בעולם שבו מכונות כבר מסוגלות לכתוב, לצייר, וגם להמציא, עולה שאלה לא פשוטה - למי שייך הרעיון ומי הממציא? האדם או הבינה המלאכותית? ומה קורה עם רישום פטנט? "היום הבינה המלאכותית משפיעה על כל התחומים", מסביר גדי בנט, עורך פטנטים, שותף מנהל במשרד "פאולינה בן עמי", במקצוע שלנו ספציפית, אנשים עושים מחקרי חדשנות לפני הכתיבה בעזרת בינה מלאכותית ועורכי הפטנטים משתמשים בבינה מלאכותית לכתוב בקשות ולענות להסגות של בוחני הפטנטים".
בנט, שב-20 השנה האחרונות עוסק בצומת שבין חדשנות לטכנולוגיה, מסביר כי למרות ההתפתחויות הטכנולוגיות, והשינויים שחלו בתחום עריכת הפטנטים, עדיין יש חשיבות לנגיעה האנושית. "בסוף עדיין נשאר שיקול הדעת", הוא מסביר, "כשאתה מתחייב ואומר ללקוח שלך: 'זה הכיוון המומלץ, זאת האסטרטגיה שאני בונה לך ומכאן אתה תלך', עדיין צריך שיקול אנושי. מישהו שיחתום על האסטרטגיה".
ומה קורה במקרה שבו נולד רעיון בעזרת בינה מלאכותית, על שם מי רושמים את הפטנט?
"אני אצטט משפט שאימא שלי, פאולינה בן עמי, כשייסדה את המשרד, תמיד הייתה אומרת והיום עוד יותר רלוונטי: 'עולם המשפט, בעיקרון, תמיד מפגר אחרי המציאות". למה? החוק שאתה רואה היום נכתב שלשום עבור אתמול, ואנחנו כבר היום, ותכף יהיה מחר'.
"חוץ מבדרום אפריקה, ששם אין בחינה פורמלית, בעולם של היום הממציא צריך להיות ישות משפטית מוכרת, דהיינו, בן אדם. למרות זאת, אני בטוח שזה עוד ישתנה ויעשו התאמות – בין אם בעזרת פסיקות של בית משפט או בעזרת חוקים חדשים".
כאשר בנט נשאל אם רואה בבינה מלאכותית הזדמנות או איום הוא עונה: "מצד אחד זאת הזדמנות כי זה כלי נהדר שיכול לשפר את העבודה, לחסוך לך זמן, ולעשות לך חלק גדול מהעבודה השחורה. מנגד, הוא עדיין לא עושה את החלק המהותי, שזה האסטרטגיה. אתה נפגש עם ממציא, מדבר איתו, מחליט מה חדש, ומה האסטרטגיה. לכל אחד מתאימים אסטרטגיה שונה, שנובעת עדיין מהחלטה של עורך פטנטים. לכן עדיין מומלץ לפנות אלינו בשביל לבדוק את הרעיון".
בשיתוף פאולינה בן עמי
