ד"ר יובל זינגר (33), רופאת שיניים ובוגרת אוניברסיטת תל אביב הגיעה לעולם הרפואה האסתטית עם רקע בציור ובפיסול. כספורטאית שמאמינה בהתמדה ובדרך הארוכה – וכמי שהחלה בעצמה בטיפולים אסתטיים כבר בגיל 28 – היא מציעה להסתכל על התחום קצת אחרת: פחות ניסיון לתקן הכל בבת אחת, ויותר שימור הדרגתי, טיפולים רגנרטיביים ותוצאות שלא חייבות לבלוט, תרתי משמע.
כשד"ר זינגר, הבעלים ומנהלת Théa - קליניקה לטיפולים אסתטיים ולהדרכת רופאים, מדברת על רפואה אסתטית, היא חוזרת לעולם שלכאורה רחוק ממזרקים, בוטוקס וטכנולוגיות למיצוק העור: ספורט. היא עצמה רצה מרתונים ומשתתפת בטריאתלונים ומאמינה בתהליכים ארוכי טווח. את אותה תפיסה היא מביאה גם אל הטיפול בפנים.
"אפשר לומר שטיפולים אסתטיים הם סוג של כושר גופני לפנים", היא אומרת. מבחינתה, אין צורך לחכות לרגע שבו מתעורר רצון לשנות הכל, או לחפש פתרון בזק שימחק בבת אחת את סימני השנים. במקום זאת, היא מציעה לחשוב על אסתטיקה כתהליך מתמשך של תחזוקה, התאמה ושימור.
להיראות כמו עצמך
השינוי שעליו מצביעה ד"ר זינגר מתחבר למגמה רחבה יותר שהיא מזהה בקרב המטופלים: הרצון בתוצאה טבעית. "היום יש הרבה יותר מודעות למראה טבעי. אנשים רוצים להיראות טוב וליהנות מהקיים, תוך שמירה על תווי הפנים המקוריים".
רוב המטופלות והמטופלים שלה הם בגילי 45–75, והמבוגרת שבהם בת 87. לדבריה, דווקא העבודה עם נשים מבוגרות מחדדת את ההבדל בין ביצוע פעולה טכנית לטיפול אסתטי המבוסס על הסתכלות כוללת. רבות מהן אינן מבקשות לקבל פנים חדשות. להפך: הן רוצות להביט במראה ולזהות את עצמן – רק במראה רענן וחיוני יותר, ולעתים כזה שמזכיר להן כיצד נראו לפני כמה שנים. הגישה הזו, היא מוסיפה, מושכת גם גברים, שאצל רבים מהם הדרישה המרכזית היא לתוצאה עדינה שאינה מכריזה על עצמה.
"טבעיות", מדגישה ד"ר זינגר, "אינה שם נרדף להיעדר טיפול. אפשר להשתמש בבוטוקס, בחומצה היאלרונית, במכשור ובטיפולים נוספים, ועדיין לשמור על הבעות הפנים ועל הזהות של המטופל. המטרה מבחינתה אינה שהפנים 'יספרו' איזה טיפול נעשה בהן, אלא שהתוצאה תשתלב באופן הרמוני ומדויק".
הדור החדש: לעודד התחדשות מבפנים
אחד השינויים המשמעותיים בתחום, לדברי ד"ר זינגר, הוא המעבר מהתמקדות כמעט בלעדית בהוספת נפח לשילוב של טיפולים רגנרטיביים, שנועדו לעודד תהליכים טבעיים בגוף, ובהם ייצור קולגן ואלסטין – חלבונים מרכזיים במבנה העור ובגמישותו. לצד חומרי מילוי ובוטוקס, נכנסו לארגז הכלים גם טיפולים המתמקדים באיכות העור וטכנולוגיות מבוססות אנרגיה, הפועלות בשכבות שונות של הרקמה במטרה לשפר את המיצוק, ההידוק והמרקם.
מבחינתה, ריבוי הכלים הוא אחד היתרונות המרכזיים של הרפואה האסתטית המודרנית: לא כל צורך חייב לקבל מענה באמצעות אותו מזרק, ולא כל טיפול צריך להתמקד בנפח.
