"נפעל לחיזוק מעמדו של מקצוע ראיית החשבון בעשורים הבאים"

מנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד ערן דוידי, המשמש כיו"ר מועצת רואי חשבון - הגוף האחראי לרישוי והסמכת רואי חשבון בישראל - מספר על המאמץ למשוך לשורות המקצוע הון אנושי איכותי, לשלב טכנולוגיות חדשניות בעבודת רואה החשבון ולהבטיח את מעמדה של הביקורת הבלתי תלויה

יואל צפריר
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
בחינות לשכת רו''ח מקוונות
בחינות לשכת רו''ח מקוונותצילום: דוברות משרד המשפטים
יואל צפריר
תוכן שיווקי

מועצת רואי חשבון הוקמה מתוקף חוק והיא הגוף האחראי לרישוי והסמכת רואי חשבון בישראל. כחלק מפעילותה, עורכת המועצה בחינות הסמכה, רושמת מתמחים, מפקחת על התמחותם ומעניקה רישיונות.

המועצה כפופה למשרד המשפטים, תחת האגף לאסדרת מקצועות ובהם: ראיית חשבון, שמאות מקרקעין, נוטריון, חוקר פרטי, שירותי שמירה ותיווך במקרקעין. בתפקידו כמאסדר, מנהל ומפעיל האגף מערכי בחינה, רישום, פיקוח ודין משמעתי של המקצועות המוסדרים. האגף משמש כמטה המקצועי למועצות ולוועדות שהוקמו בחוקים השונים המסדירים את המקצועות - מועצת רואי חשבון, מועצת שמאי המקרקעין, הוועדה לרישוי נוטריונים והוועדה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה.

מנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד ערן דוידי, מכהן מתוקף תפקידו כיו"ר המועצה, המונה 14 חברים, וכוללת נציגי גופים ממלכתיים ואקדמיה, לצד נציגות העוסקים במקצוע. המועצה מקיימת קשרי עבודה מקצועיים שוטפים ושיתופי פעולה עם לשכת רואי החשבון, ואחת לשנה עורכים שני הגופים במשותף את טקס הענקת רישיונות רואי חשבון וקבלת תעודות חבר לשכה.

בחינות הרישוי והמעבר לבחינות ממוחשבות

המועצה עורכת 14 בחינות רישוי פעמיים בשנה, כאשר למעלה מ-95% מהנבחנים למדו במוסד אקדמי שהוכר על-ידי המועצה ולכן נבחנים רק בשתי בחינות רישוי בנושאים: "חשבונאות פיננסית מתקדמת" ו"ביקורת חשבונות ובעיות ביקורת מיוחדות". בשנת 2021 נבחנו 900 נבחנים חדשים בבחינות הסופיות, בשנת 2020 נבחנו 1,127 נבחנים חדשים ובשנת 2019 נבחנו 833 נבחנים חדשים.

אחוז המעבר הממוצע של נבחנים (חדשים) בבחינות הסופיות בשנים 2019-2021 עומד על כ- 70%.

בשנת 2021, לראשונה, ערכה המועצה את שתי הבחינות הסופיות גם במתכונת מקוונת בה בחרו להיבחן כ-30% מהנבחנים. הבחינות שיתקיימו בסוף שנת 2022 ייערכו במתכונת מקוונת בלבד.

המעבר לבחינות במתכונת מקוונת נעשה בתיאום עם המוסדות האקדמיים ומקנה לסטודנטים את הכלים והידע הטכנולוגי החיוניים לעבודת רואה החשבון במאה ה-21, בדומה לאופן בו נערכות הבחינות בארה"ב, בקנדה ובמדינות נוספות בעולם.

עו''ד ערן דוידיצילום: דוברות משרד המשפטים

הרפורמה בלימודי החשבונאות

בחודש אוקטובר 2021 נפתח במוסדות האקדמיים המחזור השני של התוכנית החדשה של התואר בחשבונאות, הנמשכת 3.5 שנים - בעקבות ביטולה של שנת ההשלמה. ביטול שנת ההשלמה נעשה בעקבות הליך טיוב רגולציה, שהתקיים במשרד המשפטים, ולאחר עבודה מאומצת של צוות מקצועי בנושא, שמונה על-ידי המועצה, וסופו בקבלת אישור המועצה להשכלה גבוהה לתוכנית החדשה. מטרת הרפורמה היא קיצור משך הלימודים ומיקוד תכני הלימוד הנדרשים מרואה חשבון במאה ה-21.

מבחינת נתוני ההרשמה למוסדות האקדמיים נראה, כי קיימת מגמת עלייה במספר הסטודנטים, שנרשמו לתואר בחשבונאות, בשאיפה כי הדבר יוביל לפתרון הבעיה של מחסור במתמחים וברואי חשבון.

התמחות בראיית חשבון

שלב ההתמחות המעשית הוא ללא ספק אחד השלבים החשובים בהכשרת רואה חשבון. משך ההתמחות הינו 24 חודשים, זאת לאור ייחודו ומורכבותו של מקצוע ראיית החשבון, ונוכח חשיבות ההיכרות הבלתי אמצעית עם הפרקטיקה המקצועית בו, לצד האחריות הרבה המוטלת על רואי החשבון במשק הישראלי.

