תארו לכם שהגעתם לגיל פרישה וגיליתם שהקצבה שצברתם בעשרות שנות עבודה רחוקה מאוד משכרכם בפועל בתקופת העבודה. איך תשמרו על אותה רמת החיים? ללא אסטרטגיה ברורה ורציפה יהיה זה קשה עד בלתי אפשרי. אחת הבעיות השכיחות בישראל הינה הפער בין קצבת הפנסיה בפרישה בפועל, לבין רמת ההכנסה הממוצעת החודשית בשנות העבודה, פער שנקרא "יחס התחלופה". מצד שני, במאה ה–20 היתה התארכות יוצאת דופן בתוחלת החיים ובישראל היא מהגבוהות בעולם. כלומר, הכסף צריך להספיק לזמן רב לאחר הפרישה בפועל. בלתי אפשרי לשמר את רמת החיים בשנות הפרישה, כך שתהיה זהה לשנות העבודה, ללא תוכנית מכוונת מטרה שתעזור לגשר על הפער הצפוי, היות שהוא צפוי להיות גבוה הרבה יותר מהמשוער.
אמנם החסכונות הפנסיוניים של הציבור צמחו בכ–50% בשנים האחרונות, ואף מהווים כחצי מתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור שחצה את רף ה–5 טריליון שקלים — ולמרות זאת מרבית הישראלים יגיעו לפרישה ויגלו פער גבוה מאוד בין הקצבה לשכר. הסיבה היא טעויות קשות שמבצעים החוסכים בדרך. ביניהן ניתן למנות: משיכת כספי הפיצויים הפטורים — טעות קשה אשר פוגעת בעת המשיכה פעמיים. לדוגמה: משיכת 200,000 שקל מכספי פיצויים לאורך השנים תפגע בקצבה החודשית הצפויה לגבר בן 67 בכ–2,000 שקל ובכ–1,600 שקל בקצבה הצפויה לאישה הפורשת בגיל 64. וזו לא הפגיעה היחידה — כל שקל שנמשך מכספי הפיצויים הפטורים יוריד בעתיד את תקרת ההכנסה הפטורה ב–1.35 שקלים, דבר אשר יפגע בקצבה נטו לאחר מס בצורה משמעותית. משיכת כספי קרנות השתלמות — קרן ההשתלמות הינה מכשיר המאפשר לחוסך השכיר והעצמאי להפקיד תקרת הפקדות מוגדרת ומתעדכנת שנתית, צמודה למדד ופטורה ממס רווחי הון לפי התקרה. אמנם קרן ההשתלמות נזילה לאחר שש שנים, אך אסור להתפתות למשוך ממנה ויש להמשיך ולהפקיד ולתת לקרן לצבור ולעבוד תחת חוק הריבית דריבית. בניהול נכון של הקרן ובחשיפה נכונה (לפי טווח הזמן עד הפרישה), ניתן יהיה להגיע לסכום הוני גבוה מאוד, פטור ממס, אשר יעזור לגשר על חלק מהפערים של יחס התחלופה.


בטבלה המצורפת לכתבה ניתן לראות שבכל סימולציה שמראה תסריט עתידי של צבירה וקצבה לא מובאים בחשבון כמה גורמים חשובים, כגון התחלת עבודה מאוחרת, הפסקת עבודה של לפחות שמונה חודשים לאורך שנות העבודה, משיכת כספי פיצויים בדרך והקדמת היציאה ממעגל התעסוקה בכשלוש שנים. כל אלה מפחיתים את הקצבה בפועל בצורה משמעותית, לעתים ב–50%–60%.
