כבר מהשעות הראשונות לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" התגייסה התעשייה האווירית במלואה לטובת צה"ל והלחימה. העובדים עברו למשמרות 24/7 לטובת קידום פרויקטים שהיו בהתהוות לצורך השלמה מהירה כדי להכניסם למערכה, תמיכה במערכות קיימות ושדרוג שלהן כדי שיחזרו לשמישות מלאה, והקשבה לצרכים ולאתגרים המתפתחים של צה"ל תוך כדי לחימה, כולל השתתפות בשולחנות עגולים עם גורמי הפיתוח בצבא למציאת פתרונות טכנולוגיים כמענה ללחימה בשטח. "צה"ל הוא בעדיפות עליונה ואנחנו מעניקים לו תמיכה מלאה כולל פתרונות יצירתיים וחדשניים", מספר איתן אשל, סמנכ"ל מו"פ, טכנולוגיות וחדשנות (CTO) בתעשייה האווירית. "בו זמנית לעמידה מלאה בצרכים שלו המשכנו לתמוך ביצוא שלנו ובלקוחות בארץ ובחו"ל –80% מההכנסות של תע"א מגיעות מיצוא, והתמודדנו עם מצב שבו 15-20% מהעובדים היו מגויסים למילואים. כל אחד מהעובדים שנותרו נתן 200% מהיכולות שלו כדי שנוכל לעמוד באתגרים". התעשייה האווירית היא התעשייה הביטחונית הגדולה בישראל, מובילה עולמית בפתרונות טכנולוגיים בחלל, באוויר, ביבשה, בים ובסייבר. על אף האתגרים הרבים מאז פרוץ המלחמה, התעשייה האווירית זכתה להישג של ממש כאשר בשבועות האחרונים דיווחה על שנת שיא בתולדותיה. היא דיווחה על גידול של כ-49% ברווח הנקי לשנת 2023, שהגיע לכ-318 מיליון דולר, הגבוה ביותר מאז הקמת החברה. "הגענו ב-2023 לשיא של כל הזמנים במכירות, הזמנות ורווח נקי, אלה ביצועים שלא היו כדוגמתם, למעלה מ-5 מיליארד דולר מכירות, כאשר החברה במצב הפיננסי הטוב ביותר שבו הייתה אי פעם", אומר אשל שהוא גם תא"ל במיל., לשעבר ראש מו"פ במפא"ת.
כיצד מגיעים למובילות בטכנולוגיה עדיפה?
"דרך השקעות מו"פ, חיפוש אחר טכנולוגיות חדשות וחדשנות מתמדת. כחלק מאסטרטגיית החדשנות, אנו מתבוננים פנימה (חדשות אורגנית) ואף החוצה (חדשנות פתוחה), העשייה שלנו אינטנסיבית ומתמידה. הקמנו מרכז חדשנות בתל אביב כחלק מהאקו סיסטם באזור הכולל אקדמיה, סטארט אפים וכוחות הביטחון. יצרנו סטארט אפים מתוך התעשייה האווירית עצמה יחד עם תמיכה ועבודה משותפת עם סטארט אפים קיימים. התהליכים הפנימיים שלנו מוסדרים, יש לנו 15 אלף עובדים, מחציתם טכנולוגים, וכל אחד מהם יכול להעלות רעיונות והצעות. המיזמים שנבחרים נכנסים לתוכנית אקסלרציה פנימית, ממש כמו סטארט אפ לכל דבר ועניין, והפרויקטים המתפתחים חוזרים חזרה לחטיבות להעשיר טכנולוגיה ומוצרים שלנו. כך יצרנו DNA של יזמות וחדשנות בתוך התעשייה האווירית, שהולך ומתרחב. כחלק מהפעילות בחדשנות פתוחה הקמנו אקסלרטור בתחום הניו ספייס בשם ASTRA. הרחבנו את הפעילות לפריפריה הן מתוך השאיפה לקדם טכנולוגית אזורים אלו וגם מתוך שאיפה להגיע ליכולות ומיזמים שלא קיימים במרכז. נכנסנו לתהליך הקמה של מרכזי חדשנות באילת, דימונה ואריאל תחת היוזמה של רשות החדשנות להקמת מרכזי חדשנות בפריפריה. אנחנו נמצאים בשיתופי פעולה מתמידים עם האקדמיה ומחפשים שם טכנולוגיות מפציעות במגוון תחומים: בינה מלאכותית, מערכות אוטונומיות, קוונטיקה – אנחנו מפתחים את ליבת המחשב הקוונטי של ישראל, ועוד. יש הרבה כוחות בחוץ ואנחנו מחפשים אותם".
מרכזי חדשנות גם בחו"ל
השנה הזו הייתה משמעותית עבור תע"א גם במימד נוסף: בימים אלה ממש מקימה התעשייה האווירית מרכז חדשנות בוושינגטון בארה"ב, IAI CATALYST, לראשונה בתולדות החברה, ואף החלה בשיתופי פעולה טכנולוגיים עם אוניברסיטאות יוקרתיות בארה"ב כמו MIT וקרנגי מלון. "בנוסף, אנו מובילים מהלך, בשת"פ עם הטכניון ההודי, של חשיפה לסטארט אפים מובילים בהודו, במסגרת מאיץ טכנולוגי מקומי", מסביר אשל.
המלחמה לא השפיעה על הרצון לשיתופי פעולה עם ישראל?
"מקבלים אותנו בזרועות פתוחות. התחלנו במהלך הזה עוד לפני המלחמה, ולא חווינו ירידה בהתלהבות או ברצון לשיתוף פעולה. יש שיתוף פעולה טוב מאוד עם כל הגופים וגם אמפטיה לסיטואציה שבה אנחנו נמצאים כמדינה. דווקא המשבר, כתוצאה מהמלחמה, היווה קטרזיס לחדשנות ויזמות, הצורך לחיפוש מתמיד אחר פתרונות יעילים, מהירים ומתקדמים, מול הצרכים בשטח, שם את היכולות שלנו בקידמת הפוקוס הטכנולוגי – הבינלאומי, במובנים מאוד חיוביים".
אשל מוסיף ומסכם כי בשנים האחרונות ניתן לראות את החשיבות הגדולה שיש למדינה בפיתוח טכנולוגיות כחול לבן. "העולם גלובלי אבל כל מדינה מתכנסת לתוך עצמה ושומרת על הטכנולוגיות שלה לעצמה, במיוחד כשיש איומים על שרשרת האספקה. התקופה הזו מחדדת את חשיבות הייצור כחול לבן. זה מאפשר גמישות עצומה למקבלי ההחלטות בדרג המדיני".
בשיתוף התעשייה האווירית