כיום, ישנם כ-2,800 מתמחים פעילים, כאשר כ-60% מהם מתמחים בששת משרדי רואי החשבון הגדולים בישראל. בנוסף ניתן אף להתמחות במוסדות ציבור, כגון רשות המיסים ורשות ניירות ערך, וכן במספר חברות עסקיות אשר הוכרו ע"י המועצה כמקומות התמחות בהתאם לאמות מידה שקבעה המועצה. הפיקוח על המתמחים נערך באמצעות מפקחים על מתמחים הממונים על-ידי המועצה.

המועצה קיימה השנה תהליך שיתוף ציבור בנושא ההתמחות, במסגרתו התבקשה התייחסות לעניינים העוסקים בתכנים ובמיומנויות אותם על המתמחה לרכוש במהלך ההתמחות. בנוסף, ביקשה המועצה לבחון באמצעות הציבור מהם התחומים הנוספים שרואי חשבון נוהגים לעסוק בהם, אשר אינם נכללים בהגדרת ראיית חשבון על-פי החוק, ואשר העיסוק בהם במהלך תקופת ההתמחות מהווה הכשרה נאותה ואף נדרשת במקרים מסוימים לשם קבלת הרישיון לעיסוק בראיית חשבון. המועצה צפויה לפרסם בשנת 2022 מסמך קווים מנחים אשר יסדיר את הנושא.

הדין המשמעתי

בהתאם לדין, השמירה על כבוד המקצוע ואכיפת כללי האתיקה המקצועית נערכת באמצעות וועדת המשמעת, אשר מונתה על-ידי שר המשפטים. הוועדה מונה שלושה חברים: יו"ר - העומד בקריטריונים של שופט מחוזי ובעל ידע בחשבונאות, רואה חשבון שהינו עובד מדינה ורואה חשבון מהפרקטיקה. הוועדה מטפלת בקובלנות המוגשות על-ידי תובע משמעתי בנושאים הקשורים להתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, הפרת כללי אתיקה מקצועית והרשעות פליליות.

גיבוש תפיסה אסטרטגית של מקצוע ראיית החשבון

משרד המשפטים, יחד עם המועצה, פועלים לחיזוק מעמדו של מקצוע ראיית החשבון ולשמירה על הרלוונטיות בהתמודדות עם האתגרים הגדולים שהכלכלה הגלובלית ושוק התעסוקה הדינמי מציבים בפנינו.

"עבודתו של רואה החשבון איננה רק טכנית. היא עבודה מהותית ביותר, בכל ארגון שבו הוא נמצא. רואה החשבון אינו פועל רק לטובת הארגון ולקידומו, אלא, ולא פחות חשוב מכך, רואה החשבון אחד הגורמים היחידים שהמדינה מסתמכת על חוות דעתו, ובכך, הוא שומר גם על האינטרס הציבורי כולו", אומר יו"ר מועצת רואי חשבון ומנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד ערן דוידי. "חשוב לנו שהעוסקים בראיית חשבון יהיו מוכשרים ומקצועיים מספיק, כדי להיות מי שמשלימים את פעילותנו כרגולטור. להיות רואה חשבון ולקבל את אמון המדינה זוהי זכות, אבל כמו כל זכות היא טומנת בחובה גם חובה. חובת האחריות, הזהירות והמקצועיות.

"במסגרת זו אנו דואגים להיות קשובים לקולות העולים מהשטח המביעים דאגה לעתידו של המקצוע", הוא מוסיף. "רק לאחרונה, ביום 9.6.22 התקיים שולחן עגול בנושא, במסגרת ועידת משרד המשפטים 'בדלתיים פתוחות', אשר השתתפו בו נציגי רגולטורים, לשכת רואי חשבון, משרדי רואי חשבון, מוסדות אקדמיים, מתמחים וסטודנטים. הם דנו יחדיו בכל היבטי ההכשרה, ההסמכה והאסדרה של מקצוע ראיית החשבון בישראל לצד אתגרי העתיד של המקצוע.

"בכוונתנו להמשיך לצאת אל השטח, להקשיב לרואי ורואות החשבון, במשרדים קטנים כגדולים, למוסדות להשכלה גבוהה, לסטודנטיות ולסטודנטים, למתמחות ולמתמחים ולבעלי העניין הנוספים במגזר הציבורי והפרטי. זאת כדי לפעול יחד לחיזוק מעמדו של מקצוע ראיית החשבון בעשורים הבאים ולהבטיח שהמקצוע ימשיך למשוך לשורותיו הון אנושי איכותי, לשלב טכנולוגיות חדשניות בעבודת רואה החשבון ולהבטיח את מעמדה של הביקורת הבלתי תלויה כבסיס איתן לכלל התהליכים הפיננסיים במשק.

"אנו מייחסים חשיבות רבה למקצוע ראיית החשבון ומשכך אנו רואים את מועצת רואי החשבון לא רק כגוף אסדרתי-רגולטורי, אלא כמי שתפקידה להיות קורת הגג הרחבה של המקצוע בישראל", מסכם דוידי. "הצבנו לעצמנו למטרה למשוך למקצוע הון אנושי איכותי וכוחות צעירים ורעננים, ואני סבור כי הדרך לשם עוברת בשילוב טכנולוגיות חדשניות, מסלול הכשרה מאתגר ומעצים ובהבטחת בסיס איתן לכלל התהליכים הפיננסיים הקיימים במשק הישראלי".