עולם דיני הנזיקין הוא מהמורכבים והחשובים שבתחום המשפט. במרבית המקרים, הליווי המשפטי שמקבלים נפגעי תאונות דרכים או רשלנות רפואית – משפיע בהכרח על היכולת לממן את השיקום ואת הטיפולים גם למשך שנים ארוכות.
"כמעט תמיד, האנשים שנדרשים להגיש תביעות נזיקין - סובלים מנזק לגופם או לנפשם", מסבירה עורכת הדין אורנית שגיא-דקל, העומדת בראש משרד עורכי דין המתמחה בתחום הנזיקין. "כתוצאה מהנזק, מי שנפגעו לא יכולים לנהל את אותם החיים שניהלו לפני הפגיעה, בין אם מדובר בנזק בלתי הפיך או בפגיעה שמצריכה תקופת התאוששות והחלמה ממושכת – המשמעות היא דרך ארוכה ומאתגרת. בהתחשב בכך, תביעות נזיקין הן בעלות חשיבות מאוד גבוהה".
את דרכה בעולם דיני הנזיקין החלה עו"ד שגיא-דקל דווקא בתחום הפרא רפואי – וממנו המשיכה אל לימודי משפטים והתמחות בתחום הנזיקין. "בשנים הראשונות ייצגתי נתבעים אך כיום אני מייצגת בעיקר תובעים", היא מספרת. "ההתמחות העיקרית שלי היא בעולם הרשלנות הרפואית אבל אני עוסקת גם בתיקים של נזקי הגוף השונים למיניהם, כמו תאונות עבודה, תאונות דרכים ונזקי גוף אחרים".
משרדה של עו"ד שגיא-דקל הוא משרד בוטיק המעניק שירותים ללקוחות פרטיים ולארגונים שונים. בין היתר, המשרד עוסק גם בתביעות ביטוח סיעודי – הנוגעות ללקוחות הסובלים ממחלות פיזיות או מנטליות שמגבילות את תפקודם בעיקר בגיל זקנה.
הרקע המוקדם והידע שצברה עו"ד שגיא-דקל בעולמות הרפואה, ללא ספק מהווה יתרון משמעותי כמי שעוסקת בתיקי נזיקין. "בעיניי, יש חשיבות גבוהה מאוד לידע הרפואי שאותו אני מביאה לתוך העולם המשפטי", היא אומרת. "כמובן שעיקר העבודה כאן היא בתחומי המשפט, אך הידע הרפואי מסייע בנדבכים שונים של ניהול התיקים – ובעיקר ביכולת שלי להבין לעומק את הנזק שנגרם ללקוח. היתרון הזה בולט במיוחד בתיקים שעוסקים ברשלנות רפואית".
כשהיא מתבקשת לתאר את ההתמודדות המורכבת עם תביעות נזיקין בעקבות רשלנות רפואית, היא מספרת על מקרה שנחרט בליבה: "לפני מספר שנים טיפלתי בתיק שעסק ברשלנות רפואית במהלך לידה. במסגרת המקרה הזה, היו בעיות דופק לעובר – שבהן הצוות הרפואי לא הבחין. כתוצאה מכך, הילד נולד עם שיתוק מוחין שאובחן לאחר תהליך ארוך. מדובר בתיק שאני זוכרת היטב: אמו של הילד הייתה אם יחידנית שהביאה אותו לעולם מתרומת זרע – ולכן היא נאלצה להתמודד לבדה עם כל הקשיים והכשלים של המרכז הרפואי. זה פרויקט שראיתי את עצמי מחויבת אליו באופן אישי – על מנת לוודא שאותה אם תקבל את מלוא הפיצוי המגיע לה".
כיצד הסתיים ההליך המשפטי?
