"אסור שהסכסוך יהפוך לעיקר"

המרכז הישראלי לגישור ובוררות מציע מומחים לפתרון מהיר למחלוקות. "בגלל שתעשיית ההיי-טק דינמית, עתירת הון ויוצרת מודלים עסקיים חדשים - מדובר בכר נרחב לסכסוכים", אומר עו"ד גדעון פישר

טלי ציפורי, בשיתוף המרכז הישראלי לגישור ובוררות
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
טלי ציפורי, בשיתוף המרכז הישראלי לגישור ובוררות
תוכן שיווקי

תעשיית ההיי-טק הפכה כבר מזמן לקטר של המשק הישראלי. אלפי חברות טכנולוגיה, בשלבים שונים, מייצרות תעסוקה ישירה ועקיפה ואף יוצרות עבודה לא מעטה למערכת המשפטית. בהיותה תעשייה עתירת הון, "מרבה נכסים, מרבה דאגה, מרבה אפשרויות לסכסוכים", אומר עו"ד גדעון פישר, היועץ המשפטי של המרכז הישראלי לגישור ובוררות, בורר מוסמך בינלאומי ויו"ר משותף של בוררות וגישור בלשכת עורכי הדין בישראל.

המרכז הישראלי לגישור ובוררות, תולדת שיתוף פעולה בין ארגונים מובילים בישראל, ובראשם התאחדות התעשיינים, להב, איגוד הדירקטורים, לשכת השמאים, לשכת יועצי המס, איגוד הזכיינות ועוד, נוצר לצורך יישוב סכסוכים ביעילות על ידי שופטים בכירים בדימוס ומומחים במגוון תחומי משפט, כלכלה, ניהול משברים ומשא ומתן. המרכז מציע פתרון יעיל, יצירתי ומהיר למחלוקות, מחוץ לכותלי בית המשפט, ונחיצותו מתעוררת בפרט בתקופות שבהן מוצפים בתי המשפט בתביעות. כן מאפשר המרכז, מלבד הליכי גישור, בוררות או בוררות חירום, הפעלת מנגנון הסדרה, כלומר הבאת הצדדים להסכם חדש, תוך הסתייעות במיטב המומחים בתחומים הרלוונטיים למחלוקת.

עו"ד גדעון פישרצילום: שי שקולניק

על רקע הגידול בצורך בהליכי גישור ובוררות ליישוב סכסוכים מסחריים, מקיים המרכז הכשרות מקצועיות ללימוד המקצוע ולקבלת תעודת בורר, המתקיימות בשיתוף הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן.

עו"ד גדעון פישר, מה מבדיל בין גישור בהיי-טק לגישור בתעשיות אחרות?
"תעשיית ההיי-טק מתבססת על קניין רוחני בכלל, ופטנטים בפרט. חלק ניכר מהסכסוכים בתעשייה זו נוצרים מהפרת פטנט או הפרת הסכם סודיות, הידוע בכינויו NDA, על ידי אחד מהצדדים. נניח, סטארט-אפ ישראלי שנמצא בתחילת דרכו וחותם על NDA עם חברה אמריקאית גדולה. החברה בחו"ל הפרה את הסכם הסודיות ומרשה לעצמה לעשות שימוש במידע שנגלה לה במסגרת ההסכם. כך נוצרת מלחמת דוד-גוליית. לחברה בחו"ל יש כיסים גדולים בהרבה וסיכויי הסטארט-אפ הישראלי בבית המשפט קלושים, בהתאם. הסטארט-אפ הישראלי מנוהל לרוב בידי אנשים מוכשרים בתחומם, אך חסרי ניסיון עסקי ומשפטי, ומלחמתם בחברה שמפרה את זכויותיהם נדונה מראש לכישלון. כל עוד הסטארט-אפ אינו רוצה לוותר, אך במקביל אינו רוצה לשרוף גשרים ולייצר לעצמו תדמית של מעורב בסכסוכים, עדיף להסתייע בהליכי גישור. כמגשרים, אנו מתמקדים במומחיותנו לנסח הצעת גישור מקובלת על כל הצדדים".

ד"ר סקוט סטריינרצילום: CTA

במרכז ניתן לנהל הליכי גישור ובוררות גם בשפה האנגלית, ע"י מגשרים ובוררים בכירים, כמו ד"ר סקוט סטריינר והשופט בדימוס ד״ר אברהם טננבוים, מומחים לגישורים ובוררויות בינלאומיים גם בתעשיית ההיי-טק. "והודות ל-ZOOM, אנחנו מנהלים בהצלחה ישיבות גישור מול אנשים הנמצאים בו זמנית במדינות שונות", מוסיף עו"ד פישר.

