגיע להסכמות במטרה להתאים את החוזה לנסיבות שהשתנו.
אם הצדדים הגיעו למצב בו אינם מצליחים להגיע להבנות לגבי מנגנון לפתרון הבעיה, קיימים כלים נוספים בחוק המאפשרים לבית המשפט ליצוק תוכן אל החוזה וליצור מנגנון במסגרתו החוזה יקוים, שכן הכלל הבסיסי בדיני חוזים הוא שחוזים יש לקיים.
"חוזים יש לקיים"
כל עוד אין הפרה משמעותית או שקיום החוזה לא יהיה צודק בנסיבות, בית המשפט ייטה לרוב לפרש את החוזה או להתאים אותו. זאת כדי למצוא את הדרך שבה הצדדים יוכלו לקיים את החוזה למרות הנסיבות החדשות שנוצרו, ולהגשים את מטרת העל של קיום החוזה.
חוק החוזים קובע כללים לפיהם מוסמך בית המשפט לאפשר את קיום החוזה במצב שבו החוזה אינו מתייחס לנסיבות שהתרחשו בשל המלחמה, כמו פינוי יישובים, "מצור ימי", גיוס מילואים וכדומה, זאת באמצעות כללי פרשנות חוזה, שמעוגנים בסעיפים 25-26 לחוק החוזים הכללי. כלומר, בית המשפט יפרש את החוזה לפי לשונו, כשזו משתמעת במפורש מהחוזה, בהתאם לאומד דעת הצדדים וכוונתם ועל פי כללי פרשנות והשלמת חוזה המקובלים בדיני חוזים (כמו מתן עדיפות לפירוש המקיים את החוזה לעומת פירוש לפיו הוא בטל; פרשנות נגד מנסח החוזה או לפי הנהוג והמקובל בחוזים מאותו סוג).
כאשר מדובר בחוזים עליהם חלים חוקים ספציפיים, בתי המשפט יבחנו את החוזה גם בהתאם לחוק המיוחד שחל– למשל- חוזה שכירות, חוזה מכר דירות, חוזה צרכני ועוד.
לאור הפסיקה ומאחר שלא ניתן לדעת בוודאות כיצד יפורש החוזה ככל וייבחן בבית המשפט, המלצתנו היא לוודא, כבר בעת גיבוש החוזה, טרם חתימתו, כי ינוסח באופן ברור ושלם ככל שניתן, לרבות הגדרה של "נסיבות מסכלות" ושילוב מנגנונים לפתרון בנסיבות בלתי צפויות שעשויות להתרחש במהלך קיום החוזה.
גוליס ראובני ילינק - משרד עו"ד
כתובת: דרך מנחם בגין 150, תל אביב - מגדל WE-TLV קומה 2
טלפון: 03-5030960
לפנייה במייל >>
למעבר לאתר >>
למעבר לכרטיס הדיגיטלי >>
למעבר לעמוד הפייסבוק >>
בשיתוף גוליס ראובני ילינק - משרד עו"ד
