המפגש הרפואי בין המטופל ללקוח מורכב מתהליכים ותחנות רבות, כשבמידה שהן לא מקיימות קשר יעיל ומדויק בינן לבין עצמן, וכמובן בינן לבין המטופל, נוצרים פערי מידע שעלולים לגרום לטעויות ולנזקים חמורים למטופל. "ניתוח" הוא שם כללי לתהליך רפואי מורכב ביותר, שבנוי, כמו לגו, מאבני בניין שונות, שכל אחת מהם מנוהלת על ידי בעל מקצוע רפואי אחר, ולכן כל כך חשוב לשמור על תקשורת והעברת מידע מסודרת, ולוודא שכל בעל מקצוע בתהליך, יודע, מבין וקשוב, לצרכי המטופל שעתיד להיות מנותח. תביעות רשלנות רפואית עקב ניתוחים כושלים הן יחסית נפוצות, כשהתקלה יכולה להתרחש בהרבה תחנות. עורך הדין והרופא דוד שרים מחזיק בניסיון של 30 שנה בטיפול בתיקי רשלנות רפואית בניתוחים, נותן כמה המלצות חשובות בנושא.
האם יש התוויה לניתוח? או: לא תמיד החולה זקוק לניתוח
הצורך בניתוח מתעורר בדרך כלל לאחר אבחנה של רופא לבעיה ממנה סובל המטופל אשר הפתרון לה, על פי האבחון - הוא ניתוחי. "חשוב לזכור שלא תמיד החולה באמת זקוק לניתוח ולעיתים הרופא מציע ניתוח גם אם המצב לא מחייב ניתוח, כי הרופא מתפרנס מביצוע הניתוחים הללו, במיוחד כאשר הם מבוצעים במסגרת פרטית", אומר עו"ד ד"ר שרים. "לכן, הבדיקה הראשונה שלנו כעורכי דין, כאשר אדם מגיע עם סיפור של רשלנות רפואית בניתוח, היא לברר אם הייתה התוויה רפואית ברורה לבצע את הניתוח, או שניתן וחובה היה להציע למטופל חלופות טיפוליות נוספות".
לדבריו, דוגמאות מוכרות כוללות ניתוחים קוסמטיים, כירורגיה פלסטית, יישור מחיצת האף, ניתוחי היפוספדיאס בדרגות קלות ועוד. המשותף לכל אלה הוא כי המטופל, גם אם יכול לעבור ניתוח, לא בהכרח זקוק לו. לעומת זאת, הניתוח חושף אותו לסכנות שהוא לא מבין או יכול לצפות, והשאלה המשפטית והרפואית היא אם הוסברו לו הסיכונים הללו, ואם הוא הסכים ליטול אותם על עצמו.
השלב השני בתיקי רשלנות רפואית בניתוח, הוא לברר את שאלת ההבנה וההסכמה של המטופל לניתוח הספציפי שהוצע לו. "חשוב לדעת כי רופאים בדרך כלל מסבירים מה צריך לעשות, אבל בדרך כלל מזניחים את הטכניקה הניתוחית ואת מידת הניסיון שלהם (כמו לדוגמה, האם ניתוח ייעשה תחת מכשיר עם מצלמה שנקרא לפרוסקופיה, או תוך פתיחת בטן מלאה, וכמה שולט המנתח בטכניקה הלפרוסקופית) ואת הסיכונים, את מהלך ההחלמה הצפוי, את הנכות שעלולה להישאר גם אם הניתוח לא הצליח, ואת הסיבוכים הצפויים למנותח ואת שיעורם", מסביר עו"ד ד"ר שרים.
עו"ד ד"ר שרים מוסיף כי "בעניין זה יש לשים לב כי ככל שהניתוח נועד להציל חיים ולמנוע נכות חמורה, בתי המשפט מתייחסים אליו כאל צורך ברור, ולכן יינתן פחות דגש להסבר, כי הרי אין למטופל ברירה אחרת. ולעומת זאת, כאשר מדובר בניתוח לא דחוף אלא אלקטיבי, שנעשה מבחירת המטופל, לצרכים שאינם מצילי חיים או מונעי נכות, אלא בעיקר לצרכים קוסמטיים או אסתטיים, אז החובה של הרופא להסביר בצורה מקיפה לא רק את הסיכונים והסיבוכים הסבירים, אלא את כל הסיכונים והסיבוכים באשר הם, כולל הכי נידחים, כדי שיהיה למטופל ברור למה הוא נכנס".
