תעשיית ההיי-טק הישראלית מצויה בתנופה חסרת תקדים – ונראה שמגפת הקורונה רק האיצה את המגמה. בשנים האחרונות מקצועות ההיי-טק החליפו באופן רשמי את הרפואה והמשפטים כהתגלמות "החלום הישראלי" – כאשר השכר הגבוה והתנאים הנוחים שבו את דמיונם של עובדים רבים. מהצעירים שנלחמים על כל מקום פנוי בתוכניות לתארים במדעי המחשב ועד לאלפים הרבים שחותרים להסבת מקצוע – הנהירה להיי-טק שוברת שיאים.
המחסור בכוח אדם בענף גורם לחברות לפנות לאמצעים מיוחדים – ויצירתיים במיוחד – כדי לגייס עובדים חדשים. ממשכורת חודשית גבוהה, דרך מענקי חתימה ועד לאירועי חברה המוניים בכיכובם של סלבריטאים ומוזיקאים. החיזור אחר העובדים הפך גם את גיבושי החברה לאירועים ראוותניים של ממש – במלונות מפנקים ביעדים האטרקטיביים ביותר בחו"ל. לאחרונה אף דווח על חברות היי-טק שהחלו להציע לעובדים מגורים חינמיים בדירות במרכז תל אביב – הכל כדי למשוך אליהן את כוח האדם.
במסגרת חגיגת המשכורות והמאבק על כל עובד איכותי – מתגברים גם הפערים בתוך ענף ההיי-טק עצמו. לכאורה, מגפת הקורונה רק המחישה את הקלות שבהעברת משרות לחו"ל. הרי אם ממילא כולם עובדים דרך הזום – מה הבעיה לשכור מתכנתים במזרח אירופה או בהודו בעלות העסקה מזערית? אז אמנם ניתן להצביע על מעבר לחו"ל או מיקור חוץ של משרות שאינן טכנולוגיות – אבל במבחן התוצאה, חברות מתעקשות להשאיר את הפעילויות הטכנולוגיות שלהן בארץ.
גם אם חברות היי-טק יסכימו להעביר פעילויות של QA לאוקראינה או ליטא – הן יעדיפו להשאיר קרוב לבית את תחומי הליבה. אחד הבולטים שבתחומי הליבה הללו – אם לא הבולט שבהם – הוא ה-R&D (Research and development). בעברית – מחקר ופיתוח.
מדובר בכל אותן פעילויות של חברות (לאו דווקא חברות היי-טק) לפיתוח טכנולוגיות ומוצרים חדשים. הצוות שעוסק בפיתוח הדור הבא של השבבים, המתכנתת שעובדת על ארכיטקטורת קוד חדשה וגם העובדים בחברת הפארמה ששוקדים על פיתוח תרופות עתידיות: כל אלו הן פעילויות מחקר ופיתוח. בחברת סטארט-אפ קטנה צוות החברה כולו עשוי לעסוק בפעילות R&D. זה נכון במיוחד לסטארט-אפים טכנולוגיים – שכל תכליתם היא פיתוח מוצר חדש. בחברות גדולות יותר צפויה להיות מחלקת מחקר ופיתוח נפרדת – שעוסקת בפיתוח הדור הבא של המוצרים. כלומר, מחלקת ה-R&D תעבוד בנפרד משאר צוותי החברה (שעוסקים בשיווק, ניהול ומכירה של המוצרים הקיימים).
באופן טבעי, תחום ה-R&D מושך אליו כוח אדם איכותי ביותר. פעילויות אלו הן מעין השקעה אסטרטגית של חברות היי-טק: המרדף אחר הטכנולוגיה הבאה שתשנה את הענף. מדובר בפעילות שמצריכה יצירתיות וכישורים גבוהים מהממוצע – ולכן גם השכר, התנאים והביקוש בהתאם.
ישראל במקום הראשון בעולם
ישראל מיצבה את עצמה כבר לפני שנים כמעצמת R&D. השוק המקומי לא מצטיין בהקמת חברות ענק – ולמעשה, מעולם לא נוסדה בישראל ענקית טכנולוגיה בקנה מידה של נוקיה או ספוטיפיי. גם גודלו של השוק הישראלי ועלויות השכר הגבוהות בארץ מקשות על ישראל. לחברות טכנולוגיה זרות כלל לא משתלם להעביר ארצה פעילויות מעטפת (שיווק, מכירות או שירות לקוחות) – או פעילויות טכנולוגיות פשוטות שניתן להעביר לשווקים זולים יותר.
אולם היתרון היחסי של ישראל הוא כוח העבודה האיכותי – שמושך לכאן סניפי מחקר ופיתוח של חברות זרות רבות. ממיקרוסופט ואינטל, דרך גוגל וסמסונג ועד אפל ופייסבוק – כמעט כל ענקיות הטכנולוגיה מפעילות זרועות R&D בישראל.