אלו עוד סכסוכים נוצרים בהיי-טק שיכולים להתאים לגישור או לבוררות?
"בגלל שתעשיית ההיי-טק מאוד דינמית ויוצרת מודלים עסקיים חדשים ושותפויות אסטרטגיות השכם והערב, נוצר כר נרחב לסכסוכים בין בעלי מניות מייסדים, שבתחילת הדרך האמינו בחזון משותף, אלא שלאורך הדרך החלו לחשוב אחרת; בין החברה לבין ספקי שירותי מיקור חוץ; בין בעלי מניות חדשים לבין עובדים ותיקים שמרגישים שהסכמי ההעסקה הקיימים אינם מקוימים ועוד. סכסוך נוצר גם מהיעדר תיאום ציפיות, פער בציפיות או הפרת ציפיות. כפי שנוהג לומר עו"ד ד"ר יחיאל וינרוט, יועץ משפטי חיצוני נוסף של המרכז, צריך להבין שסכסוך הוא אומנם בלתי נמנע לעיתים, אך הוא בר טיפול וזו מצווה גדולה לסייע בהפחתת הכאב. אכן, סכסוך מונע התפתחות עסקית ומסית את תשומת הלב של המסוכסכים מהעיקר, למשל המשך פיתוח של מוצר. אסור שהסכסוך יהפוך לעיקר, שמא יהפוך לטרגדיה - על אחת כמה וכמה כשמדובר בסטארט-אפים".

מה ההבדל העיקרי בין גישור/בוררות להליך משפטי שמתנהל בבית משפט?
"אם את נתבעת בבית משפט, את חייבת להופיע. לעומת זאת, אם את חלק מהליך גישור/בוררות, חובה להשיג ולקבל תחילה את הסכמתך. להבדיל משופטים, מגשרים ובוררים יודעים שהצדדים בהליך בחרו בהם בהסכמה ואת ההסכמה הזאת עליהם לכבד ברמת קדושה. תפקיד המגשר או הבורר לתת שירות לאנשים שהסכימו מבעוד מועד למנותם, כדי שיפתרו עבורם את הסכסוך. הליכי גישור ובוררות נשארים חסויים ובכך מונעים פגיעה במוניטין של העובד או החברה. יתרון נוסף נעוץ בעובדה שהצדדים רשאים לבחור את המומחה שיפתור עבורם את הסכסוך".

עד כמה תעשיית ההיי-טק אכן מחונכת לשימוש בהליכים אלה?
"אין עדיין מודעת מספקת ליתרונות הגישור והבוררות, קל וחומר כאשר מנהלים עסקים בינלאומיים. לעיתים רבות, נודע לצדדים על אפשרות לגישור רק לאחר שכבר הוגשה תביעה וזה מעט מדי ומאוחר מדי. גישור צריך לבוא במקום בית משפט ולא לאחר שכבר הגענו לבית המשפט, ואת זה תעשיית ההיי-טק עדיין טרם הפנימה. לכן, ניסחנו במרכז פסקה שמומלץ להכניס לכל הסכם באשר הוא, שמחייב לפנות לגישור כאשר נוצר סכסוך וכדי למנוע התדרדרות של הסכסוך, לעיתים לנקודת האל חזור: 'כל מחלוקת הנובעת מההסכם או בקשר אליו, במישרין או בעקיפין, לרבות קיומו, תוקפו או סיומו, תופנה אך ורק לגישור במרכז הישראלי לגישור ובוררות. אם הצדדים לא יצליחו לפתור את הסכסוך בגישור, המרכז ימנה בורר, אשר ייתן פסק מנומק, תוך שלושה חודשים ממועד המינוי והוא יהיה כפוף לדין המהותי הישראלי, להבדיל מדיני סדרי הדין והראיות. כל צד רשאי לערער על הפסק, בפני בורר אחר במרכז, לפי סעיף 21א' לחוק הבוררות. הצדדים יישאו באופן שווה בהוצאות הגישור והבוררות'".

"Any dispute arising out of or in connection with the Agreement, directly or indirectly, including its existence, validity or termination, shall be exclusively referred to mediation at the Israeli Conflict Resolution Center ("Center"). If the Parties fail to resolve the dispute by mediation, the Center shall appoint an arbitrator, who will provide reasoned Award, within three months of appointment and it would be subject to Israeli Substantive law, as opposed to Procedural and Evidence law. Any party may appeal against the Award, to another arbitrator at the Center, according to Section 21A of the Israeli Arbitration Law. The Parties shall equally bear the mediation and arbitration costs".

המרכז הישראלי לגישור ובוררות
עו"ד גל אוחיון: 077-231-0826
למעבר לאתר >>
לפנייה במייל >>

בשיתוף המרכז הישראלי לגישור ובוררות