גודלה ועוצמתה של תעשיית חוות השרתים העולמית מחייבת אותה להתגייס ואף להוביל את המגמה להורדת פליטות הפחמן. גם חוות השרתים בישראל מתיישרות עם מגמה זו בהשפעת הלקוחות מקרב ענקי הטכנולוגיה הגלובליים.
שוק חוות השרתים בישראל שינה את פניו בחמש השנים האחרונות עם כניסת ספקי הענן הגלובליים לישראל. לא עוד מתקנים מאולתרים בחניונים, מרתפים או בחללי משרדים שהוסבו בחופזה, אלא מתקנים ייעודיים ומקצועיים שתוכננו לרמת שרידות גבוהה וליעילות אנרגטית.
גם גודל המתקנים השתנה ללא הכר - מחוות שרתים זעירות למתקני ענק שתומכים בהספק של עשרות מגה-וואט כל אחד. "מרבית חוות השרתים הפעילות או כאלו שעומדות לפני הפעלה הן בגדלים של 10 מגה-וואט ויותר ויש בתכנון מתקנים בגדלים של 40 ו-100 מגה-וואט גם כן", אומר שלום אביטן, מנכ"ל אלכסנדר שניידר IT.
"כניסת ספקי הענן וענקי הטכנולוגיה הגלובליים והדומיננטיות שלהם בשוק הישראלי מחייבת את השחקנים המקומיים לשנות את כללי התכנון ואסטרטגיית ההפעלה של חוות השרתים המתקדמות", מוסיף שלום אביטן, "חוות שרתים הן מתקנים זוללי אנרגיה ולענקיות הטכנולוגיה יש יעדים אגרסיביים של הורדת טביעת הרגל הפחמנית שלהן. בראש סדרי העדיפויות וברמת הדחיפות הגבוהה ביותר נמצאות חוות השרתים שלהן ואלו שאינן בבעלותן אך משרתות אותן".
"השיחה על יעדים של הורדת טביעת רגל פחמנית אינה דבר חדש", אומר יגאל שניידר, מנכ"ל קבוצת אלכסנדר שניידר, "אך בעוד שבשנים עברו הייתה בכך מידה רבה של מס שפתיים, היום יש הרבה רצינות והקצאת משאבים מאחורי אמירות אלו. אסונות האקלים שאירעו באירופה ובארה"ב מגבירים את מודעות הציבור בשנים האחרונות ואת הלחץ של הצרכנים, המשקיעים המוסדיים וגופי הרגולציה השונים על ענקיות הטכנולוגיה וגם על כל שרשרת האספקה שלהן".
איגוד חוות השרתים האירופאי התחייב להיות פחמן-נייטרלי (Carbon Neutral) עד 2030. מיקרוסופט, למשל, התחייבה לצרוך 100% מצריכת החשמל שלה מאנרגיה מתחדשת עד 2025 ולהוות השפעה חיובית על מאזן הפחמן (Carbon Negative) עד 2030. גוגל התחייבה להיות פחמן-נייטרלית עד 2030.
מתודולוגיה לבחינת ההשפעה על האקלים
חשוב להכיר את המתודולוגיה לפיה חברות בוחנות היום את השפעתן על האקלים. זו מחולקת לשלושה תחומים עיקריים:
הראשון, הקרוי בספרות המקצועית Scope 1, בוחן את פליטת גזי החממה של חוות השרתים באופן ישיר דהיינו, משימוש בגנרטורים מונעי דיזל ומפליטות של גזי קירור.
השני, הקרוי Scope 2, בוחן את צריכת החשמל והמים של המערכות התומכות של חוות השרתים כגון מערכות מיזוג אוויר, אל פסק, אובדנים בהולכה וכו' (אך לא את של מערכות התקשוב).
השלישי, הקרוי Scope 3, בוחן טביעת הרגל הפחמנית של מערכות המחשוב, המשרדים ושל כל שרשרת הערך, ספקים ולקוחות.
מטעמי נוחות נקרא לאלו תחומים 1,2,3. לדוגמא, חברת הדאטה סנטר הגלובלית דיג'יטל ריאלטי, התחייבה להוריד ב-68% את פליטות תחומי 1 ו-2 וב-24% את פליטות תחום 3 עד 2030. יעדים דומים הוצגו על ידי חברות ענק אחרות שלא מתחום הטכנולוגיה כמו פורד, איקאה, ג'נרל מוטורס, וולמארט, סטארבאקס, יוניליוור ורבות אחרות.
"השאלה המעשית היא מה מתכנני ובעלי חוות שרתים (גדולות וקטנות) יכולים לעשות כבר היום כדי להקטין את צריכת החשמל והמים שלהן ובעקבות זאת את טביעת הרגל הפחמנית", אומר שלום אביטן, "והתשובה היא התייעלות אנרגטית במיזוג אוויר ושימוש באלגוריתמים מתקדמים במערכות האל פסק שלהם".
"מיזוג האוויר בחוות שרתים הוא הצרכן הגדול ביותר של אנרגיה חשמלית במתקן. באמצעות מתכנן נבון ושימוש במערכות מיזוג האוויר שלנו הלקוח יכול להגיע ליעילות אנרגטית גבוהה מאוד גם במונחים עולמיים. בנוסף, שימוש באלגוריתם תוכנה הקרוי מוד דינאמי, מאפשר למערכת האל פסק שלנו להגיע ליעילות של 99%", מוסיף אביטן.
"אנו מקדמים התייעלות אנרגטית בחוות שרתים כבר שנים רבות", אומר יגאל שניידר, "לפני שנים היינו נחשבים למוזרים אבל 'סלחו' לנו ושיתפו עימנו פעולה משום שהראינו שיש בהתייעלות זו גם חיסכון כספי משמעותי מאוד. היום כבר (כמעט) כולם מבינים את חשיבות הנושא. בין אם מדובר בשדרוג מתקנים ותיקים או בהקמת חוות שרתים ענקיות חדשות, הציוד שלנו משרת את הלקוחות באופן מיטבי בכך שהוא מאפשר רמת שרידות גבוהה, מדרגיות, חיסכון באנרגיה ושיפור בטביעת הרגל הפחמנית של הארגון".
בשיתוף אלכסנדר שניידר
