חוק האנג׳לים (המשקיעים הפרטיים) שאושר לאחרונה בכנסת, הוא לא פחות מאירוע מכונן בתקופה זו להייטק הישראלי. מדובר בנקודת פתיחה טובה יותר שתגדיל את המוטיבציה של המשקיעים הפרטיים להשקיע בחברות סטארט-אפ, כי בסופו של דבר, הם, ברוב המקרים, לקחו סיכון גדול - ללא הזכויות שזכו בהן קרנות ההון סיכון ביכולת לחבר הפסדים ורווחים של מספר חברות שהשקיעו בהן.
מדובר בחוק המהווה ברבור לבן בתוך ביצה של ברבורים שחורים שצצו בשנים האחרונות. זה מחייב מילת הקדמה על "ברבורים שחורים". במשך מאות שנים היו האירופיים משוכנעים שכל הברבורים לבנים. רק לאחר גילוי אוסטרליה התברר שברבור יכול להיות גם שחור. זה היה נסים טאלב, הפילוסוף הלבנוני-אמריקאי, אשר הפך את הברבור השחור למטאפורה המתארת אירועים בלתי צפויים שיש להם השפעות מסיביות על החברה האנושית.
אנו עדים בשנים האחרונות לאינפלציה של ברבורים שחורים. חלקם חיוביים, אך חלקם האחר שלילי. המצאת האינטרנט, גילוי האנטיביוטיקה, המיתון שהתחולל ב-2008 ואי אפשר בלי לציין את המשבר שחווה תעשיית ההייטק הישראלית וגם זו הגלובלית בשנה האחרונה, במסגרת אי הודאות הכלכלית העולמית שהיא גם ברבור השחור הראשון שנפתח עם שנת 2023 ולוותה בגלי פיטורים, בצניחת ההשקעות, הערכות השווי וירידה בהיקף הכספי של גיוסי הסיד.
לפי נתוני IVC ולאומיטק, ברבעון הרביעי של 2022 גייסו סטארט־אפים ישראליים 284 מיליון דולר בסבבי סיד; ברבעון הראשון של 2023 נרשמה ירידה של כ-40%, ל-173 מיליון דולר; וברבעון השני של 2023 נרשמה ירידה חדה נוספת של כ-43%, ל-99 מיליון דולר בלבד. אם משווים את הרבעון השני לרבעון המקביל אשתקד, הצניחה היא של כ-75%.
חוק האנג׳לים, עבור חברות הסטארט-אפ, הוא האור בקצה המנהרה שעשוי להביא אותנו אל עתיד בהיר יותר. הוא מגלם בתוכו הזדמנות לא רק למשקיעים הפרטיים, אלא גם ובעיקר לחברות סטארט-אפ, הזדמנות להיבנות, להתקדם עם תהליך מורכב הכולל חשיבה על רעיון, פיתוח המוצר הראשוני, התאמתו לשוק ובסוף - יציאה לשוק.
הבשורה הזו נותנת זריקת מוטיבציה לחברות הסטארט-אפ שהתהליך הנ"ל ייקח להם כמעט שנה. לצד זאת, למשקיע הפרטי יש הטבה משמעותית שתאפשר לו לרצות להשקיע וליזמים לרצות ליזום כשיש יותר תמיכה ממשקיעים פרטיים. זו אבן משמעותית שתאפשר למדינת ישראל להמשיך להישאר בסטטוס של "אומת הסטארט-אפ".
הכותב הוא יזם סדרתי, משקיע ומנכ"ל חברת הסטארט-אפ Pery