כאן חוזרת תפיסת "הכושר הגופני". ברמה האישית, זינגר החלה בטיפולי בוטוקס בגיל 28, מתוך תפיסה של שימור ותחזוקה לאורך זמן. מניסיונה, טיפול הדרגתי ומתוכנן מאפשר להתאים את ההתערבות לאורך השנים, במקום להגיע בשלב מאוחר יותר מתוך רצון לבצע שינוי גדול בזמן קצר.
"בדיוק כמו שלא מתחילים להתאמן למרתון שבוע לפני קו הזינוק, כך גם אין הכרח להמתין לרגע שבו רוצים שינוי משמעותי".
כשהפנים הופכות ליצירת אמנות
החיבור של ד"ר זינגר לעולם האסתטיקה החל הרבה לפני לימודי הרפואה. עד הצבא עסקה בציור ובפיסול, וחיפשה מקצוע שיאפשר לה להמשיך לעבוד עם הידיים ולבטא את הצד האמנותי שבה. כבר במהלך הלימודים התעניינה בתחום האסתטיקה, ובהמשך הפכה אותו למרכז העשייה המקצועית שלה.
בעיניה, דווקא בשוק שבו פועלות כיום קליניקות רבות לרפואה אסתטית, היכולת הטכנית להזריק חומר כזה או אחר אינה מספיקה. "לדעת איזו סמיכות להזריק זה החלק הטכני. ההבדל נמצא בעין של המטפל: ביכולת לקרוא את הפנים, להבין פרופורציות ולדעת מה אפשר ונכון לעשות".
הרקע בציור ובפיסול נכנס, לדבריה, בדיוק בנקודה הזו – בהתבוננות על הפנים כמכלול. "סוג החומר, הכמות והמיקום צריכים לעבוד יחד כדי לייצר תוצאה הרמונית", היא מסבירה. זו גם הסיבה שהיא מסתייגת מהרעיון שטיפול יתר נמדד רק במספר המזרקים. "אפשר להשתמש בכמות קטנה של חומר, להזריק אותו במקום לא נכון ולקבל תוצאה שבולטת לעין. מנגד, שימוש מדויק ומותאם יכול ליצור מראה רענן ומורם יותר, בלי תחושה של פנים מנופחות".
קליניקה שגדלה בלי להפוך לפס ייצור
לצד התפיסה המקצועית, יש לד"ר זינגר עיקרון נוסף שעליו היא אינה מוכנה לוותר: יחס אישי למטופלים. לדבריה, גם כשהקליניקה גדלה, חשוב לה לשמור על האופי הבוטיקי שלה. היא מכירה את המטופלות והמטופלים, מעורבת בתיאום הציפיות ובבניית תוכנית הטיפול ומבקשת ליצור מערכת יחסים שנמשכת מעבר למפגש הבודד.
"אני לא רואה במטופלת מישהי שנכנסת ל'בוטוקס וגמרנו', אלא מישהי שעוברת תהליך". כל תוכנית, לדבריה, נבנית בהדרגה ובהתאם למבנה הפנים, לגיל, לאיכות העור ולרצונות של האדם שיושב מולה.
גם בעידן שבו מטופלות מגיעות לקליניקה אחרי שקראו ברשת, צפו בסרטונים ואף התייעצו עם כלי בינה מלאכותית, ד"ר זינגר מתעקשת על חשיבותו של המפגש האנושי. "מידע יכול להיות נגיש לכולם, אבל תוכנית טיפול לא יכולה להיבנות בלי לראות את האדם שיושב מולך", היא אומרת.
מבחינתה, זהו גם האתגר של הרפואה האסתטית: ליהנות מארגז כלים שהולך ומתרחב, בלי להפוך את הכלים עצמם למטרה. "חשוב להשתמש בכל מה שהרפואה האסתטית המודרנית יודעת להציע, אבל לא לתת לטכנולוגיה, לטרנדים או לחומרים להכתיב את התוצאה. המטרה היא לעשות את מה שנכון לאדם – ולעשות זאת כך שהוא עדיין ייראה כמו עצמו", מסכמת ד"ר זינגר.
המידע בכתבה הוא כללי ואינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף לאבחון רפואי והתייעצות עם גורם מוסמך ומקצועי. התאמת הטיפולים נעשית באופן אישי, בהתאם למצבו של כל אדם, להתוויות ולשיקול דעת מקצועי.
בשיתוף ד"ר יובל זינגר