חברת אפל, למשל, הקימה בארץ בשנת 2012 את מרכז הפיתוח הראשון שלה שאינו ממוקם בארצות הברית. לצד כל אלו ניתן למנות גם חברות ישראליות גדולות כמו Wix או צ'ק פוינט – שמפעילות גם הן מרכזי R&D כחול-לבן. וזה עוד לפני שהזכרנו פעילויות של חברות סטארט-אפ ישראליות בתחילת דרכן.
התופעה הזאת בולטת גם במספרים. מנתוני הלמ"ס עולה כי חברות סטארט-אפ ישראליות השקיעו בשנת 2019 כ-12 מיליארד שקל במחקר ובפיתוח. חברות ישראליות אחרות הוציאו באותה השנה כ-39 מיליארד שקל על מחקר ופיתוח – ואילו מרכזי פיתוח של חברות זרות השקיעו כ-29.9 מיליארד שקל. בסך הכל, היקף ההוצאה השנתית על מחקר ופיתוח בישראל במגזר העסקי בלבד עמד על כ-80.9 מיליארדי שקל.
במרכזי מחקר ופיתוח של חברות ישראליות גדולות בלבד היו ב-2019 לא פחות מ-38.5 אלף משרות. ומתוך כ-27 אלף משרות פעילות בחברות סטארט-אפ באותה השנה – מעט יותר מ-20 אלף היו משרות R&D. תחומי הפעילות המרכזיים של מחקר ופיתוח בארץ, אגב, הם פיתוח תוכנה (עם דגש על אבטחת מידע) ופיתוח תרופות וציוד רפואי.
השוואה בינלאומית מספרת את הסיפור המלא – שהוא ללא ספק סיפור הצלחה ישראלי: 4.934 אחוזים מהתמ"ג של מדינת ישראל הושקעו במחקר ופיתוח, כך על פי נתוני ה–OECD. הנתון הזה כולל אוניברסיטאות, מעבדות ממשלתיות – אך בעיקר חברות פרטיות. ישראל היא המובילה מבין מדינות ה-OECD כולן – וככל הנראה גם המובילה בעולם.
לשם השוואה, המדינה השנייה במדד היא קוריאה הדרומית – שמזנבת בישראל עם 4.640 אחוז. במקום השלישי נמצאת טאיוואן עם 3.490 אחוזים מהתמ"ג – ומשם הפער רק ממשיך לגדול. שיעור ההשקעה במחקר ופיתוח מתוך התמ"ג בישראל רק צומח עם השנים: בשנת 2013 הנתון עמד על 4.095 אחוז ומאז עולה בהתמדה.
אפשר להצביע על מגוון סיבות ליתרון הישראלי בתחום: כוח האדם האיכותי של יוצאי 8200 וחיל המודיעין, השיעור הגבוה של ישראלים בעלי השכלה אקדמית וכן הנטייה הישראלית ליזמות ולהקמת סטארט-אפים (שמשליכה על מספר הפטנטים לנפש).
השכלה אקדמית וניסיון צבאי
כשזה מגיע לתפקידי R&D, אי אפשר לקצר תהליכים. מדובר בחוד החנית של כוח העבודה בענף ההיי-טק – כך שהציפייה של חברות היא להעסיק את העובדים המוכשרים והמנוסים ביותר.
כמו בשאר תפקידי הטכנולוגיה, השכלה אקדמית רלוונטית ושירות צבאי ביחידות המודיעין הן הדרך הנפוצה ביותר להתברג בתחום. בעולם המחקר והפיתוח יש חשיבות יתרה לנוכחות של שירות ביחידות טכנולוגיות צבאיות מובילות, דוגמת 8200 בקורות החיים – בשל העובדה שתחומי הפעילות של אגף המודיעין נושקים באופן טבעי לעולמות הפיתוח והחדשנות הטכנולוגית.
בתחומי ה-R&D לא יועסקו בהכרח מתכנתים או מהנדסים. פעילויות מחקר ופיתוח מערבות גם מעצבים, אנשי מוצר, עובדי QA או מומחים אקדמיים מתחומים שונים. שירות צבאי רלוונטי הוא ללא ספק קלף חזק – אבל גם לא דרישת סף.
כשזה מגיע לשכר – לרוב בחברות סטארט-אפ התגמול משתלם יותר מבחינת אופציות, כתלות בהצלחת החברה. בהתאם לחשיבותו הגבוהה שלו, השכר במקצועות המחקר והפיתוח נחשב לגבוה ביותר גם ביחס לתפקידים אחרים בענף ההיי-טק.
החברות המופיעות בעמודים הבאים מחפשות את העובדים הבאים שיצטרפו למסע שלהן בתפקידים מרתקים ומאתגרים.
