בשנים האחרונות הובילה עיריית תל אביב־יפו רפורמה בתחום רישוי העסקים, הכוללת צמצום רגולציה והטמעת שירותים מקוונים מתקדמים. המטרה: להקל על בעלי העסקים, לקצר תהליכים ולחזק את הכלכלה המקומית. התוצאה: 90% מהעסקים בעיר מחזיקים ברישיון תקף.
בעירייה מסבירים כי ראש העירייה, רון חולדאי, מנכ"ל העירייה, מנחם ליבה, וממלא מקום ראש העירייה ומחזיק תיק העסקים, עו"ד ליאור שפירא, קיבלו החלטה לפעול ליצירת סביבה עסקית תומכת, מתוך הבנה שהעסקים הם מנוע הצמיחה והחוסן הכלכלי של העיר. בשיתוף המרכז לשלטון מקומי, איגוד רישוי עסקים והאיגודים העסקיים קידמה העירייה רפורמה מקיפה, שהצליחה להפחית את הרגולציה ולחסוך זמן והוצאות לבעלי עסקים.
"משנת 2017 פעלנו בכל הערוצים, לקדם רפורמה שתקל ותצמצם את הביורוקרטיה המקשה על הוצאת רישיון עסק", אומרת מנהלת אגף לרישוי עסקים, איילת וסרמן. "בשנת 2018 חוקק תיקון 34 לחוק רישוי עסקים ומאז כל הזמן נכנסים שינויים".
עיקרי השינויים ברפורמה כוללים מסלולי רישוי מקוצרים, העברת בעלות אוטומטית ברישוי עסק, חידוש רישיונות מהיר וביטול חובת תוכניות עסק לעסקים מסוימים. "יש כאן שינוי משמעותי שנותן לבעלי העסקים את הזמן להתעסק ביומיום של העסק ולא בביורוקרטיה", אומרת וסרמן ומוסיפה כי העירייה ממשיכה לקדם הקלות נוספות, למשל פטור מהיתר בנייה לבניית ארובה בתנאים מסוימים.
אחד מעיקרי הרפורמה הוא ביטול חובת תוכניות עסק אדריכלית לעסקים מסוימים. "הצלחנו לקבל אישור ממשרד הפנים לכך שעסקים כמו מספרה או מכון יופי יהיו פטורים מהכנת תוכנית עסק, שזה דבר מאוד יקר – בעסק כזה חשוב שיהיה כיור ואולי דברים נוספים, שבעל העסק יכול להגדיר בעצמו. הרי בכל מקרה נגיע לבדוק שאכן יש עמידה בדרישות ולכן אין סיבה שבעלי העסק יוציאו כספים על תוכנית אדריכלית. כיום, כשעסקים הפטורים מתוכנית עסק אדריכלית רוצים להגיש בקשה לרישיון עסק, יש להם רשימת דרישות פשוטה לביצוע".
וסרמן מוסיפה כי בעירייה ממשיכים לחשוב כל העת על הקלות שניתן להעניק לבעלי העסקים. אחת ההחלטות שנועדו להקל על העסקים המקומיים נוגעת לדרישה להגיש תוכנית אדריכלית לצורך קבלת אישור להצבת שולחנות וכיסאות מחוץ למסעדה או לבית קפה: "השנה יצאנו לשנת פיילוט, שבה נתנו לבעלי העסקים סקיצה שבה הם צריכים לציין היכן יוצבו השולחנות והכיסאות, ללא צורך בתוכנית אדריכלית. בינתיים הפיילוט הפך לקבוע".