ההכנסות בפרישה מורכבות משלושה רבדים: הראשון הוא ביטוח לאומי — קצבת יחיד עומדת על 1,680 שקל, ויש תוספת ותק של 2% לקצבה לכל שנת עבודה מלאה. התוספת המקסימלית הינה על 25 שנות עבודה, כלומר תוספת של 50% לזכאים, שמביאה אותם לקצבה של 2,520 שקל; הרובד השני הוא מכשיר פנסיוני עיקרי (קרן פנסיה/ביטוח מנהלים/קופת גמל) — זהו הרובד הכי חשוב. שם המשחק הוא להתחיל לחסוך לרובד זה בגיל כמה שיותר צעיר, לשמור על רצף, לא למשוך כספי פיצויים, להיות בחשיפה מנייתית אשר תואמת את הגיל ולהבין שלכל 1% תשואה לאורך השנים חשיבות כלכלית רבה לקצבה העתידית, אשר יכולה להגיע לבדה לאלפי שקלים תוספת לקצבה; הרובד השלישי הוא מכשירי חיסכון נוספים. חשוב להבין שעל מנת לגשר על הפער הצפוי עלינו לתכנן מראש שני מקורות לכספים הוניים אשר ישמשו אותנו בפנסיה. לכן חיסכון באמצעות אסטרטגיה מתוכננת היטב הוא כה משמעותי.
כפי שהזכרתי, המכשיר החשוב ביותר לרובד זה הינו קרן ההשתלמות. יש לנהל מכשיר זה בחוכמה, בחשיפה תואמת גיל, להמשיך ברצף עם מנוע ההפקדות. רק ממכשיר זה אפשר להגיע לפרישה עם מעל למיליון שקל הוני פטורים ממס. חוסך אשר יפקיד מגיל 30 עד גיל פרישה 1,000 שקל בחודש יגיע לגיל 67 עם 1,238,341 שקל ולגיל 64 עם 1,037,660 שקל (בהנחת תשואה של 6% בשנה). מובן שקיימים עוד מכשירים לניהול יעיל, נכון וחכם של הכספים הפנויים. גם כאן שם המשחק הוא מודעות ומנוע הפקדות.
סיכום ומסקנות
על מנת לצמצם כמה שיותר את הפער, יש לנקוט אסטרטגיה המשלבת חיסכון מגיל כמה שיותר צעיר, שכוללת מכשירים מגוונים המעניקים הטבות מס וחלקם פטורים ממס רווחי הון, ולמשך שנים. איך עושים את זה? ראשית, קבעו אסטרטגיה והתמידו בה. התמדה היא המפתח. שמרו על עדכנות פיננסית ועל צרכנות פיננסית נבונה במשק הבית. לעדכנות פיננסית יש חשיבות רבה, היות שקיים פער גבוה מאוד בין מנהלי ההשקעות לתקופות ארוכות, והכוח החזק ביותר שפועל כאן הינו ה"ריבית דריבית". פערים אלו יכולים לבדם להשפיע במידה רבה על יתרת הנכסים הצפויה בפרישה. הפערים האלו נובעים מאופי ניהול השקעות שונה לעתים בין היצרנים, המושפע מגורמים רבים כגון פיזור גיאוגרפי, חשיפה למט"ח, חשיפה יתרה לסגמנט מסוים, אחוז נכסים לא סחירים במוצרים הפנסיוניים ובאילו סגמנטים ואלו רק חלק מהגורמים לשונות. יש לשים לב להימצאות במוצר הפנסיוני המתאים לך — גם כאן יכולה להיות משמעות כלכלית אדירה ביתרה הצפויה. כדאי תמיד להיעזר באיש מקצוע אשר יבנה אסטרטגיה אישית וישמור על רצף יישום האסטרטגיה עד לפרישה. יש לכך משמעות רבה, היות שבמשך חיי העבודה קיימות עזיבות עבודה מעת לעת, דבר המקשה בסופו של דבר לשמור על המשכיות קיום אסטרטגיה ללא ליוויי רציף. יש פתרונות רבים המאפשרים לנהל כספים פנויים תחת אותם עקרונות שבהם מנוהלים המוצרים הפנסיוניים, קרי האפשרות לעבור בין רמות סיכון ובמוצרים מסוימים בין יצרנים, עם דחיית מס וללא עלויות קנייה/מכירה. כוח הריבית דריבית יכול לפעול גם כאן באופן משמעותי מאוד. התחילו ביישום האסטרטגיה בגיל כמה שיותר צעיר. כך תבטיחו לעצמכם פרישה בראש שקט ושמירה על רמת החיים.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ואו ייעוץ/שיווק פנסיוני ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב הינו מתכנן פיננסי, מרצה לחברות ומלווה בכירים.
052-6504242>>
לפניה במייל>>
לפניה בוואטס אפ>>
אחד העם 9, מגדל שלום, תל אביב
בשיתוף עידו הלר