"כמו במקרים רבים של תביעות בתחום רשלנות רפואית, התיק הזה הסתיים בפשרה בין שני הצדדים, אשר גרמה לתובעים סיפוק רב בנסיבות המקרה. למעשה, פשרה היא תוצאה נפוצה מאוד בלא מעט תביעות, והמטרה שלה היא לצמצם את הימשכות ההליך המשפטי ואת הסיכונים לצדדים כולם. למשל, לא מזמן טיפלתי בתיק רשלנות רפואית סביב אבחון מאוחר של סרטן. מדובר היה בבחורה צעירה שהתלוננה על תסמינים אבל לא עשו לה את כל הבדיקות הנדרשות. היא נשלחה לבדיקה אחת ונאמר לה שהכול תקין ושאין צורך במעקב. בהמשך היא נכנסה להיריון והחלה לסבול משיעול דמי שהלך והתגבר – מה שהוביל לאבחון הגידול רק במהלך ההיריון. במקום לטפל בילד שלה היא הייתה מרותקת למיטה ולטיפולים. גם כאן התיק הסתיים בפשרה לשביעות רצונה של הלקוחה".
מה ניתן לעשות בשלבים הראשונים שאחרי פציעה או מחלה – לפני הפנייה לייעוץ משפטי?
"הדבר הנכון ביותר הוא לפנות בהקדם לייעוץ משפטי – ולא לנקוט בצעדים מקדימים באופן עצמאי. צריך להבין שהליווי של עורך הדין בתהליך הזה הוא מאוד קריטי. יש צורך באיסוף קפדני של התיעוד הרפואי, בבדיקה של החומר הרפואי על מנת לראות האם קיימת עילה לתביעה, ואז לפנות למומחה רפואי על מנת שיערוך חוות דעת שתבסס את התביעה. במקרה של רשלנות רפואית, הוכחת עילת התביעה צריכה להתבסס על המקצועיות והניסיון של הרופא שעורך את חוות הדעת ועל ספרות רפואית רלוונטית. לא מומלץ לעשות את התהליך הזה בצורה עצמאית. גם כאשר מדובר באיסוף התיעוד הרפואי – אני מאמינה שהעול הזה לא צריך ליפול על הלקוח עצמו שסובל ממחלה או מפציעה. בעיניי זו האחריות שלי כעורכת דין לאסוף את המידע ולעדכן את הלקוח בנקודות הקריטיות בשלבים השונים בהם מתנהל התיק".
כיצד נראה תהליך ניהול התביעה?
"כאמור, אנחנו מתחילים באיסוף המסמכים הרפואיים, ואחר כך פונים לקבלת חוות דעת רפואית ראשונית. לאורך כל ניהול ההליך, אני משתפת את הלקוח כדי שיוכל לדעת מה בדיוק מצבו של התיק. ואולם, לפעמים יש לקוחות שאומרים לי שהם לא רוצים לדעת מה קורה: הנושא הזה כאוב עבורם והם לא רוצים להתעסק בו מסביב לשעון ואני מכבדת את רצונם. מעבר לכך, הרבה תיקים מסתיימים בפשרה, אך יש תיקים אחרים אשר מתנהלים בבתי המשפט ומסתיימים בפסק דין שקובע את גובה הפיצוי הכספי".
אילו תפיסות שגויות יש לציבור הרחב לגבי רשלנות רפואית?
"צריך להבין שרשלנות רפואית לא בהכרח מתבצעת במהלך הטיפול עצמו, כמו למשל, במהלך הניתוח. לעיתים הרשלנות היא תוצאה של מחדלים באבחון או במעקב. למשל, היה לי לאחרונה תיק של לקוח שעבר ניתוח במרפאה הפרטית של המנתח והמעקב היה מאוד לקוי. התוצאה הייתה נמק שהתפתח אצל המטופל באיבר שנותח. הרופא המנתח הפנה אותו לטיפול בבית חולים רק אחרי התפתחות הנמק – מה שהוביל לאובדן האיבר. יש לזה השלכות תפקודיות מאוד קשות – שמהוות עילה לתביעה על מנת לקבל פיצוי".
עו"ד אורנית שגיא-דקל
טלפון: 08-6677554
למעבר לאתר >>
בשיתוף עו"ד אורנית שגיא-דקל