בין הדיגיטל להליכה רגלית
במקביל לרפורמה הפכו גם השירותים העירוניים לבעלי העסקים לנגישים: באונליין או בטלפון. באגף לרישיון עסקים פועל מרכז שירות הכולל 12 עובדים, שנותנים מענה בטלפון או במיילים. וסרמן מדגישה כי כל פנייה במייל זוכה למענה עד 48 שעות. "בנוסף, מתוך הכרה בחשיבות סרטוני הדרכה לבעלי העסקים יצרנו סדרת סרטונים שאמורים להקל ולסייע לבעלי העסקים. בימים אלה אנחנו עובדים על פיתוח שירותים מקוונים נוספים, בין השאר מערכת תפעולית חדשה שבה יוכלו בעלי עסקים לקבל הודעות מהעירייה, למשל על רישיון שעומד להסתיים או שינויים בהליך בקשה", היא אומרת.
בנוסף הוקמה רשות ייעודית לפיתוח וקידום עסקים, שפועלת תחת מינהל קהילה, תרבות וספורט. מהלך הקמת הרשות נועד לרכז את כלל השירותים והיוזמות תחת קורת גג אחת, ולהעניק לבעלי העסקים ליווי אישי וכלים מעשיים לצמיחה.
מנהלת הרשות לפיתוח וקידום עסקים, מירי נתן, מסבירה כי הרשות הוקמה מתוך ההבנה שהעסקים המקומיים הם מנוע צמיחה כלכלי משמעותי בעיר, והם אלה המעצבים את המרקם העירוני. "הרשות מהווה כתובת אחת מרוכזת לכל מה שבעלי עסקים צריכים: ליווי מקצועי והכשרות, יוזמות שנבנות עם הקהילה העסקית. בסוף המטרה היא לייצר חוויית לקוח מול העירייה. הלקוח הוא העסק ואנו מעוניינים בשותפות ובהיכרות עם הצרכים בשטח", אומרת נתן. "לרשות יש מנהלות קשרי עסקים, המחולקות על פי אזורים גיאוגרפיים ברחבי העיר ומקיימות קשר ישיר ואישי עם העסקים. הן נמצאות בשטח, מסייעות לפתור בעיות ולקדם יוזמות".
לדבריה, בנוסף לחיבורים עסקיים ויוזמות עם קהילת העסקים, הרשות מקדמת מדיניות המעודדת הליכה רגלית. על הקשר בין ההליכה לעסקים המקומיים אומרת נתן: "אנחנו מבינים שכאשר רחובות העיר נוחים יותר, מוצלים ונגישים יותר, אנשים יבחרו ללכת ברגל וייחשפו ליותר חנויות, בתי קפה ודוכנים. ברגע שההליכה והמרחב נעימים יותר, אנשים יכולים לעצור ולערוך קניות באופן ספונטני. כשיש זרימה טובה של הרחוב זה עובד, ואנו מאמינים שזה יכול לתרום לחיזוק העסקים".
יוזמות יצירתיות
לצד כל הפעולות שננקטות, הרשות לפיתוח וקידום עסקים יוזמת אירועים שונים ברחבי העיר, בין השאר פסטיבלים ואירועי אוכל ותרבות שנועדו לחשוף את העסקים המקומיים לקהלים חדשים. לדברי נתן, חלק מההצעות לאירועים הן יוזמות של בעלי העסקים שהרשות מסייעת להם להגשים, מנגישה עבורם את המרחב הציבורי, מסייעת ביצירת אווירה ברחוב ובפרסום האירוע.
בנוסף השיקו ברשות סדרת פודקסטים המספרים את סיפורו של כל בית עסק, במטרה לחבר את הקהל גם בפן הרגשי: "זו רשות חדשה יש לנו המון תוכניות שאנו מנסים לקדם ולחזק, כי החזון הוא לפתח את השירותים והחיבורים שיעזרו לעסקים להתפתח ולצמוח פה בעיר. כל הפעולות והיוזמות נועדו לקדם ולעזור לעסקים המקומיים, שהם מנוע הצמיחה הכלכלי בעיר", אומרת נתן.