למטופל יש זכויות משפטיות שהוא חייב להכיר
עו"ד ד"ר שרים מוסיף כי קיימות זכויות ברורות המגיעות למטופל: "חוק זכויות החולה קובע כי לא די במתן הסבר בעל פה, אלא חובה על הרופא לתעד את ההסבר שנתן, וגם להחתים על טופס הסכמה מדעת ייעודי, כלומר הטופס חייב לכלול את עיקר ההסבר שמסר המנתח למטופל. אנחנו תמיד ממליצים כי למטופל שבא לשמוע הסבר על ניתוח יתלווה אדם נוסף, ואם ניתן אז מומלץ להקליט את השיחה, כי לאחר שמתרחשות תקלות - הכל מתהפך". אם לא קיבלתם הסבר, ולא הוחתמתם על טופס - עו"ד ד"ר שרים ממליץ שלא תסכימו לעבור ניתוח. בנוסף, הוא ממליץ: "עשו לעצמכם טובה וקראו את המסמך או בקשו מאדם שאתם סומכים עליו לקרוא ובעיקר לשאול שאלות".
הניתוח עצמו, כמובן, הוא תחנה חשובה במיוחד. "כאשר מדובר באיברים זוגיים, כגון ידיים, רגליים או שחלות לדוגמה, חשוב מאוד לדאוג ולוודא כי המנותח עבר סימון (כמו לשרטט X על הרגל המנותחת), של האזור שבו ינותח כדי למנוע חלילה טעות בצד, כבר היו דברים מעולם", מסביר עו"ד ד"ר שרים. "חשוב כי הרופא המנתח יקבל ויצפה, מראש, בכל בדיקות הרנטגן, של החולה הנכון ולא יטעה כי הוא התבונן בבדיקות הדמיה של מטופל אחר. חשוב גם לוודא כי כל מחלות הרקע של המנותח ידועות למנתח הראשי ולמרדים, כי יש לזכור שמי שאחראי להחזיק את המנותח בחיים בעת הניתוח הוא דווקא המרדים. הדברים אולי ברורים מאליהם, אך לא תמיד כל בפועל מהניסיון שלי".
גם תהליך ההתאוששות מהניתוח הוא קריטי. "חשוב ביותר להבין כי תלונות בעת ההתאוששות יכולות ברוב המקרים להיות 'שגרתיות' אבל אין להזניח תלונה שהולכת ומתפתחת 'תחת העיניים' של הצוות, ולכן חייבת להיות תגובה מהירה להרגשה רעה, לעילפון, לדימום מוגבר, לעיוורון ועוד", הוא מסביר. "בתיק אחד שלנו שבו היה מדובר בניתוח של מחיצת האף, 'הצליח' המנתח לפגוע בעצב הראייה ולגרום לאובדן ראייה, והמנותח דיווח שהוא לא רואה כבר בהתאוששות, אך למרות שהתלונה תועדה על ידי האחיות, איש לא עשה עם זה כלום והמנותח איבד את מאור עיניו. בתיק אחר, של שאיבת שומן במרכז רפואי פרטי, התלוננה המנותחת על כאבי בטן וחולשה במועד השחרור, אך לא נבדקה, והתמוטטה בביתה. היא הובאה לחדר מיון ובבדיקת CT נמצאו פגיעות בכל אזור הבטן - בכבד, בטחול, בקיבה וגם בריאות, והיא ניצלה ממוות רק לאחר ניתוח מורכב".
לסיכום, מסביר עו"ד ד"ר שרים מהו המפתח להצלחה בתיקי רשלנות רפואית בבית המשפט: "הדבר החשוב ביותר הוא הבנה יסודית של לוח הזמנים והאירועים, הבנה מהי המומחיות הנדרשת לצורך חיבור חוות דעת רפואית שתסביר לשופט מה קרה, ובעיקר יכולת לחקור את הרופאים והמעורבים על דוכן העדים, כי לצערנו הרעה החולה של שינוי מסמכים בדיעבד היא חלק אינטגרלי כמעט מכל תיקי הרשלנות שאנו מנהלים, וכיום אנו לא רק מתמודדים עם המקרה אלא גם עם שקרים של נותני חוות דעת רפואיות מטעם ההגנה".
משרד עורכי דין ד"ר דוד שרים ושות'
טלפון: 072-3943747
למעבר לאתר >>
בשיתוף משרד עורכי דין ד"ר דוד שרים ושות'
