כשחושבים על התקף לב, הדימוי המוכר הוא של גבר שאוחז בחזה מכאב חד המקרין ליד שמאל. זהו המופע "הקלאסי" שלמדנו להכיר מהסרטים ומאזהרות הרופאים. אולם בפועל, עבור חצי מהאוכלוסייה הדימוי הזה עלול להיות שגוי ואף קטלני.
אצל נשים רבות התקף לב יתבטא דווקא בכאבים בלסת התחתונה, כאבי גב קשים, עייפות קיצונית ותחושה כללית רעה. מכיוון שהתסמינים אינם תואמים את המודל המוכר, נשים לעתים נשלחות הביתה ללא אבחון נכון. התוצאה טרגית: נשים נוטות להגיע מאוחר יותר לאבחון ולטיפול, ובחלק מקבוצות הגיל שיעורי התמותה שלהן לאחר התקף לב גבוהים יותר.
את הפער המסוכן הזה ד"ר מיכל סלע וד"ר רונאל קלינגמן מבקשות לתקן. סלע היא רופאת שיניים שעברה לניהול מלכ"רים והיתה מנכ"לית שדולת הנשים. בשנת 2020 היא חברה לד"ר רונאל קלינגמן, רופאה ואנליסטית מחקרים רפואיים מדרום אפריקה, וביחד הן הקימו את עמותת "נוגה פם" (NogaFem), לקידום בריאות נשים ורפואה מותאמת מין ומגדר.
"כשהייתי בשדולת הנשים ונחשפתי לאי-שוויון בבריאות, הבנתי שאני פשוט לא יודעת כלום, כי מעולם לא למדנו על זה", מספרת סלע. "הבנתי שזה בור ענק של חוסר ידע". עבור ד"ר קלינגמן, היא מספרת, הטריגר היה הפער בין מערכת הבריאות המפותחת בישראל לעומת זו ממנה הגיעה בדרום אפריקה, וחוסר ההבנה בכל הנוגע לבריאות האישה.
אותם איברים, תגובה שונה
בעמותה מסבירים כי במשך עשורים המחקר הרפואי נשען בעיקר על ניסויים בגברים ובחיות מעבדה ממין זכר. התפיסה השלטת, שסלע מכנה "תפיסת הביקיני" (Bikini Medicine), הניחה שגוף האישה וגוף הגבר זהים לחלוטין, למעט איברי הרבייה.
"אנחנו פועלות לצאת מ'תפיסת הביקיני' ולהנחיל את ההבנה שכל מערכות הגוף שלנו – הכליות, הכבד, הריאות, הלב – מגיבות להורמוני המין, ולכן יש הבדלים מהותיים בתפקוד", מסבירה סלע.
סלע מחלקת את עולם הרפואה המגדרית לשלוש זירות מרכזיות: מחלות ייחודיות לנשים, מחלות שמתבטאות באופן שונה בין המינים, ומחלות ששכיחותן אצל נשים גבוהה משמעותית. "במחלות אוטואימוניות, למשל, 80% מהחולים הן נשים, וגם במחלת האלצהיימר, שני שלישים מהחולים הן נשים", היא אומרת.
"כשעושים מחקר על אלצהיימר למשל, חייבים לשלב גברים ונשים במחקר, אבל צריך להתייחס אליהם כשתי קבוצות מובחנות לחלוטין, ולא, מפספסים חלבונים או תסמינים קריטיים השונים בין הקבוצות".
סכנת הבינה המלאכותית
כשעולם הרפואה צועד במהירות אל עבר מהפכת הבינה המלאכותית (AI), סלע מזהה סכנה חדשה ומדאיגה: האלגוריתמים לומדים את ההטיות הישנות ומעצימים אותן.
"הבינה המלאכותית עובדת כמו 'קופסה שחורה'. כשהבסיס המחקרי מוטה לטובת גברים, היא מייצרת אבחונים מוטים", היא מזהירה. "בבריטניה, למשל, הושק כלי AI ששלח גבר למיון עם חשד להתקף לב, בעוד שאישה עם תסמינים זהים לגמרי נשלחה לרופא משפחה עם חשד לחרדה. ברפואה, זה יכול להרוג".
המודעות עולה, הכסף חסר
כשסלע מסתכלת על הדור הבא של הרפואה והטק בישראל, התחושות שלה מעורבות. "מצד אחד", היא אומרת, "יש התעוררות עצומה. רופאות וחוקרות צעירות מודעות להטיות האלה, ויזמיות צעירות משלבות שיקולי מגדר בכל פיתוח טכנולוגי.
"מצד שני, המערכת עדיין מקשה על הצעירות הללו – הן באקדמיה והן בזירת היזמות. לימודי רפואה מותאמת מגדר עדיין אינם חלק אינטגרלי מתוכנית הלימודים בבתי הספר לרפואה. בזירת היזמות, תחום טכנולוגיות הבריאות לנשים (Women's Health Tech) סובל מתת-תקצוב כרוני".
עמותת "נוגה פם" פועלת כחלק מרשת בינלאומית הפרושה על כ-80 מדינות, ומלווה בהתנדבות סטארט-אפים ישראליים בתחום. הנתונים שהיא אוספת עשויים להדליק נורה אדומה אצל משקיעים.
"זאת עדיין מערכת מאוד גברית שמעדיפה יזמים גברים", קובעת סלע. "צוות של יזמיות צעירות יתקשה יותר לגייס השקעות. בפיצ'ים למשקיעים גברים זוכים לרמת אמון גבוהה מלכתחילה, בעוד שיזמיות נשאלות שוב ושוב על סיכונים ועל רמת הביטחון בשוק. הדוח השנתי שלנו מראה שהשקעה ממוצעת בסטארט-אפ בתחום בריאות האישה בישראל עומדת על כ-5 מיליון דולר, בעוד שסטארט-אפ רפואי רגיל באותו שלב מגייס בין 10 ל-12 מיליון דולר".
סלע מצביעה על כשל שוק שדורש לטענתה את התערבות המדינה: יזמית שמבקשת לפתח טכנולוגיה חדשנית מגלה שהיא צריכה לממן בעצמה את מחקר הבסיס, כי הנושא כמעט לא נחקר היסטורית. "המשקיעים רואים בבריאות האישה תחום נישתי. במדינות כמו צרפת, ספרד וקנדה הממשלות מקצות מיליונים על טק לבריאות נשים. היינו מצפות מישראל ללכת בעקבות מדינות אלה ולהקצות תקציבים ייעודיים לפיתוח חדשנות טכנולוגית, שעונה על הצרכים הבריאותיים הייחודיים של נשים".
למרות הקשיים, עמותת "נוגה פם" ממשיכה לדחוף את העגלה קדימה, מייצרת מאגרי מידע, מקיימת וובינרים ומחברת נשות מקצוע. המסר של סלע לדור הצעיר של הנשים בישראל, בין כמטופלות ובין כיזמיות הייטק, הוא ברור: הגיע הזמן לדרוש רפואה שרואה אתכן ולהשקיע בנשים שיוצרות אותה.
עמותת נוגה פם
למעבר לאתר >>
בשיתוף עמותת "נוגה פם"