לסיכום אומר חבר המועצה, ממלא מקום וסגן ראש העירייה, עו"ד ליאור שפירא: "העסקים בתל אביב־יפו הם מנוע צמיחה כלכלי, חברתי ותרבותי – הם תורמים לעיצוב המרקם העירוני, ליצירת מקומות עבודה ולחיים העירוניים התוססים שמאפיינים את העיר.
"כעיר ללא הפסקה, תל אביב־יפו חיה ונושמת בזכות העסקים שבה – מהשוק המקומי ועד ההיי־טק, מהמסעדות ועד הסטודיו השכונתי. העירייה רואה בעסקים שותפים לדרך ופועלת לחזק אותם באמצעות מגוון שירותים, כלים וליווי מקצועי, לרבות: ייעול והנגשת הליכי רישוי עסקים, הקמת רשות עירונית ייעודית לפיתוח וקידום עסקים, השקעה בסביבה עירונית שמעודדת הליכתיות ומסחר מקומי, וכן שורה של מהלכים רבים שנועדו לחזק את העסקים המקומיים ולשפר את חוויית ניהול העסק בעיר.
"לצד זאת אנו מקיימים שיח שוטף ופתוח עם בעלי ובעלות עסקים – כדי ללמוד מהשטח, להבין את האתגרים בזמן אמת ולבנות יחד פתרונות רלוונטיים. אנחנו שואפים כל הזמן להתייעל, להשתפר ולסייע – מתוך מחויבות עמוקה לאפשר לעסקים בעיר לצמוח, להתפתח ולהצליח".
איך הצליחה תל אביב־יפו להגיע לצמרת ערי החדשנות בעולם?
תל אביב־יפו הצליחה למצב את עצמה בעשור האחרון כאחת הערים המובילות בעולם בתחומי היזמות והחדשנות. בעירייה מציינים כי זה לא מקרי: מדובר בתהליך ארוך, אסטרטגי ומבוסס חזון – שהוביל את עיריית תל אביב יפו להשקיע באופן שיטתי בטיפוח אקוסיסטם טכנולוגי מקומי, מתוך הבנה עמוקה שמדובר באחד ממנועי הצמיחה והחוסן החשובים של העיר.
בכך העיר לא הסתפקה בלהיות מוקד חיי תרבות, בילוי ותיירות, אלא בחרה למנף את היתרונות הקיימים בה: מוקד משיכה לטאלנטים איכותיים מישראל ומהעולם; הובלת ערכי פתיחות, גיוון וסובלנות; קרבה לאקדמיה; נגישות תחבורתית ורוח יצירתית – ולהפוך אותם לבסיס לצמיחה טכנולוגית ויזמית. ההשקעה הזו השתלמה: ביוני האחרון דורג האקוסיסטם התל אביבי במקום הרביעי בדירוג היוקרתי של Startup Genome לערי החדשנות המובילות בעולם, לצד סן פרנסיסקו, ניו יורק ולונדון.
בשנת 2024 פעלו בעיר כ־3,000 חברות טכנולוגיה, החל במיזמים צעירים ועד לחברות מבוססות כמו Wix, צ'ק פוינט ו־Monday.com. מדובר בכ־30% מכלל חברות ההיי־טק בישראל. גיוסי ההון בעיר עברו את רף 8 מיליארד הדולר בשנה החולפת – כ־70% מכלל ההשקעות בהיי־טק הישראלי – ומספר חברות היוניקורן הפועלות בעיר עומד כיום על 54, עם שווי מצרפי של מעל 158 מיליארד דולר.
במרכז הגישה העירונית עומד החזון של ראש העירייה, רון חולדאי, שהוביל את ההבנה כי האקוסיסטם הטכנולוגי אינו מנותק מחיי היום־יום בעיר, אלא מהווה חלק בלתי נפרד מחוסנה הכלכלי והחברתי ואף מייצר אדוות של יתרונות משמעותיים עבור העיר כולה.
ההשקעה באקוסיסטם הידוע בכל העולם כמנוע צמיחה אדיר, והראייה האסטרטגית של טיפוחו בתל אביב־יפו, לא נועדו לשרת רק את החברות הגדולות, אלא גם את התושבים והעסקים הקטנים. הן באות לביטוי בשורת מהלכים: פתיחת הזדמנויות תעסוקה איכותיות, חיזוק הקהילות המקצועיות, פיתוח תשתיות מותאמות, הנגשת שירותים דיגיטליים ברמה גבוהה, ותמיכה ביזמים מקומיים בשלבים מוקדמים. זאת במטרה ברורה: לייצר מעגל צמיחה שמתחיל בהיי־טק, אך חוזר לקהילה.
מאחורי התהליך עומדת יוזמת Tel Aviv Tech של התאגיד העירוני "עיר עולם", שהושקה ב־2021 ופועלת בתוך העירייה כדי לגבש מדיניות כוללת לצמיחה טכנולוגית. היוזמה מחברת בין המגזר הציבורי, העסקי והקהילתי – ופועלת להפוך את העירייה מגוף מאפשר לשותפה יוזמת. כך תל אביב־יפו הפכה לאחת הערים הבולטות בעולם שפועלות באופן פרואקטיבי לא רק כדי למשוך חברות, אלא גם כדי לבנות תשתית מקומית שמזינה ומחזקת את התחום.
כיום מועסקים בעיר למעלה מ־102 אלף עובדים בענף ההיי־טק. כלומר, אחד מכל חמישה תושבים בעיר עובד בטכנולוגיה. 174 חברות רב־לאומיות מפעילות בה מרכזי מו"פ, מתוכן 14 הצטרפו רק בשנה החולפת. התחומים המרכזיים כוללים, בין היתר, בינה מלאכותית, סייבר, דיפטק ודיפנסטק – כולם מייצרים השפעה לא רק על הכלכלה המקומית, אלא גם על מקומה של העיר כולה בזירה הבינלאומית.
בין החיבורים העמוקים בין התעשייה לעירייה ניתן למצוא את התמיכה הניתנת לפיתוח ההון האנושי והרוח היזמית בעיר. אחת הדוגמאות לגישה זו היא מתחם "הרציף" בנווה שאנן לקידום שוויון הזדמנויות באקוסיסטם, בדגש על יזמות מגוונת. המתחם מעניק כלים, הכשרות, סדנאות, חיבורים למשקיעים ולמנטורים וחלל עבודה נגיש. בכך שעיריית תל אביב־יפו רואה גם בחדשנות כלי לצמצום פערים חברתיים, היא מעשירה את ההון האנושי ומצליחה להעמיק אף יותר את רווחת תושביה.
בין הפעולות העירוניות ניתן למנות גם תמיכה באירועים קהילתיים ומיטאפים, יצירת שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים, ליווי לסטארטאפים חדשים, מערך מהיר לאישורים רגולטוריים והשתתפות בכנסים גלובליים כמו VivaTech בפריז. אלה אינם צעדים סמליים – אלא פעולות שמציבות את העיר על מפת החדשנות העולמית ומחברות אותה להזדמנויות חדשות.
בסופו של דבר הסיפור של תל אביב־יפו אינו רק סיפור של נתונים – אלא של קהילה. של יזמים, מהנדסות, מנהלות מוצר, משקיעים, חוקרים ואנשי ממשל מקומי שפועלים יחד. הקסם מתרחש כשחיים עירוניים דינמיים מתחברים לרוח יזמית נועזת, והתוצאה היא אקוסיסטם שמרגיש מקומי – אך מהדהד בקנה מידה עולמי.
למידע נוסף, עדכונים שוטפים ודוח הפעילות האחרון אתם מוזמנים להיכנס ללינקדאין של תל אביב, tel-aviv-global, ולהצטרף לקהילה שמעצבת את העתיד.
בשיתוף עיריית תל אביב־יפו
